banner
עו"ד בני זלמנוביץ // יחצ | אילוסטרציה // מגדילים
עו"ד בני זלמנוביץ // יחצ | אילוסטרציה // מגדילים

מה גרם ליו"ר ועדת ערר ירושלים לזרוק מכל המדרגות מתנגדים לתמ"א 38/1?

יו"ר הוועדה, בני זלמנוביץ': "נדמה כי העוררים, הבקיאים היטב בנפתולי התכנון והבניה, מנצלים זאת גם כדי להתיש את מוסדות התכנון". על אחד העוררים: "טענתו לפיה בן הקהילה החרדית נרתע מלפנות לוועדת הערר, בשל אלימות פיזית או מילולית מצד הקהילה, לא זו בלבד שחוטאת היא לאמת, אלא שהיא גם משחירה קהילה גדולה שומרת חוק"

מדובר בערר שהוגש בגין בניין ברחוב פתח תקווה 5-11 בשכונת רוממה בירושלים, בן 4 קומות מעל הקרקע ושתי קומות מתחת לקרקע למגורים ומחסנים, הכולל 4 כניסות צמודות. במסגרת בקשה להיתר לחיזוק המבנה בתמ"א 38/1 (חיזוק ועיבוי) שהגישה חברת "ח.מ מקסיקו ישראל" בשנת 2017, התבקשה תוספת של 2.5 קומות ובהן 20 יח"ד מעל הבניין הקיים וכן, 4 יח"ד בקומת עמודים מפולשת תחתונה. לפני שלוש שנים, בדצמבר 2017 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים לאשר את הבקשה בתנאים. בין היתר, נקבע על ידי הוועדה המקומית כי תנאי להוצאת היתר מכוח הבקשה יהיה הפקדת תכנית לשינוי קווי בניין. 

העורר הנוסף טען כי הוא מייצג "מתנגדים אנונימיים"
במרץ השנה דנה הוועדה המקומית בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית, דחתה את כל הטענות שעלו בהן, בפרט להתנגדות עצמית שהגישה החברה היזמית, והחליטה לאשר את התוכנית. בגין החלטה זו הוגש הערר לוועדת הערר לתכנון ובנייה ירושלים, בראשותו של עו"ד בנימין זלמנוביץ' אלא שאת הערר הגישו שלושה עוררים, שתי עמותות  בשם  "ירושלים שקופה – שקיפות במינהל הציבורי בירושלים" ו"מנהל תקין, שקיפות וטוהר המידות ברשויות המקומיות" ועורר נוסף, שטען כי הוא מייצג את שתיהן ולטענתו גם "מתנגדים אנונימיים", הגרים בסמיכות למקרקעין "וחוששים לחשוף את פניהם". עוד הוא טען בפני יו"ר ועדת ערר כי: "אדוני יודע בדיוק מה קורה כשמישהו מתנגד לתכנית או להיתר בנייה בשכונה, גם אם כואב לו. מה קורה? עושים לו שיימינג. קוראים לו מיוסר וכל מיני שמות". 

הדברים העלו את חמתו של זלמנוביץ', שנזף בעורר הנוסף, וקבע כי: "אינני יכול לקבל את טענתו של העורר. טענתו של העורר לפיה בן הקהילה החרדית נרתע מלפנות לוועדת הערר, בשל אלימות פיזית או מילולית מצד הקהילה, לא זו בלבד שחוטאת היא לאמת, שכן עשרות רבות של עוררים – מבקשי היתר כמו גם מתנגדים – חרדים פוקדים מדי שנה את ועדת הערר, אלא שהיא גם משחירה קהילה גדולה שומרת חוק, גומלת חסדים המקפידה קלה כבחמורה הן בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחברו". 

עוד הוא קבע: "העורר שמבין כי אין לו מעמד בפני ועדת הערר, כפי שנפרט להלן, מבקש להשחיר קהילה שלמה, להופכה לאלימה ולפורעת חוק, בכדי לזכות במעמד שאינו זכאי לו מבחינה חוקית. ונשוב ונזכיר, בפני ועדת הערר עשרות חרדים מופיעים מדי שנה, אם לא למעלה מכך, בני כל הקהילות החרדיות שבעיר ירושלים. כוועדה מקצועית וכמוסד תכנון מגיעים אלינו חסידים, ליטאים, בני עדות המזרח, בני הישוב הישן ובני הישוב החדש; כולם נקבצו ובאו בפני ועדת הערר". 

העמותות מגישות הערר אין בעלות מעמד "עורר ציבורי"
זלמנוביץ' אף תקף את מעמדן של העמותות מגישות הערר כ"עורר ציבורי", וקבע כי לא מדובר בעמותות שהוסמכו לכך. "יתירה מכך, העורר לא ידע מי הם חברי העמותה בשמם הוא מגיש חדשות לבקרים עררים והתנגדויות בעיר ירושלים", כתב זלמנוביץ' בהחלטה, והוסיף: "נדמה כי בכך תם דיוננו בערר זה. יחד עם זאת, נתייחס למעלה מן הצורך לגוף טענותיהם

של העוררים, שכן העוררים דנן צובעים את טענותיהם בצבעי "שחיתות". נדמה כי משעה שניתנה לעורר, על ידי ועדת ערר זו בהרכב אחר, דריסת רגל במוסדות התכנון ניצל הוא אותה לרעה. העורר הן בכתבי טענותיו והן בדיון שבפנינו מוכן בשם "ההתנגדות הקדושה", תוך ניצול השובר שניתן לו על ידי מוסדות התכנון, להשמיץ מגזר שלם, להשמיץ אנשים ישרי דרך ואף את מוסדות התכנון עצמם". 

באשר לטענות התכנוניות, בין היתר, נקבע כי: "עסקינן בתכנית לשינוי קווי בניין, שתאפשר שהמרפסות כולן ישמשו כמרפסות סוכה. זוהי מסגרת הדיון שעמדה בפני הוועדה המקומית, וזו אף מסגרת הדיון העומדת בפנינו. התכנית לא מוסיפה יחידות דיור או שטחי בניה, אלא משנה במעט בלבד את קווי הבניין. ככל ולעורר טענות כנגד ההיתר מכח תמ"א 38 הרי שטענות אלו היו צריכות להישמע במועדן ולא אגב שינוי מינורי בקווי בניין לשם בניית מרפסות סוכה". 

בסופו של דבר, קובע זלמנוביץ' כי: "טרם סיום נבקש לציין כי כתב הערר של העוררים מעלה טענות מן היקב ומן הגורן, חלקן במפורש, חלקן במשתמע, חלקן בדרש וחלקן בסוד. נדמה כי העוררים, הבקיאים היטב בנפתולי התכנון והבניה, מנצלים זאת גם כדי להתיש את מוסדות התכנון וגם כותבים את טענותיהם, כך שבמעלה הדרך יוכלו לטעון בערכאת הערעור שהטריבונל דמטה לא התייחס לכל טענותיהם. בהקשר זה נציין כי ההתייחסות לגופן של הטענות נעשתה בהחלטה זו למעלה מן הצורך, שכן לעוררים לא קמה זכות להגשת ערר". 

העוררת "ירושלים שקופה" נמחקה מהערר, לאחר שנקבע כי היא איננה אישיות משפטית והעוררים "מנהל תקין" והעורר הנוסף, יישאו כל אחד בנפרד בהוצאות המשיבים בסך 20,000 שקל. 

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות