banner
אמיר רוזנבלום // יח"צ | Depositphotos
אמיר רוזנבלום // יח"צ | Depositphotos

העתיד של ישראל – מגדלים כמו בסינגפור

מה נוכל ללמוד מניהול של אלפי מגדלים בסינגפור? קפיצה קטנה לסינגפור ובחזרה לארץ עם כל התובנות // דעה

אמיר רוזנבלום 16.07.2023

בדרך כלל שמעלים את המושג "תכנית סינגפור", מתכוונים לתוכנית שאימצה מדינת האיים הקטנטונת במזרח הרחוק לסגירה הרמטית של כל המרחב העירוני בפני מכוניות פרטיות.

הפעם אתמקד ברעיון שונה, במה נוכל אנחנו, כמדינה קטנה וצפופה, שעתידה להכפיל את מספר תושביה ל-20 מיליון עד שנת 2060,  ללמוד מסינגפור לגבי אלפי מגדלי המשרדים, מגורים, ובעלי שימושים מעורבים, שיתנוססו אצלנו עד אותה שנה.

ניתחתי את מסקנות ביקורי בסינגפור, במסגרת סיור של המועצה לבניה ירוקה ועמדתי על הדמיון ההולך וגובר בינינו לבין המדינה הקטנה והצפופה ביותר בעולם.

ראשית דבר, בסינגפור מתגוררים כיום כ-6 מיליון תושבים על פי שטח של כ-720 קמ"ר, שטח מקביל בגודלו לגוש דן, בין רעננה וכפר סבא בצפון לבין ראשון לציון ונס ציונה בדרום. 

אמנם הצפיפות בסינגפור, כ-8300 נפשות לקמ"ר, עודנה גדולה פי 3 ויותר לעומת גוש דן, כ-2400 נפשות לקמ"ר, אולם על פי התחזיות הדמוגרפיות, צפיפות בלתי נתפסת זו תשתווה עד שנת 2060(!), בה על פי ההערכה יתגוררו בגוש דן כ-10 מיליון תושבים, פי 3 יותר לעומת היום.

יתרה מכך: אם נכלול במשוואה של גוש דן גם את האזור שבין נתניה בצפון לאשדוד בדרום, בו מתגוררים כבר היום כ-4 מיליון תושבים, יתגוררו בו בעוד פחות מ-40 שנה, ועל פי תחזיות שמרניות כ-12-13 מיליון תושבים(!) ועל פני שטח של ג-1500 קמ"ר, כפליים מסינגפור, כלומר רמת צפיפות זהה כמעט לחלוטין לזו של מדינת האיים.

והמסקנה שלנו: במהלך העשורים הקרובים לא תהיה ברירה אלא להאיץ פי כמה וכמה את בניית המגדלים, בין אם מדובר במגדל המיועד לשימוש ייעודי דוגמת מגורים או משרדים או מלון, ובין אם מדובר במגדלים בעלי שימושים מעורבים שמספרם, מן הסתם, ילך ויעלה באופן אקספודנציאלי.

ועל מנת לנהל ולתחזק כהלכה את המגדלים הענקיים ורבי המערכות המורכבות הללו, יהפוך הניהול שלהם לניהול מעין "עיר העומדת בפני  עצמה". וזה כולל, בין היתר, את היכולת לדעת לשלוט ולהבין את המערכות הדיגיטליות הממוחשבות המורכבות, מערכות החשמל, המים, המיזוג, פינוי הפסולת והאנרגיות הירוקות, המעליות המהירות, המרחבים המוגנים, חדרי המכונות וכן היכולת להפריד הרמטית בין השימושים השונים של המגדלים, מגורים, משרדים, בתי מלון ומסחר.

כמו כן העובדה שמבחינת גודל, להבדיל אלף אלפי הבדלות, מהבתים האופייניים בני שלוש-ארבע קומות של הדור הקודם, יהיה מדובר ביותר ויותר מגדלים בני עשרות רבות של קומות, לעיתים אף יותר ממאה קומות, תחייב מאיתנו לחלוש על תפעול נכון של מגדלים שבהם יתגוררו, יעבדו, יקנו ויבלו אלפי בני אדם מידי יום ביומו, לעיתים אף יותר מכך.

שינוי דרמטי זה של הפיכת מדינת ישראל ממדינה שבה הבנייה הייתה פרושה לרוחב למדינה ורטיקאלית, דוגמת סינגפור, יחייב את מקבלי ההחלטות בממשלה ובשלטון המקומי, גם לחשוב על סביבת המגדלים. לדוגמא, כמו בסינגפור, איך לתכנן גינות ורטיקליות ואיך לשלב בתוך אותם מגדלים בצורה חכמה גם מוסדות ציבור החל  בתי ספר וקופות חולים וכלה בחנויות נוחות, פאבים, מסעדות, גלריות ושאר מקמות קניות, בילוי ותרבות.

ולסיכום, סינגפור אולי רחוקה מאיתנו 10 שעות  טיסה, אולם, וזה אולם גדול, אולם השפעתה על תבנית מדינת ישראל העתידית קרובה 10 דקות הליכה מהירקון ודקה בלבד משפת ימה של העיר העברית הראשונה.

*כותב המאמר אמיר רוזנבלום הוא יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן ש.נ.י

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות