banner
עמית דובקין // צילום: מוטי בוגנים | Depositphotos
עמית דובקין // צילום: מוטי בוגנים | Depositphotos

לחשב מחדש את העלות מול התועלת של חיבור הפריפריה למכרז

המשק הישראלי צפוי להרוויח כ-500 מיליארד שקלים תוך עשור אם תבוצע תוכנית המטרו, אז למה השרה מירי רגב כל כך להוטה לקדם לפני הכל את חיבור הפריפריה למרכז? // דעה

עמית דובקין 16.01.2023

עם הכנסה לתפקיד, בפעם השנייה, פרסמה רגב תכנית תחבורה ארצית חדשה, השוללת את הקמת המטרו בגוש דן, מבטלת את נתיבי התחבורה הציבוריים (נת"צים) ושמה דגש על פיתוח תחבורה לפריפריה, כוללת רכבת מהירה מאילת לקריית שמונה, הסבת נת"צים לשימוש לרכבים פרטיים וביסוס התחבורה בגוש דן על  מערכת הרכבות הקלות וכן רעיון מקורי של שאטלים דרך הים מחדרה, נתניה ואשדוד בואכה לב גוש דן. תכנית התחבורה של רגב הביאה מיידית לביקורת נוקבת, הן באמצעי התקשורת והן ציבורית, ואולם לטעמי הביאה רגב, מבלי משים, לדיון מרתק מאין כמותו אודות פני ישראל העתידית. האם אכן תמשיך "מדינת תל אביב" גם במהלך העשורים הבאים, להיות הלב הפועם של ישראל? והאם המצב הנוכחי לפיו כ-44 אחוזים מתושבי המדינה וכ-62 אחוזים מהפעילות הכלכלית מרוכזים בגוש דן לא יתחזק ביתר שאת דווקא כתוצאה מפיתוח רשת המטרו?

על מנת לסבר את האוזן: על פי תחזיות שמרניות, צפוי גוש דן המורחב להכפיל את מספר התושבים שלו מכ-4 מיליון כיום, בין נתניה לאשדוד, לכ-8 מיליון לפחות עד שנת 2050, מועד בו צפוי השלמת פרויקט המטרו שיכלול השקעה של כ-200 מיליארדי שקלים, כ-145 קילומטרים בשלושה קווים מטרופולינים ו-109 תחנות. במהלך שלושת עשורים אלה צפוי מספר המכוניות בארץ להכפיל את עצמו מכ-3 מיליון כיום לכ-6 מיליון, מה שכמובן יהפוך את הפקקים בגוש דן לגיהינום של ממש, זאת אם לא תבוצע תכנית המטרו.

ולידיעת השרה רגב: נכון. 200 מיליארדי שקלים שיושקעו במטרו הינם סכום עתק, אולם על פי כל הניתוחים הכלכליים סכום זה יחזיר את עצמו פי כמה וכמה. נכון להיום מפסיד המשק הישראלי  כ-10 מיליארד שקלים לשנה על הפקקים בגוש דן ועל פי הערכות שמרניות סכום זה ירקיע לכ-25 מיליארדים הפסד לשנה עד 2050, זאת אם לא תבוצע תכנית המטרו. מצד שני ביצוע המטרו יניב למשק הישראלי מבחינת עלות-תורווח של כ-500 מיליארד שקלים תוך עשור. משמע: תכנית המטרו כדאית גם כדאית ככלכלית.

גם ההצעה של רגב לפיה יש לבטל את הנת"צים ולהתבסס של רכבות קלות ושאטלים, בתוכם הסעות דרך הים, אינה ריאלית ואינה כדאית כלכלית כלל ועיקר. ראשית, ביטול הנת"צים יביא באופן מידי לכאוס תחבורתי, שלא לדבר על כך שהוא יחזיר אחורנית בעשרות שנים את השימוש בתחבורה ציבורית שגדל משמעותית במהלך השנים האחרונות. הרכבות הקלות לא יפתרו דבר וחצי דבר, זאת משום שהן רק בבחינת אמצעי תחבורה משלים לאוטובוסים. רעיון השאטלים דרך הים הינו רעיון עיוועים חסר תוחלת, חסר כל כדאית כלכלית ולא ישים.

והיכן בכל זאת צדקה השרה רגב? לטעמי הטעות שלה הייתה בכך שהיא כרכה את פיתוח התחבורה לפריפריה, רעיון מתבקש ונכון לכשעצמו, בביטול המטרו והנת"צים בגוש דן. אכן פיתוח תחבורה ציבורית מהירה וזמינה מהמרכז לפריפריה, הינו הכרח קיומי(!) לפניה של ישראל העתידית, אם ברצונה לגרום סוף סוף לפיזור  אוכלוסייה ולהפסיק להתמרכז ב"מדינת תל אביב". נכון, רכבת מהירה מקרית שמונה לאילת אולי אינה מצדיקה כיום עלות-תועלת כלכלית, אולם האימפקט שלה לא רק על פיזור אוכלוסייה, אלא גם על ביזור הפעילות הכלכלית וקידום תיירות וענפי תעסוקה נוספים בפריפריה, לא יסולאו בפז.

על כן, לסיכום, אין לראות את תכנית רגב ב"שחור לבן"  מחד גיסא  כן יש לקדם את תכנית המטרו שהינה חיונית מאין כמותה למניעת קריסת המטרופולין המרכזי של מדינת ישראל ויש גם להמשיך ולקדם ביתר שאת את הנת"צים שהינם חיוניים למעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. מאידך גיסא, אין לבטל את המסר שהעבירה רגב לגבי הצורך העתידי של מדינת ישראל לחבר את הפריפריה למרכז.

*כותב המאמר עמית דובקין הוא אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות