banner
שלום שטרית // צילום: סם יצחקוב
שלום שטרית // צילום: סם יצחקוב

מלבד הבנקים שחוגגים, כולנו מפסידים מהמשבר העמוק בשוק הדיור

אין הסבר מספיק על מנת לתרץ את מחדל הפקרת שוק הדיור. יש לכך סיבות רבות, ואלו העיקריות שבהן // דעה

שלום שטרית 22.06.2023

אסקופה נדרסת, על פי חז"ל, הינו מפתן או סף שדורכים עליו מבלי משים, דורסים את מה שעליו וממשיכים הלאה. וכך, כמו אסקופה נדרסת, נראה שוק הדיור במהלך השנה האחרונה בכלל והחודשים האחרונים בפרט.

דוגמא מובהקת לכך אפשר לראות באפטיה הכמעט מוחלטת שהייתה במהלך חודש אפריל האחרון למכרזי רשות מקרקעי ישראל. כמחצית מהמכרזים נכשלו לחלוטין וגם אלה שכן הצליחו, רמות המחירים בהם היו כמחצית בלבד לעומת אפריל 2022. כמו כן, בימים האחרונים פרסמו ראשי רמ"י נתון מדהים, לפיו מחירי הקרקע שהציעו הקבלנים באפריל האחרון היו נמוכים בכ-40 אחוזים (!) לעומת המחירים שהוצעו רק לפני חודשים ספורים.

יתרה מכך: כל המכרזים שהיו קשורים לדיור להשכרה לטווח הארוך, מה שהוכרז עליו לפני שנים אחדות כתוכנית דגל ממשלתית, נכשלו לחלוטין ולא יצאו כלל לדרך.

אודה ואתוודה: במהלך עשרות השנים שאני עוסק בנדל"ן ובונה בכל רחבי הארץ, איני זוכר התרסקות שכזאת, גם לא בימי משבר הדוט קום (היי טק) האינתיפאדה האפלים של ראשית המאה הנוכחית. ויתרה מכך: בניגוד למשברים קודמים שנבעו בעיקר כתוצאה מנסיבות כלכליות אובייקטיביות, הן בארץ והן בעולם הרחב, משבר זה יכול היה להימנע בנקל, זאת אם מקבלי ההחלטות היו נערכים אליו מראש.

נכון, המצב הכלכלי בעולם כולו אינו מזהיר. המשק האמריקאי וגם זה של לא מעט מדינות באירופה, נגוע באינפלציה ובעיות נוספות. לכך, כמובן, מוסיפה מלחמת רוסיה אוקראינה, שיצרה מחסור כבד בסחורות בכלל ומוצרי בנייה בפרט, מה שכמובן ייקר אותם משמעותית.

אולם, וזה אולם גדול, אין בכך הסבר  מספיק על מנת לתרץ את מחדל הפקרת שוק הדיור. יש לכך סיבות רבות, ואמנה את העיקריות שבהן:

האחת: העלאות הריבית הרצופות על ידי בנק ישראל שנועדו להילחם באינפלציה, לא עצרו אותה כמעט כלל ורק גרמו נזק מיותר לשוק הדיור.

השנייה, בד בבד להעלאות הריבית, עלה באופן דרמטי ההחזר החודשי הממוצע של משכנתא ביותר מ-1000 שקלים, מה שבאופן טבעי השפיע על האטה ניכרת ברכישת דירות.

השלישית, יתרה מכך, הקבלנים והיזמים נפגעו לא פחות מהרוכשים כתוצאה מייקור הריבית, מה שכמובן הקשה מאוד על המימון ובד בבד גרם לבנקים להקשות את תנאי המימון.

הרביעית, פועל יוצא מכך, קבלנים ויזמים רבים משכו בחזרה בלית ברירה את המכרזים שבהם זכו, זאת מחשש שלא יוכלו לעמוד בתנאים שלהם.

החמישית, המשך ההפקרות בכל מה שקשור למכרזי רמ"י שרק תדלקו את מחירי הדיור עד לאחרונה, עובדה שבאה לידי ביטוי כאמור בכך שקבלנים רבים העדיפו שלא לגשת אליהם כלל.

השישית, אי התערבות מקבלי ההחלטות בכל מה שקשור למחירי חומרי הגלם המיובאים.

השביעית, מחסר קריטי לפחות ב-60 אלף עובדי בניין מיובאים, הוסיף להאטה בענף, מה גם שייקר מאוד את עלות העסקת עובדים מיומנים ששכרם הרקיע לשחקים.

השמינית, התחדשות עירונית ממשיכה להיות תקועה, זאת למרות האזהרות החוזרות ונשנות על רעידת אדמה גדולה ממשמשת ובה.

התשיעית, חוק ההסדרים, במקום לדחוף את שוק הדיור קדימה, יצר בוקה ומבולקה  וחשש כבד אצל קבלנים מפני התערבות לא רצויה בפרויקטים שלהם.

העשירית, הביורוקרטיה בוועדות לתכנון ובנייה ממשיכה ביתר שאת להיות קשה מנשוא, עובדה שמורידה השנה את התחלות הבנייה מ-80  אלף בקירוב אשתקד ל- 40 אלף בלבד השנה. לדוגמא, קבוצת שתית תכננה להתחיל השנה כ-1000 יחידות דיור חדשות ובקושי רב התחלנו כ-200 בלבד.

לסיכום, מלבד הבנקים שחוגגים, כולנו מפסידים מהמשבר העמוק בשוק הדיור. הוא משפיע דרמטית  על כלכלת ישראל בכלל, על עצירת הצמיחה במשק, ומהווה סכנה ממשית של אבטלה ויותר מכל, מחאה חברתית של מחוסרי דיור שלעומתה תראה מחאת 2011 כמו טיול רומנטי של אחר הצהריים בטיילת של רציף מרגולין בבת-גלים בחיפה .

אז ראו הוזהרתם!

*כותב המאמר שלום שטרית הוא מנכ"ל ובעלי קבוצת שתית

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

אל תחמיצו את המשקיעים

ניסיון העבר של כלכלת ישראל ושוק הנדל"ן, הוכיח פעם אחר פעם כי המשקיעים היוו מנוע צמיחה אפקטיבי ביותר...
אמיר רוזנבלום 11.06.2024
נשמח לדבר אתך
נגישות