banner
הרב נתנאל טל שאוליאן // באדיבות איגוד רבני קהילות
הרב נתנאל טל שאוליאן // באדיבות איגוד רבני קהילות

מגדילים עם פרשת השבוע: כיצד נציין את פרשת ויקהל בצל הקורונה?

האם הקורונה פוגעת במרקם החברתי שלנו, על הקשר בין מעמד הר סיני והתקלות ועל המעשים ההרואיים שהביאנו עד הלום – הרב נתנאל טל שאוליאן עם פרשת ויקהל פקודי

מגדילים 20.03.2020

תמונה: הרב נתנאל טל שאוליאן // באדיבות איגוד רבני קהילות

מאת: הרב נתנאל טל שאוליאן

נדמה שאין דבר שהקורונה יותר פוגעת בו מאשר המרקם החברתי והביחד שלנו. אסף אשתר הציע לאקדמיה העברית את המילה 'נזרת' בתור שם עברי למחלת הקורונה. ניתנו לכך שתי סיבות, הראשונה נוגעת לעובדה שקורונה היא בלועזית כתר (בהתאם לצורה הפיסית של הנגיף). אך הסיבה השנייה לכך הייתה משום שבשל הקורונה כולנו מתנהגים כאילו אנו בבידוד ומתנזרים מהסביבה. נחזור לנקודה זו בהמשך. 

את העניינים הרוחניים הגבוהים ביותר מקבל עם ישראל דרך מעמד של התקהלות ואחדות. מעמד הר סיני שהוא השראת השכינה הראשונה על עם ישראל וסיום בחירתנו לעם על ידי הקב"ה, מתאפשר בזכות 'ויחן שם ישראל כנגד ההר – כאיש אחד בלב אחד' (שמות יט, ב וברש"י שם). בתחילת פרשתנו לפני השראת השכינה הקבועה בזמן ובמקום (השבת והמשכן) אנו מוצאים את ההתקהלות של כל העם יחד. המעמד הזה של יהודים שנמצאים יחד פועל קדושה מיידית, כל בי עשרה שכינתא שריא (סנהדרין לט א). תשעה יהודים גדולי ישראל לא יכולים לומר קדיש אך אם ייכנס אל החדר נער בר מצווה אחד יושלם ה'מניין' ולפתע פתאום קדיש וקדושה יתאפשרו. 

משמעותו של המניין, שהיא בעצם משמעותה של ההתקהלות ביהדות יוצאת מגדרי בית הכנסת. אפילו כינון הקשר האינטימי ביותר בחברה דורש מניין. רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך שהיה גדול הפוסקים בדורות האחרונים כתב בספרו בית יוסף (אבן העזר סב, יא) שאם אין עשרה אי אפשר להקים חופה ולברך שבע ברכות. היוצא מכך הוא שלא ניתן להתחתן ללא התקהלות של עשרה מישראל. 

הסיבה לכך שהקהילה מרכזית כל כך ביהדות היא התפיסה היהודית של כל אחד מישראל לא רק כאינדיבידואל אלא כחלק מאורגן אחד, משלמות שגדולה בהרבה מגבולות גופו ואפילו נשמתו. בעולם הקבלה הקשר בין ישראל לריבונו של עולם מובן כקשר בין הקב"ה לנשמה אחת שנקראת כנסת ישראל. כל אחד מאיתנו הוא כאבר אחד שבו יש ביטוי אחד לנשמה האדירה הזו (מהר"ל נצח ישראל פרק יא, תניא פרק לב). תפיסת ה'אני' שלנו יודעת להכיר בכך היא גם 'אין' (חילוף אותן האותיות) לעומת האור המבהיק של הנשמה הגדולה הזו. זה ההסבר ההלכתי שמציע הרדב"ז בפירושו לרמב"ם (ממרים ב, ד) לכך שפעמים שאדם מחוייב למות למען אידאלים גדולים שקשורים לכלל עם ישראל – האדם כאבר מגוף שלם. זה גם ההסבר למעשים הרואיים כמו אלה של החלוצים שהמדינה הוקמה סביב קברותיהם.

לאור מה שלמדנו, כיצד נציין את פרשת ויקהל בצל הקורונה? במבט מעמיק נגלה שדווקא ההתבודדות שגזרנו על עצמנו היא כולה יחס של כבוד לקהילה. כפי שכולנו כבר שמענו אינספור פעמים בחדשות הקורונה לא מסוכנת במיוחד לילדים ולצעירים, נאמר גם שחלקנו נהיה נשאים של הנגיף ואפילו לא נחוש בכך. על מה כל המהומה אם כן? בקרב הזקנים והחולים אחוזי התמותה העולמיים מבהילים. החשש של החברה כולה הוא דווקא על השכבה הזו של האוכלוסייה. אם מערכת הבריאות תקרוס תחת נטל הטיפול בצעירים שגם במקרים הקשים אפשר להציל בקלות יחסית יהיו אלו הזקנים והחולים שישלמו על כך בחייהם ח"ו. 

אם כך דווקא הבידוד שאנו גוזרים על עצמנו כולו ביטוי לאכפתיות שלנו ולהבנה שלנו שעלינו לשמור אחד על השני ככל יכולתנו, כאיש אחד בלב אחד. יהי רצון שה'ביחד' הזה יוביל אותנו למקומות טובים ובריאים יותר.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות