כ-30 אחוזים מתאונות העבודה שהתרחשו במהלך השנים האחרונות, היו באתרים של התחדשות עירונית ובמיוחד באתרי תמ"א 38. מדוע אתרי עבודה של פרוייקטי התחדשות עירונית מהווים מוקדי סיכון לתאונות עבודה והאם ניתן למנוע את התאונה הבאה? // דעה
מאת: עו"ד אלדן דנינו*
אינני אוהב להיות נביא זעם, אולם מה שקרה בימים האחרונים באשדוד, מאשר את החששות שלי מקדמא דנא. בביקורת שביצעו מפקחי העבודה מטעם מנהל הבטיחות במשרד העבודה, במספר אתרי בנייה של תמ"א 38 בלב העיר, נמצאו ליקויי בטיחות חמורים לשיטתם, עד שהמסקנה של מנהל הבטיחות הייתה אחת – השעיית מנהל העבודה העובד באתר לאלתר.
לצערי לא הופתעתי כלל. זמן מכבר התרעתי, כי דווקא אתרי עבודה "תמימים", יהיו קומפקטיים ככל שיהיו, של התחדשות עירונית, מהווים מדגרה מסוכנת מאין כמותה לתאונות עבודה ולעבירות בטיחות. מה גם שבשיטה שבה נוהג הרגולטור בישראל, ה-"ש"ג", הוא זה שמשלם את המחיר בשביל כולם, במקרה זה, הרי שהמדובר על מנהל העבודה.
גם הסטטיסטיקה איננה משקרת ומדברת בעד עצמה: כ-30 אחוזים בקירוב מתאונות העבודה שהתרחשו במהלך השנים האחרונות, היו באתרים של התחדשות עירונית, ובמיוחד באתרי תמ"א 38, זאת תוך דגש על תמ"א 38/1. ומבין עשרות הפועלים שמצאו את מותם במהלך השנתיים האחרונות באתרי הבניה השונים, אחוז אלה שעבדו בפרויקטים של התחדשות עירונית הולך וגדל בהתמדה, ככל שמספר פרויקטים אלה גדל בהתאמה.
הסיבה לכך הינה פשוטה בתכלית: בשונה מאתרי בנייה מן השורה, הממוקמים בדרך כלל במתחמים חדישים, מרווחים ו – "סטריליים", הרחק מלב הערים השוקקות והסואנות, אתרי הבנייה של תמ"א 38 ממוקמים, רובם ככולם, בלב ליבן של השכונות הוותיקות והצפופות לעייפה, והממוקמות במרכז הארץ, רובם הגדול בגוש דן.
עובדה טכנית, לכאורה, זו, מביאה למצבים לא פשוטים כלל ועיקר של אתרי בנייה המשיקים לבניינים סמוכים, עם רחובות וחצרות שבהם משתעשעים ילדים ובני נוער במשחקי כדור וכו', ועם רכבים החולפים ללא הרף. יתרה מכך: חלק נכבד מהבניינים, ובמיוחד תמ"א 38/1, מאוכלסים בו זמנית בדיירים ותיקים הממשיכים להתגורר בבניי, זאת למרות שבפועל הפך לאתר בנייה לכל דבר.
ובמילים אחרות: מדובר כאן בפצצת זמן מתקתקת, תרתי משמע, הן לדיירים המתגוררים בתוך אתרי הבניה, הלכה למעשה והן לעובדים בתוך האתר, לשכנים ולסביבה הקרובה בכלל.
העובדה שבביקורת אקראית שנערכה כאמור בעיר אשדוד נמצאו מספר ליקויי בטיחות, שהביאו אף להשעיית מנהל העבודה מתפקידו, מלמדת על שינוי מגמה ותפיסה של מנהל הבטיחות במשרד העבודה, וברור לכל שהדבר יתרחש ביתר האתרים ברחבי הארץ, מן הסתם בעתיד הקרוב, נראה עוד עשרות רבות של מנהלי עבודה מושעים ואף מודחים מתפקידם, שלא לדבר על ההשלכות מרחיקות הלכת שהיו עשויות להיות לחברות הקבלניות המעסיקות אותם.
יתרה מכך: דווקא כיום, בעידן מגיפת הקורונה, כשכל נושא הבריאות והבטיחות של כלל תושבי מדינת ישראל, עומד בראש הסדר היום הציבורי, לפלא בעיני הכיצד נושא הבטיחות המינימלית ברוב רובם של אתרי הבנייה בכלל, והתחדשות עירונית בפרט, הפך שלא בטובתו, לשטח הפקר, תרתי משמע.
כפי שנאמר לעיל, מנהלי העבודה הינם רק בבחינת ה – "ש"ג", ולא תמיד באשמתם יש לומר. אך את התוצאות הקשות באמת עלולות לספוג החברות הקבלניות, היזמיות ונושאי המשרה מטעמם, העלולים למצוא עצמם מועמדים לדין פלילי, בשל עבירות בטיחות ותאונות עבודה שהתרחשו באתרי הבניה שברשותם.
על כן, ועל מנת להימנע מאי נעימויות שכאלה, הנני ממליץ לכל חברות הבנייה העוסקות בהתחדשות עירונית, קל וחומר תמ"א 38, להקדים תרופה למכה ולהתכונן היטב, היטב בסיוע עורכי דין, מהנדסים ויתר אנשי המקצוע הרלוונטיים, עוד בטרם תחילת הפרויקט.
*כותב המאמר עורך-דין אלדן דנינו, הינו מומחה לבטיחות ותאונות עבודה באתרי בנייה ולאחריות תאגידית.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
