banner
עו"ד נתן לרר // צילום עצמי // יח"צ
עו"ד נתן לרר // צילום עצמי // יח"צ

כיצד תשפיע עלינו הרפורמה בהקלות על הבנייה?

האם התיקונים לחוק יקל על הליכי התכנון ולמה, כרגיל, בתזוזות הטקטוניות בין הרשות המקומית לבין המדינה, האזרחים נשכחים? // פרשנות

נתן לרר 22.01.2025

ב-1.1.25 נכנס לתוקפו שינוי משמעותי  בתחום התיכנון והבנייה בישראל – ארגון מחדש של מערך ההקלות במתן היתרי בניה. 

סעיפים 145(ב) ו 151(ב) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 מסמיכים את רשות הרישוי המקומית  לתת הקלה למבקש היתר בניה בנושאים שיקבעו בתקנות על ידי שר הפנים, במגבלות המצוינות שם.

במקרה של בקשה להקלה העלולה להשפיע על הסביבה או על זכויות בעלי נכסים אחרים, יש לבצע פרסום פומבי המאפשר לבעל עניין להגיש התנגדות.

שני שינויים חוקקו לעניין ההקלות במסגרת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו- ) 2022:

השינוי האחד – התאמת סעיף 145 הנ"ל לפיה רשות רישוי מקומית תהיה רשאית לתת היתר בניה, אף אם העבודה שבעדה מבוקש ההיתר היא בסטייה מהוראות תב"ע- בלא צורך בהליך של מתן הקלה, במגבלות המפורטות שם. כמו כן, "מורשה להיתר" (מהנדס או אדריכל) מוסמך במהלך ביצוע העבודות להתיר שינויים שאינם מהותיים בהיתר שניתן על ידי רשות הרישוי המקומית.

השינוי השני- תיקון לסעיף151(ב) הנ"ל, בו נשללה מרשות הרישוי הסמכות למתן הקלה ועלתה אל מרום כסאו של שר הפנים שיקבע בתקנות, בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, נושאים ברי הקלה ובלבד שלא תהא בהם סטיה ניכרת מתכנית וללא הכללת הוספת שטחי בניה, בין בקומות ובין בדירות.

השינויים דלעיל , חלים החל מ"המועד הקובע"- 1 בינואר 2021 ויחולו על  בקשה למתן הקלה מתוכנית שאושרה לפני המועד הקובע, או תכנית שהוחלט להפקידה עד המועד הקובע, שהוגשה תוך שנתיים מהמועד הקובע. מועד זה הוארך לאחרונה בתיקון התוכנית הכלכלית עד ל- 1 ינואר 2026. תיקון זה העלה מחדש את סוגית הרפורמה בהקלות במתן היתר בניה.

האם רפורמה זו אכן תביא לייעול הליכי התכנון והבניה?
הדעה השלטת של העוסקים בתחום הבניה היתה להרחיב את סמכויות רשויות התכנון המקומיות ויצירת כוחות אישור נוספים כמכוני רישוי ואדריכלים מורשים, כך שתהיה גמישות בקרב הרגולטורים לתכלית של זירוז פרויקטים תוך תיעדוף לפי חשיבות הפרויקטים, פישוט תהליך הוצאת היתרי בניה או ביצוע שינויים בתוכניות בניה קיימות, כל זאת, בעיקר ברמת הרשות המקומית.  

יש שיאמרו שהמטרות הללו מושגות באמצעות החקיקה החדשה הזו תוך דחיקת הרשות המקומית לאחור. שינוי סעיף 151 לחוק התכנון והבניה מהלל בנימוקיו הישגים כמניעת חיכוכים בין רשות הרישוי המקומית לבין מוסדות התכנון של המדינה שהאריכו את התהליכים. יש בכך הכתבה ממרום המלכות של התכנון ולא לפי עקרונות המתאימים לרשות המקומית לפי ראות עיניהם של פרנסיה. כמו כן יש בכך כדי הטלת ספק לכאורה במניעי רשות הרישוי המקומית למתן הקלות בהיתר בנייה.

כרגיל, בתזוזות הטקטוניות בין הרשות המקומית לבין המדינה, בין גורמי הרגולציה לרמותיהן, האזרחים נשכחים.  רשות רישוי תהיה מוסמכת לתת היתר בניה בחריגה מתב"ע קיימת ללא קיום הליכי פרסום והתנגדויות כפי שהיה במצב הקודם.  במצב החדש זכות זו נשללה מהציבור. האם התקיימו סקירות ובדיקות של רשויות התכנון על השפעות החקיקה הזו למן חקיקתה? לדוגמא- שמא התרבו הליכים משפטיים בפני בתי המשפט המינהליים במקום דיונים בפני וועדות הערר לתכנון ולבניה?! במידה ונערכו סקירות כאלו, יש לשקפן בפני הציבור.

מעל לכל ספק, יש לתת לציבור את האפשרות להשתתף ולהשפיע בתכנון סביבת חייו, אורחותיה ואיכויותיה. דומה כי הרפורמה הזו הינה נדבך מסוים בשלילת זכות הציבור לאלו.  

ימים, אולי שנים יגידו אם צלחה רפורמת ההקלות, האם אירעו בעטיה ייעול רגולטורי, הפחתת הבירוקרטיה, השבחת התכנון, זירוז קבלת היתרי בניה, פיקוח הבקרה והשמירה על התכנון האורבני ושיתוף האזרחים בתכנון סביבתם.

*כותב הפרשנות הוא  עו"ד נתן לרר, ממשרד בן-יעקב עו"ד, המתמחה בנדל"ן, ניהול הון משפחתי ומשפט מסחרי 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות