אם חלילה, התוכנית לא תצא לדרך, אזי אנו צפויים לצערי לקטסטרופה קיומית, עם כל ההשלכות הסביבתיות הקשות, כולל מחלות כרוניות ואף חמור מכך // דעה
לאחרונה רעשה, געשה הכנסת סביב אי העברת חוק המטרו. לצופה מהצד זה נשמע כמו מאבק שגרתי בין קואליציה לאופוזיציה, על נושא תחבורתי מובהק, אולם יש בכך החמצה הרבה יותר גדולה, של הבשורה הירוקה של מדינת ישראל.
המטרו, בשונה לחלוטין מקווי הרכבת הקלה שהינם עיליים ברובם המכריע הינה רכבת תחתית לכל דבר, מופרדת לחלוטין מפני הקרקע, עובדה שתהווה יתרון העצום, הן בהובלה מהירה ובטוחה של מיליוני נוסעים מידי יום והן כמובן בעובדה שהינה נקייה לחלוטין מזיהום אוויר המאפיין את התחבורה הציבורית שמעל לפני הקרקע.
מדובר בשלושה קווים, M1 M2 M3 שיכללו עם השלמתם כ-145 קילומטרים תת קרקעיים ו-169 תחנות, שישתרעו על פני מטרופולין גוש דן המורחב, מרעננה וכפר סבא בצפון ועד לרחובות בדרום. מטרופולין זה ימנה, על פי ההערכות, כ-12 מיליון נפשות בשנת 2050, לאחר שעל פי התכנון המטרו כבר יפעל.
התקציב המיועד למטרו הינו אדיר, כ-150 מיליארד, ייתכן שבסופו של דבר אף הרבה יותר. התוכנית אף תהיה כרוכה בביורוקרטיה סיזיפית וארוכה מאוד, מלווה בהפקעת מאות רבות, אולי אף אלפי נכסים הממוקמים לאורך התוואי. אולם, וזה אולם גדול, על פי כל התחשיבים, למטרו תהיה כדאיות כלכלית עצומה, תשדרג לבלי הכר את איכות החיים של תושבי המטרופולין הענק כמו גם את בריאותם והינה מהווה הכרח בל יגונה.
המטרו, בנוסף לערכו התחבורתי שלא יסולא בפז וערכו הקיומי (אקולוגי), יהווה גם מכשיר מעולה לצמצום פערים סוציו אקונומיים, הן בכך שיביא כמקובל במדינות העולם הנאורות, גם אנשי עסקים להשתמש בתחבורה ציבורית, יצמצם מרחקים בין מרכז המטרופולין לבין שכונות הפריפריה שלו, ובכך תהיה לו בהחלט תרומה לא מבוטלת גם לשוק הדיור, כולל מינוף התחדשות עירונית במיקומים שעד כה לא נחשבו לנחשקים.
אדגיש את העובדה שנכון להיום מדינת ישראל הינה החברה היחידה במדינות ה-OECD שאין לה רכבת תחתית לרפואה ואשר רוב רובם של תושביה מעדיפים את הרכב הפרטי על פני תחבורה ציבורית, אינה מקרית. התחבורה הציבורית במהלך רוב שנות המדינה התבססה בעיקרה על אוטובוסים מזהמים, מתנהלים באיטיות מרובה ושאינם מגיעים בזמן לתחנה.
במהלך השנים האחרונות הייתה התפתחות חיובית בדמות סלילת עשרות נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית מיוחדים) ובתל אביב ובערים סמוכות גם ניתנת עדיפות לרכב דו גלגלי. הוכנסו לשירות התחבורה הציבורי יותר אוטובוסים מודרניים, כולל חשמליים. ויחד עם זאת אנחנו עודנו מפגרים בעשרות רבות של שנים לעומת מדינות אחרות ועדיין השימוש בתחבורה ציבורית הינו בעיקרו נחלת ה"פרולטריון".
ייתכן שהרכבת הקלה הצפויה להתחיל לפעול (הקו האדום) תביא לתפנית ראשונה בנושא זה, אולם לטעמי המהפכה האמיתית תתרחש רק כשתוכנית המטרו תצא לדרך. נכון, מדובר בתוכנית מורכבת וארוכת טווח, שתהיה מלווה באינספור הפקעות נכסים ומעורבות של עורכי דין, שמאי מקרקעין וועדות למיניהן. אולם וזה אולם גדול, הפתרון היחידי למטרופולין הענק בן 12 מיליון התושבים שיהיו לנו בעוד עשרות בודדות של שנים. אם חלילה, התוכנית לא תצא לדרך, אזי אנו צפויים לצערי לקטסטרופה קיומית, עם כל ההשלכות הסביבתיות הקשות, כולל מחלות כרוניות ואף חמור מכך.
*כותבת המאמר היא מהנדסת עדי מגדל, מבעלי חברת גרינר קיימות ובנייה ירוקה
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
