פוסט מלחמה: התחדשות עירונית בפריפריה – אתגרים ופתרונות

תחום ההתחדשות עירונית נתפס ככלי מדיניות חשוב ומרכזי להשגת מטרות שונות, כלכליות וחברתיות, ובין היתר, שיפור תנאי המגורים של אוכלוסיות שונות בחברה. 

בד בבד, תחום ההתחדשות העירונית, נאלץ להתמודד עם חסמים שונים אשר מעכבים לעתים רבות את קידומם של פרויקטים חשובים מעין אלה. וזאת, החל מחסמים הקשורים לרגולציה מכבידה, לבירוקרטיה המאטה את הליכי התכנון והרישוי, לחוסר ודאות שמקשה על ההתנהלות וכלה בחסמים הקשורים בבעלי הזכויות עצמם. 

אחד מהחסמים המרכזיים בפרויקטים מעין אלה הינו החסם הבירוקרטי והתהליך הארוך והמסובך שיש לעבור לצורך אישור תוכניות של פינוי בינוי אל מול הרשויות השונות. התהליך המתמשך גורר בעקבותיו עלויות רבות ואי וודאות גדולה שמקשה מאוד על האפשרות לקבל היתרים ולקידום פרויקטים חשובים מעין אלה. 

המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר הדגישה את הצורך לקדם את תחום ההתחדשות העירונית והוכיחה את הצורך בקידום פרויקטים אלה במטרה לספק מענה לשאלת הביטחון האישי של תושבי המדינה – ובמיוחד אלה שגרים בפריפריה ובאזור קו העימות. 

 עם פרוץ המלחמה, התברר, שוב יש לציין, כי ישנן מאות אלפי דירות שאין בהם ממ"דים, ומבנים ישנים ולא תקניים רבים הממוקמים באזורי קו העימות דבר שמסכן חיי מאות אלפי בני אדם.

מכאן, לאור התקופה הקשה שבה שרויה מדינת ישראל, התחדשות עירונית הינה צו השעה המחייב האצת משאבים וזירוז תהליכי התכנון והרישוי על-ידי המדינה, לא רק משום שיש צורך להגדיל את היצע הדירות, אלא גם כי בניית דירות חדשות, בסטנדרטים מתקדמים, ועם ממ"דים, הוא מהלך מציל חיים. המלחמה יצרה מציאות חדשה אשר יש לראות בה כהזדמנות להתעוררות בנושא קידום פרויקטים של התחדשות עירונית באזור הפריפריה. 

אתגרים ופתרונות

המלחמה השפיעה רבות על תחום ההתחדשות העירונית והשלכותיה הקשות באות לידי ביטוי בכמה היבטים: 

ראשית, המלחמה הובילה למחסור אדיר בכוח אדם, שכן לפני המלחמה חלק משמעותי מהעובדים היו עובדים פלסטינים מהגדה המערבית, מה שהוביל בתורו לסגירת חלק ניכר מאתרי הבניה על-ידי הרשויות והשהיית הבניה באתרים אלה מספר חודשים עד להגעתם של עובדים מהודו לארץ על מנת לחזור ולהפעיל את אתרי בניה. 

פתרון זה נתן מענה חלקי לבעיית המחסור בכוח אדם וזאת מאחר והעסקת עובדים אלה גררה עלויות רבות בהשוואה להעסקת העובדים הפלסטינים עוד לפני המלחמה, מה גם שכמות העובדים הזרים שהגיעה לארץ לא נתנה מענה מספק לכל אתרי הבניה שמחכים לחזור לפעולה. 

שנית, ענייננו בתהליך אשר קורה בכוחות השוק הפרטי, קרי בין יזם פרטי לבעלי הדירות. הקושי באזורי הפריפריה הינו בהיעדרותה של כדאיות כלכלית לפרויקטים מעין אלה והעדר במשאבים. אשר על כן, יש לספק מענה לבעיה זו ולתת תמריצים לרשויות המקומיות על-ידי הסכמי מסגרת, הגדלת זכויות בניה והסבת משאבים ומענקים כדי להתגבר על בעיה זו. 

לבסוף, נראה לאחרונה כי המדינה החלה לעשות צעדים שונים שמטרתם להקל בבירוקרטיה הדרושה בכל הקשור לפרויקטים של התחדשות עירונית. כגון, הוראת שעה שמטרתה הקלת הוספת ממ"ד לבתים פרטיים או נמוכים שמאפשרת פטור מהיתר; תיקון 139 לחוק התכנון והבניה שבא להרחיב את סמכות הרשויות המקומיות ובהמשך לזרז תהליכים והתיקון לחוק ההסדרים במסגרת חוק התקציב שמטרתו להקטין את ההתנגדות ואת החסמים של בעלי הדירות. 

על אף שניכרת מגמה שמטרתה קידום  מהיר של פרויקטים ומתן מענה לבעיית המיגון באזורים שונים בארץ ובמיוחד באזור קו העימות אלא שהמענה אינו מספק תשובה לכל החסמים הקיימים בעניין, כגון המבנים שאינם עומדים בתנאים ליישום הקלות אלה.

*הכותבים הנם  עורכי דין שחר לוינזון ,שותף בכיר ואינתיסאר זבידאת, ממשרד יוסף ישורון ושות' עורכי דין המתמחים בהתחדשות עירונית ובתים משותפים

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן