עיריית קריית גת קולטת חרדים ובתמורה מקבלת שטחים. היקף השטחים שיסופחו לעיר עשוי להגדיל את מספר התושבים בעיר מכ-63,000 היום לכ-246,000 אלף. חברי הוועדה: אנו טומנים לתושבי העיר מלכודת דבש
מינהל התכנון והממשלה מעריכים את העיר קרית גת וראש העיר חיים אדרי. אדרי היה בין ראשי העיר הבודדים בישראל שהסכים לחתום עם הממשלה על שלושה הסכמי גג בפרק זמן של 7 שנים לבנייה של למעלה מ-14,000 יחידות דיור עם צפי לקבלה של כ-2 מיליארד שקל לקליטת של עשרות אלפי תושבים נוספים, חרדים.
במינהל התכנון ובממשלה כל כך מעריכים את היוזמה של ראש העיר דהרי עד כי החליטו לספח לעיר שטחים בהיקף של למעלה מ-2,000 דונם שילקחו בין היתר מהמועצה האזורית שפיר. שטחים אלו עשויים בטווח הרחוק להגדיל את היקף האוכלוסייה מ-63,000 תושבים היום לכ-246,000 תושבים בעתיד.
"הוועדה שמעה את עמדת ראש העיר קריית-גת לפיה לצד הפיתוח עבור החברה החרדית יש לתת גם מנת פיתוח דומה לציבור הכללי על-מנת לייצר איזון נכון והמשך התפתחות של העיר. הוועדה השתכנעה שהדרך הנכונה לקידום ההליך הזה זה במסגרת הרחבת תחום המרקם העירוני כך שהוא יכלול גם את השטחים מצפון, מה שמכונה קריית-גת צפון וגם מדרום ויאפשר את קידום תוכנית המתאר הכוללנית…שטח נוסף ממערב ושטח בייעוד יער (פלוגות, רנ"ה)."
מי שביטא דאגה מפני הגדלת שטחה של העיר קרית גת והכוונה להפכה למטרופולין באזור הנגב הוא ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. לגישתו אין מקום לשני ערי מטרופולין באזור הדרום.
דנילוביץ: "אני שמח. אני בעד פיתוחה של קריית-גת וחשוב לי שהדברים ייאמרו לפרוטוקול. אני יודע מה קריית-גת לקחה על עצמה. כאחד שמתמודד גם עם נושא הסכמי גג אני חושב שקריית-גת מתמודדת מאוד יפה על-אף הקשיים שיש וגם הנושא הזה של לקחת, ויש צורך במדינת ישראל לאוכלוסייה חרדית ולכן צריך להעמיד לרשות קריית-גת את הכלים הנכונים. בכלל אין מחלוקת. אבל אני חושב שהשינויים שמובאים פה הם לא פרופורציונליים. כל מי שעוסק בתכנון בטח כשמסתכל על מדינת ישראל בכלל ועל הנגב בפרט רואה פה יישוב, רואה פה גידול לא פרופורציונלי של יישוב של פי 4 בתוכנית המתאר. אין לזה אח ורע. קחו את באר-שבע, עיר המטרופולין. בתוכנית המתאר שלה אין גדילה כזו. תיקחו את הנושא של שטחי התעסוקה וכל הדברים הנלווים. אלה כמויות אדירות שכרגע הניצול, יש היום היצע והניצול הוא מאוד מאוד מאוד נמוך".
"יש פה דבר שהוא מאוד לא פרופורציונלי. ישראל היא מדינה קטנה. זה כמו ניו יורק ופרבריה, לונדון ופרבריה. במדינת ישראל יש 4 ערי מטרופולין: תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר-שבע. אי אפשר ליצור באופן מלאכותי עוד עיר מטרופולין בנגב. זה לא נכון. אגב זה גורם עוול גם לקריית-גת. זה מפר את האיזון. מטרופולין משמעותו למגנט תושבים, תעסוקה, מערכת בריאות, השכלה גבוהה. כל הדברים הנלווים. אנחנו משתדלים לעשות את זה כאן ואנחנו גאים ושמחים שהיישובים מסביבנו מתפתחים. אני בעד קידומה של קריית-גת, היא חלק ממטרופולין באר-שבע. צריך לחזק אותה, צריך לפתח אותה, אבל אני לא חושב שנכון לעשות את זה בהיקפים שאתם מציעים ואלה היקפים שהם באמת באמת באמת חסרי פרופורציה".
מהדיון עולה כי הקרדיט הגדול, והטבת השטחים כפי שעתידים להסתפח לעיר קריית-גת נובעים מהסכמת ראש העיר לקלוט לרשותו את האוכלוסייה החרדית, אוכלוסייה שראשי ערים רבים נמנעים ודוחקים הצידה. כך עולה מדבריו של נציג רשות מקרקעי ישראל רפי אלמליח.
"במהלך השנים כשאנחנו מנסים למצוא פתרונות למגזר החרדי אנחנו נתקלים בלא מעט סירובים של ראשי רשויות להכניס אליהם אוכלוסיות בהיקפים משמעותיים, למעט נתיבות שבאמת יש שם כמות משמעותית. קריית-גת, באה ונכנסה מתחת לאלונקה ואמרה שהיא מוכנה לבוא ולייעד את עתודת הקרקע היחידה שיש לה היום, שזה השטח המערבי".
למרות דברים אלו של נציג רשות מקרקעי ישראל נמצאה תמיכה לא מבוטלת בדבריו של ראש עיריית באר שבע. ד"ר מירב-אהרון גוטמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון סברה שהדבר עשוי לגרום בעיה מוניציפאלית כלכלית קשה על קריית גת, שהיא לא תוכל לתת שירות לתושבים שלה.
"הבעיה הזאת מוכרת לא רק בהקשרים של תחבורה, אנחנו מדברים על לכסח את הדשא, על הסעה לילד עם צרכים מיוחדים. העירייה לא תוכל לעמוד בזה ויש כאן איזה שטח אפור בין התכנון לניהול של העיר. אני חושבת שכדאי לנו לראות אותו ולקחת אותו בחשבון כי אנחנו בעצם כורים איזשהו פח בפני התושבים של העיר הזאת אם העיר לא תוכל לספק להם שירותים ראויים".
לדברי אמנון שנקין חבר הוועדה, "השאלה בכמה מרחיבים את המרקם העירוני ואני רואה פה שיש כוונה באמת להרחיב את העיר פי 4. מדינת ישראל עצמה בטח לא תגדל פי 4 בטווח השנים הללו ואין לנו שום דוגמה לעיר אחרת במדינת ישראל שגדלה פי 4 בטווחי תכנון של 20 או 30 שנה כך שאנחנו מדברים על טווח מאוד ארוך והשאלה אם זה נכון כיום לקבוע את צרכי הקרקע הנדרשים לפיתוחה של קריית-גת בהיקפים כל כך גדולים לטווח תכנון כל כך ארוך. אנחנו לא מדברים על טווחים כאלה בדרך כלל בתכנון. התכנון לטווח הארוך שלנו מדבר על 2040 ,2050 לא 2070 ,2080 ואנחנו מדברים כאן על תוכנית שלא שמה את זה בפרופורציה הנכונה".
ד"ר רותי פרום-אריכא האחראית על פיתוח ההתיישבות בכפר טענה בוועדה, "אני חושבת שאנחנו טומנים לקריית-גת מלכודת דבש. השטח הענק הזה שמופיע פה כשטח הפיתוח של העיר מבלבל את כולם. אין יעדים כאלה, גם לא לשנים כאלה ואני חושבת שאנחנו צריכים להחזיר את זה לפרופורציות. אני חושבת שכל הדברים שנאמרים פה אומרים דרשני".
בדיון הוזכרה העיר בית שמש אשר ריבעה גם היא את עצמה לפני עשרות שנים בין היתר לצורך קליטת האוכלוסייה החרדית. בית שמש בשעתו ריבעה את עצמה מבלי שניתנה חשיבה בנושא תחבורה, תעסוקה או מוסדות ציבור. יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובניה מרדכי כהן ציין כי מוסדות התכנון למדו מהטעות שנעשתה במקרה בית שמש ועל-כן באים עתה לתכנן את קריית גת לעשרות השנים הבאות. לגישתו קליטת אוכלוסייה חרדית והשארת העיר קריית גת במרקם הוותיק שלה, תפר את האיזון של העיר ותפגע באיכות חיי תושביה.
ראש העיר באר שבע דנילוביץ הציע בין היתר בדיון כי במקום התרחבות במימדים אלו יש להקצות לעיר תקציבים ומענקים החורגים מאלו המוצעים בהסכמי הגג. "מדינת ישראל צריכה לתת לו כסף לתוכנית עשור כדי שהישוב הזה קריית-גת יתבסס ויתחזק".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
