עיצוב עירוני כחיסון נגד טראומה לאומית

בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", ישראל ניצבת בפני משבר בריאות נפש חסר תקדים. נתוני עמותת נט"ל מצביעים על עלייה דרמטית של פי 1.5 בפניות לסיוע נפשי בהשוואה לשנת 2022, עם למעלה מ-33,000 שיחות מאז פרוץ המלחמה. מעבר למספרים, מסתמן כי כמעט כל אזרח במדינה חווה רמה כלשהי של פוסט-טראומה (PTSD), תופעה שמכונה כעת "PTSD לאומי".

"ארגונומיה עירונית", שילוב של עקרונות הארגונומיה עם תכנון ועיצוב עירוני, מציעה פתרון מבטיח להתמודדות עם אתגר זה. מטרתה ליצור מרחבים עירוניים המותאמים לא רק לצרכים הפיזיים של התושבים, אלא גם לצורכיהם הנפשיים והרגשיים.

הטראומה הקולקטיבית שחווינו השפיעה על כולנו, גם אלה שלא היו בקו האש. החרדה, חוסר הביטחון והאבל הלאומי חלחלו לכל שכבות החברה, הופכים את האתגר מבעיה אישית לאתגר לאומי המחייב פתרונות ברמה המערכתית.

הורמוני הרווחה הנפשית
מחקרים מצביעים על הקשר ההדוק בין הסביבה הפיזית לבין ייצור ארבעה הורמונים המשפיעים על מצב הרוח והרווחה הנפשית: דופמין, סרטונין, אוקסיטוצין ואנדורפינים. דופמין, "הורמון התגמול", מעורב במוטיבציה ובתחושת סיפוק. הסרוטונין משפיע על מצב הרוח, שינה ותיאבון. האוקסיטוצין, "הורמון האהבה", מעודד קשרים חברתיים, ואנדורפינים הם משככי כאבים טבעיים המשפרים את מצב הרוח.

חמישה צעדים להפיכת הערים שלנו למרחבי ריפוי:

1. גני התחדשות ירוקים:
   בהשקעה של 500,000 עד מיליון שקל, ניתן ליצור פארק קטן עם שבילים מתפתלים, פינות ישיבה מוצלות ומפל מים קטן. כאן, המוח מתחיל לייצר סרוטונין ודופמין, המסייעים בהתמודדות עם זיכרונות קשים. מחקרים מראים שסביבה ירוקה מפחיתה משמעותית תסמיני  PTSD

2. מתחמי ספורט שמרפאים את הנפש:
   השקעה של 300,000 עד 500,000 שקל, אפשר ליצור מתחם המשלב מתקני כושר עם פינות לתרגול יוגה ומדיטציה. פעילות גופנית משחררת אנדורפינים, משפרת מצב רוח ומפחיתה תסמיני PTSD היא גם משפרת איכות שינה, יתרון משמעותי למתמודדים עם טראומה.

3. מרכזי קהילה שהם בית שני:
   עם השקעה של 1.5 עד 2.5 מיליון שקל, אפשר להפוך מבנה ישן למרכז קהילתי תוסס. כאן יתקיימו חוגים, הרצאות ופעילויות המחברות בין אנשים. המגע האנושי והתמיכה ההדדית מעודדים ייצור אוקסיטוצין וסרטונין, היוצרים תחושת שייכות ובטחון. עבור מתמודדים עם PTSD, מרחב כזה הוא מקור חיוני לתמיכה ושיתוף.

4. פינות רוגע בכל פינת רחוב:
   בהשקעה של 100,000 עד 200,000 שקל, ניתן ליצור "נקודות רוגע" עם ספסל נוח, צמחייה מרגיעה והנחיות לנשימות מרגיעות. פינות אלו מציעות כלים מיידיים להתמודדות עם חרדה ומעודדות ייצור סרטונין ודופמין, החיוניים להפחתת תסמיני PTSD.

5. אמנות שמדברת אל הנפש:
   בהשקעה של 400,000 עד 700,000 שקל, אפשר ליצור מיצג אמנות אינטראקטיבי המזמין מגע, חוויה והתחברות לרגשות. מיצגים אלו מעודדים ייצור דופמין וסרטונין, תורמים לביטוי רגשי ומספקים הזדמנויות לעיבוד חוויות טראומטיות בדרך יצירתית ומרפאת.

ומה עלות ההשקעה הנדרשת לעומת התועלת?
חשיבות מיוחדת לשינויים אלה יש עבור המפונים, העקורים מביתם מזה כשנה. עבורם, יצירת מרחבים עירוניים מותאמים מספקת תחושת בית ויציבות בתקופה של חוסר ודאות. פארקים ירוקים ומרכזי קהילה משמשים כעוגן רגשי, בעוד מתחמי ספורט ואמנות מציעים אפיקים לביטוי ועיבוד הטראומה של העקירה. אלה יכולים להוות גשר חיוני בין העבר לעתיד, מסייעים בבניית חיים חדשים תוך שמירה על תחושת קהילה וזהות.

ניתוח עלות-תועלת מראה כי ההשקעה הכוללת ביישום כל חמשת הפתרונות בעיר בינונית נעה בין 15-25 מיליון ₪. זוהי השקעה משמעותית, אך צנועה יחסית לאור ההשלכות ארוכות הטווח של PTSD לא מטופל. לפי הערכות, העלות הכלכלית של PTSD לא מטופל, הכוללת אובדן פריון, הוצאות רפואיות ופגיעה באיכות החיים, יכולה להגיע למיליארדי שקלים בשנה ברמה הלאומית.

ההשקעה במרחב הציבורי אינה רק עניין אסתטי או כלכלי, אלא צורך בריאותי וחברתי מהמעלה הראשונה. זו ההזדמנות שלנו לבנות ערים שלא רק מתפקדות, אלא גם מרפאות. בעידן של PTSD לאומי, ערי ישראל ניצבות בפני הזדמנות ואחריות לשנות את פני המרחב העירוני באופן שיתרום משמעותית לחוסן הנפשי של תושביהן.

כפי שחיסון מונע מחלות פיזיות, כך הארגונומיה העירונית מספקת "חיסון" נגד השפעותיה ההרסניות של טראומה לאומית. היא יוצרת סביבה תומכת המעודדת החלמה, חוסן ושגשוג. 

*הכותבת, ד"ר בלה ברדה ברקת, עו"ד מומחית להשקעות נדל"ן ומחברת הספר "הפסיכולוגיה של המרחב"  

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: מלחמת חרבות ברזל ד"ר בלה ברדה ברקת