ראש עיריית חצור הגלילית, שמעון סוויסה, מספר על תוכניות הפיתוח הנרחבות ליישוב המתוכנן להפוך לעיר. תחנת רכבת חדשה, מאות אלפי מ"ר למסחר, בתי מלון חדשים וגם תוספת משמעותית למגורים. במקביל מתייחס סוויסה להתחדשות העירונית, להזנחה רבת שנים, ולרעיון אחד שלדעתו יכול להפוך את תוכנית חיזוק המבנים לאפשרית גם מחוץ לאזור המרכז // ראיון
"היום יש בחצור 11 אלף איש והצפי הוא ל-30 אלף איש, ולהפיכתה של חצור לעיר. בהתאם לצפי הזה, מתוכננת בנייה רוויה, וגם של צמודי קרקע. אבל חשוב לזכור שבחצור בגלל הטופוגרפיה, גם הבנייה הרוויה היא כזו שמאפשרת גמישות ובניה מדורגת למשל עם דירות גן וגג. בכל מקרה אין כאן תכנונים לבנייה של מגדלים – לא יותר מ-4 או 5 קומות", כך פותח ואומר שמעון סוויסה, ראש עיריית חצור הגלילית. בראיון למגדילים מספר סוויסה על התוכניות המגוונת שעתידות להפוך את חצור הגלילית מקצה לקצה בשנים הקרובות, אם על ידי קידום מסחר ותעסוקה משמעותיים, אם באמצעות מגורים ואם באמצעות בתי מלון ותחנת רכבת חדשה. במקביל, יש לסוויסה גם לא מעט מה להגיד על התחדשות עירונית – והצעה אחת לממשלת ישראל שעשויה, אם תתקבל, לשנות את התמונה של חיזוק המבנים בפריפריה.
אבל נתחיל בחזון להפיכת חצור הגלילית לעיר. ולשאלה הבסיסית שיש לשאול – מה יביא 19 אלף איש ליישוב שעד כה לא חווה פריחה משמעותית. "יש תוכנית שמראה שב-2040 יחיו כאן, בצפון, עוד 300 אלף תושבים. אנחנו רוצים להיות עיר שתקלוט את המספרים האלו", כך סוויסה.
מה ימנע, או מונע היום מתושבי העיר או תושבי האזור לגור בקיבוצים או במושבים הסמוכים? בצמוד קרקע למה דווקא חצור?
"במיקום מרוחק צריך עוד רכב, צריך לצאת לקניות ועוד דברים אחרים. בעיר אתה מקבל את הכל במקום אחד. היום משפרי דיור רוצים גם את זה, לא רק גינה ובית יפה. רוצים רמת שירותים גבוהה, חינוך טוב, ועוד. וזה שיקול משמעותי אצל משפחות צעירות".
מאיפה הגיע הצפי לגידול אוכלוסייה שיוביל לכך שחצור הגלילית אכן בדרך להפוך לעיר? זה חזון? תקווה? או משהו מעבר לזה?
"חצור נמצאת תחת החלטת ממשלה – להפוך את חצור לעיר משמעותית. אנשי המקצוע הגיעו למסקנה שיש היתכנות לחצור להפוך ולהיות עיר מרכזית בגליל ובמקביל, הבנה היא שהעיר צריכה להתמקד בתיירות ומסחר. בנוסף, עוד שני דברים קרו. בועדה המחוזית קבעו תוכנית אסטרטגית לצח"ר (צפת חצור וראש פינה). חצור קיבלה ציון מאוד גבוה וכיוון להאצה ופיתוח וגם בתיירות וגם בנדל"ן. לא רק מגורים, גם עסקים, ורואים את זה ברמת המחירים של הנכסים וגם בשכירות חודשית. באזור התעשייה הוותיק של חצור אין מ"ר פנוי, ויש ביקוש אדיר. במקביל – התוכנית אצלנו מתייחסת גם לביקושים בתחום המגורים – יש תוכניות לשכונות ענקיות ל-3,000 יחידות דיור. בעיקר שכונות חדשות בבניה רוויה אבל גם התחדשות עירונית וגם צמודי קרקע".
ומה בתחום המסחרי? הרי מארנונה למגורים לא מצליחים לתפעל עיר
"יש מתחם משמעותי על כביש 90, 320 דונם עם תכנון ל-350 אלף מ"ר למסחר ותיירות. מדובר בתוכנית של עירוב שימושים, כולל מגורים, תעסוקה, מסחר. אני לא מכיר אזור כזה עם עירוב שימושים במרחב הצפוני בכל המדינה. גם תחנת הרכבת העתידית של חצור הגלילית תהיה חלק מהמרקם של המסחר והתיירות והמגורים. זה ייתן 'בוסט' מאוד רציני, יצמצם פערים, ויקרב את המרחקים מהמרכז. זו לא תקווה או חזון. זה קורה. יש תוכניות בשלבים שונים. במקביל – אנחנו מקדמים את פרויקט הקארדו הגלילי – 6,000 מ"ר –אזור של מסחר עם רשת גדולה שתפעיל חנות גדולה לצד מסעדות ובתי קפה. הרעיון הוא שיהיה מדרחוב של שוק איכרים, לייצר גם מרכז עסקים ולהביא לזה שאנשים יגיעו מכל האזור, לעשות קניות וגם בילוי בערב. זו המטרה. כל המתחם הזה באזור של כביש 90 – והכביש, איפה שהוא היום, יוסט מזרחה. זה כבר אושר בוועדה המחוזית. התחזית היא שעוד 7 שנים התחנה תהיה פעילה – יש כבר תכנון מפורט".
סוויסה מרחיב ומספר גם על קריית ספורט שעתידה להיבנות, ולא פחות משלושה בתי מלון בתכנון, בשטחו של יער בירייה הסמוך. מאות חדרי מלון חדשים, אכסניה וגם מתחם קמפינג וספורט אתגרי על שטח מחצבה נטושה. גם כאן תוכניות בשלבים שונים, ובתיאום עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד התיירות. אפילו קבר חוני המעגל צפוי להתחדש, ובתקציב של 10 מיליון שקלים מתוכנן להפוך למרכז מורשת של קברי צדיקים בגליל. נזכיר שוב שנכון להיום בחצור הגלילית 11 אלף תושבים כך שהחזון שמציג סוויסה, בגיבוי גורמי התכנון וגם הממשלה, שאפתני מאוד.
חיזוק מבנים רק מתקציבי משרד השיכון ומשרד החינוך
בכל הקשור להתחדשות עירונית, סוויסה מאשר את מה שכולנו כבר יודעים, ההיתכנות הכלכלית לפרויקטים משמעותיים מחוץ לאזור המרכז היא אפסית. אבל במקביל מספר סוויסה שבשנים האחרונות הצליח גם לחזק מבנים באמצעות דרך עוקפת: "היום מטפלים בשכונת שלמה – בן יוסף. 250 יחידות דיור. סיימנו 5 בניינים, 3 נוספים בעבודה ועוד 3 לפני היתר. פרויקט חיזוק – השקעה של 100 אלף לכל יח"ד – שיקום תשתיות וחיזוק מפני רעידות אדמה. וגם סידרנו את כל המרחבים הציבוריים. והתקציב ממשלתי – שיקום שכונת של משרד השיכון. אנחנו עכשיו מחכים לעוד הזדמנות כי מאז שאין אישור תקציב, אין גם עוד תקציב לשיקום שכונות ואי אפשר להתקדם הלאה".
אבל מדובר רק בחיזוק נכון? אין כאן תוספות לבעלי הדירות או דירות חדשות שנבנות?
"לא. אין תוספת. צריך להבין – תמ"א 38 נבנתה בשביל תל אביב ולא לפריפריה. יש היקף אדיר של הזנחה, כבר עשרות שנים. בחצור יש אתגר גדול מאוד – החלק הצפוני מתפתח, בעוד החלק הוותיק משנות ה-50 ויש פערים. אני מאמין בכך שאם תהיה התפתחות ויגיעו השקעות לעיר, גם המרקם הוותיק יתפתח. לפחות את תמ"א 38 הצלחתי גם לנצל לטובת חיזוק חלק מבתי הספר בעיר – חיזוק ושדרוג. גם זה דרך תקציב ממשלתי של משרד החינוך, בנתיב של חיזוק. עשינו תהליך ארוך של תכנון מפורט, קיבלנו אישור משרד החינוך וסיימנו 2 בתי ספר. עוד חודש יסיימו שלישי. 60 מיליון שקל, הכל ממשרד החינוך. ביקשנו עוד, ורוצים להגיש עוד בקשות לחיזוק נוסף".
איך יכולים להביא את ההתחדשות העירונית וחיזוק המבנים גם לכאן?
"יש שני נתיבים. נתיב אחד אומר שיזמים יבואו לכאן ויבנו. אבל צריך לתמרץ אותם, צריך להשקיע בתכנון ופיתוח. לאפשר את זה. ויש עוד נתיב – האופציה השנייה שאני מציע כבר לא מעט זמן ולא מקשיבים לי. זה רעיון ייחודי שלדעתי יכול לעבוד. לקבוע שכל קבלן שיזכה ב-300 או 500 יח"ד במרכז, יהיה מחויב לחיזוק מבנים בפריפריה או לעשות פינוי בינוי. שיגלח את הכל מבחינתי ויבנה בניינים חדשים גם בסדר. זה יקדם את הנושא. היום, אם אתה בא לקבלן שיעשה כאן תמ"א 38 הוא אומר, ובצדק, שלא משתלם לו. אבל בתל אביב ובמרכז כן משתלם. ואז אם הרעיון שלי יתקבל -הם יבואו אלינו, ואפשר למצוא פתרונות יפים מאוד".
את השיחה ביקש סוויסה לסיים בדוגמא קצרה מדוע גם המציאות בשטח מעידה על הביקוש והפוטנציאל בחצור. "יש לי שני חברים מסודרים כלכלית. אחד קנה כמה מגרשים לבנייה בחצור והשני קנה כמה מגרשים בראש פינה. לכאורה לכל אחד הייתה עסקה טובה. עבור 7 שנים, החבר מראש פינה הצליח למכור מגרש אחד, וגם זה לא בקלות. ומה עם החבר מחצור? הוא מכר את כולם ובמחיר יפה. בסופו של יום זה לא רק תוכניות – יש כאן ביקוש והמחירים טסים".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
