העליון דחה דרישה של הפטריארכיה היוונית להחזיר לידיה קרקע שנמסרה לפני 60 שנה
לטענת הפטריארכיה, שטח שהעבירה לעירייה כחלק מתכנית להקמת קיוסק, הפך לשטח למגורים. בית המשפט העליון דחה את דרישתה בגלל הזמן שחלף ולאחר שקבע כי הקרקע הועברה ביוזמת הכנסייה
לטענת הפטריארכיה, שטח שהעבירה לעירייה כחלק מתכנית להקמת קיוסק, הפך לשטח למגורים. בית המשפט העליון דחה את דרישתה בגלל הזמן שחלף ולאחר שקבע כי הקרקע הועברה ביוזמת הכנסייה
60 שנה לאחר שקרקע בבעלותה הועברה לרשות עיריית ירושלים, דחה השבוע (ג') בית המשפט העליון דרישה של הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית להחזיר לידיה את השטח. בכך אישררו השופטים פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי, שדחה את הדרישה בגלל הזמן הממושך שחלף בין העברת השטח לבין הגשת העתירה.
ראשית הפרשה בשנת 1962. באותה שנה יזמה הפטריארכיה תכנית להקמת קיוסק על שטח שבבעלותה, בפינת הרחובות חזקיהו המלך ובוסתנאי במושבה היוונית בעיר. במסגרת התכנית, העבירה הפטריארכיה חלק מהקרקע, בשטח של 109 מ"ר, לעירייה לצורך הקמת גינה ציבורית. קרוב לשלושים שנה לאחר מכן, בשנת 1989, אושרה תכנית נוספת על השטח, שבמסגרתו שונה ייעודו משטח ציבורי פתוח לאזור מגורים. רק בשנת 2016, למעלה מ-50 שנה לאחר העברת השטח לעירייה ו-25 שנה לאחר אישור התכנית החדשה, הגישה הפטריארכיה תביעה לבית המשפט המחוזי, בדרישה לבטל את שטר ההעברה, ולהורות על ביטול הרישום שנעשה לטובת העירייה ועל החלקה לבעלותה. בעתירה נטען, בין היתר, כי העברת החלקה נכפתה עליה על ידי העירייה.
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, וקבע כי "טוב היה לה שלא הוגשה משהוגשה", ותוך שהדגיש כי זו הוגשה "בשיהוי קיצוני". בפסק הדין צוין, בין היתר, כי אין חולק על כך שהפטריארכיה תמה הן על שטר ההעברה והן על תוכנית 1077 (התכנית להקמת הקיוסק, שגם בה התייחסות מפורשת להעברת החלקה) וכי הפטריארכיה מעולם לא העלתה כל טענה שההעברה נכפתה עליה.
בפטריארכיה היוונית הגישו ערעור על הפסיקה בבית המשפט העליון. השופטים יצחק עמית, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ דחו את הערעור. בפסק הדין נקבע כי: "ביטול הפקעה עקב שינוי יעוד ההפקעה אפשרי כמובן רק אם מדובר בהפקעה ולא בהעברה מרצון ללא תמורה", אך במקרה הנוכחי, נקבע, "נקל להגיע למסקנה כי ענייננו בהעברה ללא תמורה". הסיבה לקביעה זו נעוצה אין בפרק הזמן הממושך שחלף מאז העברת השטח, והן מכיוון שהפטריארכיה היא זו שיזמה את התכנית הראשונה להקמת הקיוסק, שחייבה את העברת השטח לעירייה.
"לפני דוגמה לכך שכנגד העברת השטח של 109 מ"ר מהחלקה, הסכימה העירייה להקמת הקיוסק, כך שאין מדובר בהעברה ללא תמורה, אלא בטובת הנאה שצמחה למערערת (הפטריארכיה) כנגד העברת השטח על שם העיריה", נכתב בפסק הדין. "המערערת כשלה מלהראות כי העברת השטח נושא המחלוקת ללא תמורה לעירייה שקולה להפקעה, ולא מצאנו אפוא להתערב בתוצאה אליה הגיע בית משפט המחוזי". הערעור, כאמור, נדחה.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן