banner
השופט עדי הדר // צילום: הרשות השופטת |Depositphotos
השופט עדי הדר // צילום: הרשות השופטת |Depositphotos

מכרו את דירתם מאחורי גבו של מתווך למרות התחייבות לבלעדיות, וישלמו לו 240,000 שקל

לטענת הנתבעים, המו"מ עם הרוכשים החל לפני חתימת החוזה מול המתווך, אך בית המשפט קבע: "התובע היה גורם יעיל בעסקה"

זיו גולדפישר 20.01.2025

מכרו את דירתם מאחורי גבו של מתווך, וישלמו לו 240,000 שקל: בית המשפט קיבל תביעה של מתווך נגד בעלי דירה, ששכרו את שירותיו כדי למכור את הכנס. לטענת התובע, למרות שהנתבעים התחייבו לתת לו בלעדיות, הם מכרו את ביתם מאחורי גבו כדי להימנע מתשלום דמי תיווך. הנתבעים טענו כי התובע לא הכיר כלל את הרוכשים ולא היה שותף למו"מ מולם. למרות זרת, בית המשפט קבע כי התובע היה הגורם היעיל בעסקת המכירה, ולכן הוא זכאי לדמי תיווך.

התובע הוא מתווך מורשה, ובתביעה שהגיש לבית משפט השלום בתל אביב הוא טען כי הנתבעים חתמו איתו על הסכם לשיווק ביתם שברמת גן. עוד טען התובע כי בני הזוג חתמו איתו ביולי 2023 על הסכם בלעדיות לשיווק הנכס. לדבריו, מיד עם חתימת ההסכם, פעל כפי התחייבויותיו לשיווק הנכס וחשיפתו בפני רוכשים בכח, לרבות באמצעות פרסום באתרים שונים במרשתת ובאתר הבית שלו כנכס מועדף, פניות יזומות והזמנת רוכשים בכח וביקורים בנכס עם רוכשים בכח. עוד טען, שהנתבעים הפרו את ההסכם ואת התחייבותם כלפיו הפרה בוטה ויסודית ופעלו בכוונת מכוון בחוסר תום לב מובהק וקיצוני, ניצלו אותו, מקצועיותו ופעולותיו, עד שבסופו של יום מכרו את הנכס מאחורי גבו על מנת להתחמק מהתחייבויותיהם על פי ההסכם ולקפח את זכויותיו.

הנתבעים, מצדם, טענו כי ראשית פנו למתווך אחר, שהתחייב שלא לגבות עמלת תיווך מהמוכרים אלא מהקונים בלבד. לדבריהם, אותו מתווך הציג את הנכס לרוכשים, בני הזוג ר', ובעקבות זאת החל מו"מ שהבשיל לכדי מכירת הנכס בחודש נובמבר 2023. עוד טענו, שהתובע מעולם לא פגש את הקונים, לא לקח חלק במו"מ עמם ולא היה לו כל זיקה למו"מ שהתנהל בין הצדדים או לחתימת הסכם המכר ולכן הוא לא היה הגורם היעיל בעסקת המכר ומשכך איננו זכאי לדמי תיווך. עוד טענו הנתבעים, כי התובע לא היווה את הגורם היעיל בעסקת המכר לקונים- והוא אף לא טען לכך בתביעתו.

לטענת הנתבעת, לאור מחלוקת שהתגלעה ביחס למועד הפינוי והחשש של הרוכשים מהעיקולים והחובות הרבים שרובצים על הנכס, הנתבעת פנתה למספר מתווכים מקומיים, לרבות התובע, במגמה לאתר נכס אליו תעבור משפחתה בשכירות לאחר מכירת הנכס.

המחלוקת בין הצדדים הייתה – האם לתובע מגיעה עמלת תיווך בגין מכירת הנכס לרוכשים שהקשר עמם החל לפני החתימה על חוזה התיווך. הנתבעים טענו כי עמלת התיווך מגיעה רק בגין לקוחות חדשים שהמתווך מביא, ולא עבור לקוחות שהקשר עמם החל קודם לחתימה על הסכם התיווך, ולכן ביקשו להחריג את רוכשי הדירה מההסכם עם התובע.

לטענת בעלי הדירה, התובע ניצל את מצוקת הנתבעת והחתים אותה בחוסר תום לב על הסכם בלעדיות מבלי להחריג את בני הזוג ר', הרוכשים שהמו"מ מולם החל עוד בתקופת המתווך הקודם, וזאת כאשר ידע כי אלו הגישו הצעת רכישה וכי המו"מ עמם מתנהל ללא עזרתו ובלי שהיווה את הגורם היעיל מולם. עוד טענו, כי במבחן התוצאה לא הצליח התובע להציג ולו הצעת רכישה אחת, והשיג את חתימתה של הנתבעת בחוסר תום לב, ומבלי להחריג כנדרש את הרוכשים, שכבר היו במסלול הבדיקות המשפטיות בין עורכי הדין. עוד טענו, שהנתבעת סמכה על התובע אך מעולם לא הסכימה ולא הייתה מסכימה לשלם לו דמי תיווך עבור העסקה מול הרוכשים, אשר לא היה לו בה יד ורגל.

לנוכח הגרסאות הסותרות בכתבי הטענות, ובחקירות, השופט עדי הדר הסתמך על ההתכתבויות בין התובע והנתבעת בזמן אמת. בפסק הדין כותב השופט כי מהתכתבויות אלה עולה שבזמן אמת גרסת הנתבעת הייתה שונה. "הנתבעת שבה ומאשרת שהיא פועלת על פי הנחיותיו של התובע ומתייעצת אתו לגבי העסקה. המסקנה היא שגרסת התובע היא הנכונה והנתבעת ידעה בעת חתימת ההסכם ולאחר מכן, שעליה לשלם לתובע דמי תיווך", כתב השופט.

עוד קבע השופט שהנתבעת החליטה, מסיבותיה, להעדיף את התחייבותה למתווך הראשון, וזאת, מתוך משאלת לב שהתובע יוותר על התחייבותה כלפיו, וכאשר התברר לה שהתובע אינו מוותר על זכויותיו, היא בדתה מליבה את הגרסה בדבר החתמתה במרמה כביכול על הסכם ללא החרגת ר'. "מסקנה זאת משתלבת עם ההתחייבות של הנתבעת למתווך הראשון, שנחתמה לפני מתן ההתחייבות לתובע, ממנה עולה שהנתבעת ערה לכך שעליה לעמוד על החרגת קונים בכח, שכן ההתחייבות למתווך הראשון כוללת החרגה של קונים בכח", נכתב.

עוד כתב השופט כי מהראיות עולה "שהתובע הבהיר לנתבעת בטרם נחתם ההסכם שעסקה עם ר', אם תהיה, אינה מוחרגת והנתבעת הסכימה לכך. לנתבעת היה רצון עז לקדם מכירת הבית מהר ככל האפשר עקב קושי כלכלי ולכן הסכימה ליתן בלעדיות לתובע, כך שיקדיש מרב מאמציו לקידום המכירה והיא אף קיבלה הנחה עבור הסכמתה ליתן לתובע בלעדיות. כמו כן, בעת חתימת ההסכם, הנתבעת לא ייחסה חשיבות להתעניינות ר' בנכס". עוד קבע השופט כי המתווך היה הגורם היעיל בעסקה שנחתמה, ולכן מגיעה לו עמלת תיווך. 

המתווך תבע עמלה בסך 0.75 אחוז ממחיר הנכס, 6.27 מיליון שקל, בסך של 55,489.5 שקל, וכן 2 אחוז בגלל הפרת החוזה, ובסך הכל 146,952 שקל (כולל מע"מ). בנוסף, הוא תבע עוד 13,872 שקל בגין איחור בתשלום דמי התיווך. השופט קיבל את התביעה במלואה. הסכום שאותו תבע המתווך היה 215,836 שקל, והשופט קיבל את התביעה. בנוסף, הוא הטיל על הנתבעים עוד 25,000 שקל שכר טרחת עו"ד – ובסך כל, 240,836 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות