banner
צילום: עודד סמדר
צילום: עודד סמדר

עיצוב תעשייתי: פגמים הם לפעמים איכותיים

ככל שהחומר עובר פחות תהליכים מתועשים, כך גם נוצרים יותר ויותר "פגמים" שמספקים לו אופי. זהו עיצוב שמתאים לאנשים יותר זורמים, קלילים, לא כאלה שמסתובבים עם מטלית והכתמים גורמים להם לאי נוחות

מגדילים 20.01.2022

החומרים הגסים בעולם העיצוב, מעוררים תחושות ורגשות. השילובים בין החומרים, הם אלו שיוצרים את האיזון ומאפשרים לנו להיפתח לעולם התעשייתי המתעתע, עולם עם עיצובים "חיים" שמשנים את צורתם לאורך הזמן. עולם של חלודה, חספוס, ברזל, בטון, זכוכית.   עולם שבו אתה יוצא מהבית, ושבוע אחרי נכנס לבית  שעשוי להיות עם סדקים, חלודה, בית שמשנה את צורתו עם הזמן. כזה שמתאים לאנשים זורמים, קלילים. 

העיצוב התעשייתי יכול לייצר מגוון רחב של תתי סגנונות. עושה רושם שכולם משלבים בדרך זו או אחרת את הסגנון הזה בבית, גם כאשר הקו המוביל הוא כפרי, מודרני, סקנדינבי או טוסקני, איכשהו תהיה נוכחות של העיצוב התעשייתי  – בין אם זו רצפת בטון, ספריית ברזל, וכו. 

יש דברים שיראו בעיני האחד עיצוב תעשייתי מוגזם ולאחרים  עדין
הבטון יכול להגיע כחיפוי לרצפה, לתקרה ולקיר, ברזל יכול להגיע כפס תאורה, תעלות המזגן יכולות להגיע חשופות -בסופו של דבר הכל עניין של מינון. הסגנון התעשייתי מייצר בנו תחושה נונשלנטית. לא מחייבת. מרגישים איתו נוח. כמו מעיל עור שכבר עשור מלווה אותנו וכבר קיבל צורה של מימדי הגוף שלנו. הוא כמו יין שמשתבח עם השנים, עיצוב שמשנה את עורו. עיצוב שמורכב מפגמים איכותיים. ככל שהחומר עובר פחות תהליכים מתועשים, כך גם נוצרים יותר ויותר "פגמים" שמספקים לו אופי.

זהו עיצוב שמתאים לאנשים יותר זורמים, קלילים, לא כאלה שמסתובבים עם מטלית והכתמים גורמים להם לאי נוחות. אלא עיצוב שעוד לפני שהלקוח נכנס לביתו החדש או המשופץ החומר החי כבר שינה את עורו, נסדק, החליד, או נשרט. עיצוב  לאנשים שיודעים לקבל את הפגמים של החומר. אוהבים דברים שמתיישנים, כמו ברזל שמקבל חלודה וקורוזיה. כמו בטון שמשנה את הגוון שלו.  

הסגנון התעשייתי שייך למשפחת הסגנונות המודרניים
זהו סגנון עכשווי שמוטמע כמעט בכל בית. יותר ויותר אנשים חושקים לשלב חומרים מחוספסים ולקבל את הנראות הזו בבית. היום יותר מתמיד אנו עדים לשילובים קיצוניים בעיצוב התעשייתי.  חומרים כמו זכוכיות עם הבזקי אור, פורמייקה מתועשת,  מתכות חלקות ועדינות שנכנסות גם הן לעולם המחוספס, שיטות צביעה חדשות עם מתכות ועוד טכנולוגיות חדשות ומאתגרות שנפגשות עם העולם התעשייתי והופכות אותו ליותר מעניין, כאשר החומר ה"קר" עושה דרכו לבית במגוון צורות ודרכים. הבטון שיכול להגיע כחלק מתקרה מקורית שתוכננה בבנייה עצמה, פלטות הבטון שנוצרו בתבניות, או טייח שמדמה את הבטון, מה שממחיש עד כמה הסגנון התעשייתי "נוגע" ו"מדבר" לכולם. גם כאשר הבית הוא כפרי או טוקסני, נראה בו ניצוץ של תעשייתי בדרכים שונות. 

צילום: עודד סמדר
צילום: עודד סמדר

אז באיזה חללים הוא יכול לעבוד?
ובכן מאחר ומדובר בחומרים דומיננטיים מאוד המינון הוא מילת המפתח. אם בונים בית, המגבלות לא קיימות,  ואפשר לנהל את העיצוב התעשייתי ולתכנן אותו מבעוד מועד. אבל מה קורה כשאנחנו בדירת קבלן או דירה סטנדרטית שמיועדת לשיפוץ והתנאים מראש מוגבלים? תתפלאו ! דווקא בחללים מסוג זה,  ההפתעה גדולה. דווקא בחלל שהוא לא ה CUP OF TEA  של הסגנון התעשייתי – החוויה של השוהה בו עצומה. אז התשובה לכך היא שאפשר לחבר את התעשייתי לכל גודל וכל סוג של חלל.

כשאנחנו מיישמים את התעשייתי אנחנו נופלים לעירוב סגנונות. יש איזה תפר כזה. מעט מאוד אנשים מסכימים ללכת עד הסוף. תמיד יש  איזון. עבור כל אחד החומר מייצר אצלו משהו אחר.

ואיך מיישמים אותו בבית?
היישום של הסגנון התעשייתי הוא מורכב ומאתגר. ההתעסקות היא עם הרבה מאוד חומרים, שכל אחד מהם הוא "שוס" בפני עצמו. כל אחד מהחומרים יכול
"להחזיק" בית. האתגר – שוב חזרנו למינון הנכון – לייצר מכל כך הרבה כלים –  מנגינה סופר הרמונית. יש שיגידו – "אני רואה את הבטון בכל פרוייקט", אבל בכל פרוייקט רואים את זה בדרך אחרת, שונה לחלוטין. 

העיצוב התעשייתי לא קרה בין לילה. נכון שהחומרים המחוספסים תמיד היו ובעיקר נכחו במשרדים ובמפעלים. כיום בעולם הבית הם מונגשים בקנה מידה נכון ובדרך עדינה ונקייה יותר. אותן תעלות מיזוג שהיו נחלת המפעלים, פתאום עושות עלייה בבית עם תעלות עדינות יותר, והן אלו שהופכות את הבתים למיוחדים.  

צילום: עודד סמדר
צילום: עודד סמדר

אומרים שהתעשייתי לא חם?
לא בטוח שאפשר להגדיר אותו כלא חם. יש רצפות מאוד גסות שמשדרות הרבה חמימות. הכל בעיני המתבונן. העיצוב התעשייתי יכול להיות קיצוני לעומת העיצוב המינימליסטי, ועדין  מתקיים ביניהם קשר. הכל עניין של תוכן. חומרים עם אדפטציה. 

המשיכה לתעשייתי היא בזכות החיבור לחומרים. הם מרגשים.  קשה לייצר תמהיל נכון בתוך הדבר הזה. אתה רואה בטון, עץ, וברזל שיוצרים ביחד וואו אחד גדול. מגוון חומרים שיוצרים התלבטויות, מה להכניס, איך לתבל, כמה מכל אחד? פרוייקט תעשייתי שמסתיים הוא סוג של ניצחון עבורי. בכל פרוייקט אני אתבל אלמנט תעשייתי. לקחת חומרים מהסוג הזה ולשלב בבית שאנשים נושמים בו. אותי זה מאתגר.

לדוגמא….
יש לי זוג לקוחות בגילאי ה 60 , שמשפצים  דירה במגדל תל אביבי, עבורם אני מתכנן תקרת בטון ותעלת מיזוג חשופה, ורצפה עם חלודה. לקוחות נוספים, זוג בגילאי ה 40 עם ילדים, עבורם אני מתכנן בית עם תקרת בטון, מדרגות ברזל וספרייה מברזל. שתי דוגמאות שונות לחלוטין, בשתיהן מדובר באנשים עם סטטוס שונה, גילאים שונים, סוגים שונים של חללים, והמשותף ביניהם ששניהם רוצים לחיות בנונשלנט. רוצים לחיות ולהרגיש את החומר.

מי שרוצה לשלב את התעשייתי  חייב בעל מקצוע. המנה לא תצא טעימה או אסתטית. צריך הרבה ניסיון והרבה בטחון. צריך לדעת מתי להמשיך ומתי להפסיק. הכל כדי ליצור הרמוניה. בקלות אפשר ליפול, כאשר מגזימים עם חומר מסויים. חייבת להיות חשיבה מושכלת.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

לרשימת 70 המשפיעים בנדל"ן והתחדשות עירונית >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות