המבנים הישנים בישראל הפכו להיות פצצה מתקתקת. לא מדובר בתופעה חדשה אלא בהזנחה ארוכת שנים, אדישות מערכתית וגם הרבה מאוד סחבת בירוקרטית. על קריסת הבניינים ומה נדרש לעשות, שוחחנו עם יונה גרין, מנכ"ל ובעלים של חברת היזמות טֶרא – TERRA ("התחדשות") המתמחה בהתחדשות עירונית
המציאות הישראלית מספקת לנו לאחרונה תזכורות רבות בנוגע לחשיבות תהליכי ההתחדשות העירונית. פעם מדובר בטילים שנורים לעבר ערי ישראל ומדגישים את הצורך בממ"ד ופעם בפינויי בתים מחשש לקריסתם. קריסת הבניין בחולון בחודש שעבר הובילה לשורה של פינויי בתים. ברמת גן ובקרית אתא, בבית שמש וברעננה, יצאו הדיירים מביתם כשרק בגדים לגופם. נראה כי זה לא סוף פסוק. גל נרחב של פינויים צפוי לנו בקרוב וכל זה קורה כשעתידה של תוכנית המתאר הארצית למיגון מבנים לוט בערפל והעיכובים בהוצאת היתרי בנייה נמשכים.
"רבים מהבניינים בישראל נבנו עוד בשנות ה- 50 וה- 60, מחומרים זולים וללא תקנים ויכולת עמידות לאורך זמן, ולא מפתיע שהם עומדים כיום בפני קריסה. המציאות הזאת מחייבת את רשויות המדינה להתעורר ולהקדים התחדשות עירונית לקריסה", אומר לנויונה גרין, מנכ"ל ובעלים של חברת היזמות טרא – TERRA ("התחדשות") המתמחה בהתחדשות עירונית.
גם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שביקר בחודש שעבר באתר הקריסה בחולון התריע מפני הסכנה המרחפת מעל בניינים רבים בישראל. "אנחנו עדים לאירוע שהיה כפסע ממוות של אנשים רבים. אסור להמתין לוועדות חקירה נוספות דוגמת פל-קל ולמקרי מוות. על הגורמים העוסקים בנושא לטפל כבר מעכשיו. החל מרשויות מקומיות שנדרשות לתקן חוקי עזר ולבדוק היכן יש מבנים מסוכנים, ועד גורמי הממשלה השונים שעליהם להתעשת ולטפל במבנים המסוכנים לפני האסונות." אמר המבקר בתגובה שמסר לכלי התקשורת והוסיף כי, צוות משרדו פועל להכנת דוח על טיפול הרשויות המקומיות והממשלה במבנים מסוכנים.
קריסתם של המבנים הביאה אזרחים רבים להבחין בסדקים במבני המגורים ולדווח לרשויות, והניעה רבים מהם לפעול לקידום התחדשות עירונית. בחברת היזמות טרא – TERRA ("התחדשות"), שעוסקת כבר עשור בתחום ההתחדשות העירונית ואחראית על עשרות פרויקטים של תמ"א ופינוי בינוי בירושלים, מדווחים על זינוק בפניות מצד דיירים, שמעוניינים לקדם התחדשות של בניין המגורים שלהם. יחד עם זאת מדגישים בחברה כי יש לא מעט דיירים שמעוניינים לקדם התחדשות עירונית אבל לא יודעים מה עליהם לעשות.
לדברי יונה גרין, מנכ"ל ובעלים של חברת טרא – TERRA ("התחדשות"), "צריך לזכור שרבים מהאנשים שמתגוררים בבניינים ותיקים הם מבוגרים, חלקם הגדול גם דלי אמצעים, שהנגישות שלהם למידע היא נמוכה. אנחנו כחברה יזמית, שפועלת כבר שנים בתחום ובנתה לעצמה מוניטין, מצליחים להגיע לדיירים רבים אבל נדרשת פה מעורבות לאומית. התגייסות של המדינה ושל הרשויות המקומיות לקידום ההתחדשות העירונית, הסברה והתרת הסבך הבירוקרטי".
מכשול נוסף שעומד בדרכה של ההתחדשות העירונית הוא קיומם של דיירים "סרבנים". החוק כיום קובע כי נדרשת הסכמה של 80% מבעלי הדירות לביצוע פרויקט של פינוי בינוי, דבר שמונע לא מעט פרויקטים ברחבי הארץ. אולם נראה כי בגזרה זו צפויה בשורה חשובה בקרוב. הצעה שמקדם שר השיכון זאב אלקין ותקודם בחוק ההסדרים הנוכחי, כוללת הורדה של רף ההסכמה ל- 66% בכל הפרויקטים (פינוי בינוי ותמ"א), ול- 51% במקרה של מבנים מסוכנים.
אולם לא די ברצונם של הדיירים כדי להאיץ את ההתחדשות של המבנים הותיקים בארץ. אחד הגורמים המעכבים את תהליכי ההתחדשות הן דווקא הרשויות המקומיות וועדות התכנון. רק בחודש שעבר כתבו 84 ראשי ערים ורשויות מכתב לשר השיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד, ובו הפצירו בהם לבצע סקר ומיפוי של המבנים הישנים במדינה ולקדם את שיקומם וחידושם. חלק מהחתומים על המכתב הם ראשי רשויות שלא ששים לקדם התחדשות בעירם.
לדברייונה גרין, "רשויות רבות רואות, לצערי, בהתחדשות עירונית מעמסה כלכלית ותשתיתית, ומנסות לעכב ואף למנוע אותה. אליהן מצטרפות גם ועדות התכנון והבניה שיוצרות סחבת בירוקרטית, ואם נוסיף לכך גם את הקורונה והשלכותיה על שוק הדיור בישראל, אין ספק שיש פה משבר שדורש חישוב מסלול מחדש".
עוד הוסיףגריןכי: "ההתחדשות העירונית כבר עשתה כברת דרך. יש הרבה מאוד יזמים ואנשי מקצוע מנוסים שפועלים בשוק, שהתנסו בכל התהלכים כולל בפינוי ובאכלוס מחדש של בניינים. אנחנו גורם משמעותי שיכול וצריך לסייע למדינה בכל הנוגע להאצת ההתחדשות העירונית. אך כדי שזה יקרה, ממשלת ישראל צריכה להפוך את ההתחדשות העירונית לפרויקט דגל, להקצות משאבים ותקציבים, להבין שזה צו השעה לא רק בהיבט הבטיחותי, אלא גם ככלי מרכזי לטיפול במשבר הדיור. אני מקווה שנראה התפכחות ושינוי ולא רק אחרי שיקרה פה חלילה אסון".