המעצבת אירה שריג פותחת דלת לביתה ברמות השבים
חלונות ודלתות שחורים שמקנים דרמה לבית, לצד עיצוב המשלב סגנון אקלקטי ותכנון בית נח, חמים ומזמין – הצצה לביתה של המעצבת אירה שריג
חלונות ודלתות שחורים שמקנים דרמה לבית, לצד עיצוב המשלב סגנון אקלקטי ותכנון בית נח, חמים ומזמין – הצצה לביתה של המעצבת אירה שריג
תמונה: ביתה של המעצבת אירה שריג // צילום: גלית דויטש
האהבה לחומרים טבעיים וכנות החומר הנחו את המעצבת אירה שריג בתכנון ביתה. מוטיב חוזר של גוונים כהים יוצר מראה דרמטי, מגוון ומעניין: "את ביתנו בנינו ברמות השבים, כפר קטן טובל בירק. התאהבנו בשטח הספציפי בגלל היותו פתוח מסביב ומוקף במטעים של עצי פקאן. כפר עם קירבה רבה לעיר, שהוא שילוב נח ונעים מבחינתנו," מספרת שריג, "מעבר בין כמה בתים לימד אותנו מה חשוב לנו, מהו סדר העדיפויות הכלכלי של חלוקת 'עוגת' התקציב, מה בין נוחות לאסתטיקה. אהבתי לחומרים טבעיים וכנות החומר ועקרונות עיצוב שטבועים בי, הנחו אותי לאורך כל הדרך. גם תנאי השטח וכיווני ההפניה של הבניין היו די ברורים כך שמלאכת התכנון הייתה מהירה ומהנה".
מראה דרמטי
הבית בשטח של 280 מ"ר בנוי על מגרש בגודל 900 מ"ר ברמות השבים. הקונספט העיצובי המנחה היה מראה דרמטי, מגוון ומעניין, נח, חמים, ביתי ומזמין. בבחירת החומרים התמקדה המעצבת בחומרים נוחים לתחזוקה, עמידים לנזקי מזג האוויר וכאלו המאפשרים מחייה ושימוש בלתי מתפשרים. יחד עם השיקולים הפרקטיים, כמובן הושם דגש רב על הנראות.
העמדת הבית תוכננה כך שהאזור הציבורי והגינה הראשית פונים לדרום מערב, כיוונים של אור ואוויר.
פינת האוכל מחברת בין הסלון והמטבח והיא גומחה אשר מוקפת כולה בגינה. חדרי הילדים, חדר הטלוויזיה וחדר העבודה, מוצנעים בחזית המזרחית. חדר השינה של ההורים, חלל עבודה וספרייה מוקמו בקומה השנייה.
חלונות ודלתות שחורים
אחד המוטיבים החוזרים בבית הוא המראה הכהה. החלונות והדלתות שחורים. ברוב הבית שולב פרופיל אלומיניום ורק פינת האוכל ממוסגרת בפרופיל בלגי, שחור גם הוא. הריצוף המהווה את הרקע והבסיס והוא עשוי מאבן "בלו סטון" מותזת חול. "האבן הטבעית משתלבת נפלא עם כל שאר החומרים ואפשרה לי לערבב וליצור ניגודים, שבסופו של דבר יוצרים הרמוניה נעימה", אומרת שריג.
דלתות החדרים השחורות הוזמנו אצל נגר פרטי שהסכים לייצר דלת בצביעה ידנית בסגנון "של פעם": "רציתי להרגיש את העץ מתחת לצבע, ולקבל דרך הצבע רמז לטקסטורה של העץ, שלא כמו בצביעה בתנור", היא מסבירה. דלת הכניסה לבית היא דלת ישנה מסין ששופצה ולפיה תוכננו מידות הפתח.
אי ענק במרכז מטבח פעיל
המטבח והסלון זהים בגודלם ולא במקרה. המטבח שהוא מבחינת המעצבת מרכז הבית, עובד ופעיל ומשמש גם לאירוח בזכות האי הענק שבמרכזו. הארונות הם מפורניר טיק והמשטחים מאבן טבעית פראית ירוקה. שריג: "החומריות של המטבח מבטאת מבחינתי את תשוקתי לבישול שהוא סוג של יצירה ספונטאנית שמערבת כמה חושים ובשבילי היא סוג של תרפיה. המטבח אינו טרנדי, הוא על זמני ולא ישעמם. היה חשוב שיהיה חלון גדול דרכו אני רואה את עצי החרוב הלימון הגויאבה ירוקי העד.
בין המטבח לפינת האוכל הגשמתי חלום ישן של ארון כלים, נתתי לו פרשנות מודרנית מבחינת העיצוב, אבל הרעיון של לראות את אוסף הכלים שלי ולא להסתיר הכל, עדיין שם".
שילוב אקלקטי בין ישן לחדש
ארון החשמל ואזור הכביסה הוחבאו מאחורי דלתות ברזל טבעי, מעט חלוד ומוברש בלכה. היה חשוב למעצבת שאזור הכביסה יהיה קרוב לחדרים ולאזור תליית הכביסה בחוץ. גם כאן, יש שילוב בין חומר טבעי בצורתו המקורית לבין פונקציונאליות בסיסית.
מבחינת רהיטים וחפצים יש שילוב אקלקטי בין ישן לחדש. "שנים רבות אני אוספת פריטים גם משיטוטים בחו"ל וגם מהארץ. הבית שלנו הוא כמו אלבום חיים, מסע במקומות ובזמן. מורכב מפרטים מתקופות שונות, לכל חפץ יש סיפור והוא מזכרת ותזכורת לתקופה או מקום", אומרת שריג.
חדרי האמבטיה זהים בעיצובם. הרצפה עוצבה מאריחי בטון מאוירים בשחור- לבן והקירות מחופים בבריקים לבנים. בשרותי האורחים יש טפט עדין על הקיר, חלון בלגי עם זכוכית משוריינת שמכניסה אור אך נותנת פרטיות. באמבטיות הארונות הם מפורניר טיק עם משטחי אבן קאררה. התוצאה סולידית ונקייה אך רעננה ומעניינת.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן