פתרונות של המדינה בהתחדשות עירונית, פינוי בינוי וגם תמ"א 38, לא מיושמים במגזר הערבי. מחקר חדש מציף את הבעיה וגם מציע דרכים לפתרון. בין היתר מדובר בהצעה למנגנון חילופי קרקעות, מתן תמריצים כלכליים וגם מתן תקציב ייעוד לנושא וגם "יצירת שיח מקצועי חוצה מגזרים"
פינוי בינוי ותמ"א 38 אינן מיושמות או מקודמות במגזר הערבי כלל, זאת עקב שורה של אילוצים וסיבות שונות. כך עולה ממחקר חדש שעוסק בהתחדשות עירונית בישובים ערביים, עבודה משותפת של 'הגר למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי' באוניברסיטת תל אביב, עמותת סיכוי והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי.
בפתח המחקר נכתב כי: "בשנים האחרונות הפכה התחדשות עירונית בישראל לשם נרדף לפינוי בינוי ולתמ"א 38. עם זאת, המציאות בשטח מראה כי כלים אלו אינם ישימים בישובים פריפריאליים בכלל ובישובים הערביים בפרט. יתרה מזאת, מניתוח האתגרים המאפיינים את האזורים הוותיקים ביישובים הערביים עולה שכלים אלו יתקשו לייצר מענה מספק לצרכים הייחודיים המאפיינים את האזורים הללו",
עוד על פי המחקר, האזורים הוותיקים בישובים הערביים סובלים מאתגרים פיזיים רבים שבאים לידי ביטוי בתשתיות ברמת תפקוד נמוכה; בהעדר גנים ופארקים ציבוריים; במחסור חריף בבתי ספר, מתנ"סים, גני ילדים ומעונות יום; במצוקת דיור; בתחבורה ציבורית ברמת שירות נמוכה ועוד. העבודה נעשתה גם לנוכח ההעדר הכמעט מוחלט של תהליכי התחדשות עירונית מובנים באזורים הוותיקים בישובים הערביים, והעדר השימוש בכלים המרכזיים להתחדשות עירונית שמציעה כיום המדינה- תמ"א 38 ופינוי – בינוי.
עו"ד אורי אטינגר, מנהלת קידום מדיניות במרכז הגר באוניברסיטת ת"א, שהייתה חלק מעורכי המחקר, התייחסה לנושא ואמרה: "פער זה בולט על רקע ההאצה בהתחדשות עירונית ברחבי הארץ, ועל רקע המשאבים המושקעים בתהליכים אלו, אשר אינם מופנים כמעט בכלל לישובים ערביים. המחקר בחן דרכים לצמצום הפערים המתוארים והפיכת האזורים הוותיקים ביישובים הערביים לאזורים טובים יותר עבור תושביהם. במסגרת זו, הועלו מספר הצעות לכלים אלטרנטיביים לצורך קידום התחדשות עירונית בישובים הערביים, ובהם: חכירת שטחים פרטיים לצורכי ציבור (שטחים הנמצאים במחסור במרקם הותיק), חילופי קרקעות בין המרקם הותיק לקרקעות רמ"י במרקם חדש, תכנון ותמריצים כלכליים לצורך התחדשות מבני מגורים במרקם הוותיק, השמשה זמנית של שטחים פרטיים לצרכי חנייה או גינון".
לצד הכלים, ממליץ המחקר על מהלכים נוספים כמו הקצאת כח אדם ותקציבים ייעודים ברשויות המקומית, הרחבת גבולות שיפוט ועוד. בין היתר מדובר בהקמת קרן ייעודית להתחדשות עירונית ביישובים ערביים, סל תקציבים שיועבר לרשויות המקומיות במגזר הערבי בשיתוף עם הרשות הממשלתית הרלוונטית, תקציבים המיועדים הן לתכנון והן לביצוע. בכל הנוגע להרחבת גבולות השיפוט של היישובים מדובר בתוכנית שמבקשת לאפשר בניה חדשה שתתמוך בתהליכי התחדשות עירונית במרקם הותיק של היישובים, בין היתר גם בצורה של הקמת פרויקטים מסחריים או מוסדות ציבור.
עוד נקודה חשובה שעולה מהמחקר היא הצורך ביצירת שיח מקצועי חוצה מגזרים בנושא התחדשות עירונית, זאת באמצעות "בניית פורום קבוע חוצה מגזרים, העוסק בקידום התחדשות עירונית ביישובים הערביים". עורכי המחקר ממליצים על "כינוס שולחן עגול שיכלול מגוון בעלי עניין שידונו בהתחדשות עירונית ביישובים הערביים. השולחן העגול יכלול נציגים מהשלטון המרכזי ובכלל זה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מנהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, רמ"י, משרד המשפטים, אגף תקציבים; אנשי תכנון מהמחוזות; ראשי רשויות ומהנדסים מהשלטון המקומי; ארגוני חברה אזרחית ועוד".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
