רוב דיירי השיכונים הוותיקים, העוברים התחדשות עירונית, יראים מפני העתיד הבלתי נודע במגורי מגדלים // דעה
מניסיוני למדתי כי אחת הבעיות הקשות ביותר הינה המעבר מבניינים ישנים בני שלוש-ארבע קומות ו-10-12 דיירים בממוצע למגדלים בני עשרות קומות המכילים לעיתים קרובות 100 דיירים ואף יותר מכך.
הדיירים הוותיקים, שהסתגלו במשך עשרות בשנים לתפיסת המגורים "של פעם" עם מספר מעוט של שכנים שאותם הם מכירים מלפני ולפנים, ומגורים בבניין ישן ללא לובי, מעליות, גנרטורים וטכנולוגיה חכמה, ועם מיסי ועד נמוכים ביותר, מצאו את עצמם ללא הכנה כלשהי, בפני מציאות חדשה בתכלית שאותם אין הם מכירים כלל ועיקר.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחוז מגדלים אלה הולך וגדל כשבפועל כל בניין רביעי שנבנה כיום הינו מגדל. יתרה מכך: התנעת ההתחדשות העירונית, הן במסגרת פינוי בינוי והן תמ"א 38/2, הריסה ובנייה מחדש, רק תגדיל משנה לשנה את מספר המגדלים, כשעל פי ההערכה עד שנת 2040 כל בניין שני שייבנה בישראל יהיה מגדל, זאת גם בשל הצורך הלאומי בממ"דים שהתברר בעקבות המלחמה האחרונה וגם בשל הצורך בהגדלת היצע הבנייה וחידוש שכונות ומתחמים ותיקים.
מדובר ללא ספק בתפיסת מגורים שונה לחלוטין מזו שהכרנו עד לפני שנים מעטות. במקום מגורים "לרוחב" ובנייה נמוכה שאפיינה את מדינת ישראל שקלטה המוני עולים במהלך המאה הקודמת, ונצרכה לבנייה מזורזת ובזבזנית בשטח, המעבר למגדלים מסמל לא רק ניצול הרבה יותר חכם של זכויות הבנייה, אלא גם ובעיקר תפיסה של "עיר ורטיקאלית" המכילה לא רק הרבה מאוד דיירים, אלא לעיתים קרובות מתאפיינת גם בשימושים מעורבים של מגורים, משרדים, מסחר וכו'.
מצאנו לצערנו כי שום גורם לא נערך למציאות החדשה הזו, שהינה בפועל "הלם תרבות" לכל דבר, הכולל בתוכו גם "הלם טכנולוגי" וגם "הלם חברתי", הנובעים מהצורך גם לעכל את אותה טכנולוגיה חדשה ובלתי מוכרת וגם אינטראקציה עם המוני שכנים בלתי מוכרים.
ערכנו בדיקה בשיכונים הוותיקים הממוקמים בכניסה לערים העוברים בימים אלה הליך מזורז של התחדשות עירונית, ומצאנו כי רוב רובם של דיירי השכונות הוותיקות ממש יראים מפני העתיד הבלתי נודע, זאת למרות הסיפוק הרב מעצם המעבר מדירת שיכון מרופטת לדירת פאר מרווחת עם מרפסת, לובי ומעליות מהירות במגדל.
בעקבות אותה בדיקת מודל, החלטנו ליזום קורסים, הכוללים בתוכם שדרה של מפגשים שבהם דיירי השיכונים הוותיקים מקבלים שפע של תובנות איך להשתלב בהצלחה במגדלים החדשים, הן מן ההיבט הטכנולוגי של הכרת אותן מערכות משוכללות המאפיינות את המגדלים והן מבחינת האינטראקציה עם מספר כה גדול של שכנים חדשים ובלתי מוכרים.
אדגיש כי החשיבות של הכנת הדיירים הוותיקים למגורים במגדלים יש לה משמעות מרחיקת לכת ביציבות המרקם החברתי שיאפיין את מדינת ישראל במהלך הדורות הבאים. אם בעבר הלא רחוק הייתה דיפרנציאציה ברורה בין שיכונים לבין בנייה חדשה, הרי שבמהלך השנים הבאות הדיפרנציאציה הזו תלך ותעלם (וטוב שכך!), אולם תהיה חשיבות משנה לכך שלא תיווצר, חלילה, דיפרנציאציה חברתית בתוך אותם מגדלים חדשים.
על כן, לסיכום, טוב יעשו כל מקבלי ההחלטות בתחום ההתחדשות העירונית, כולל העיריות והרשויות המקומיות, אם ישימו דגש לא רק על ההתחדשות העירונית הפיזית, שכבודה במקומה מונח, אלא גם על אותם היבטים חברתיים ותרבותיים שהינם, לית מאן דפליג, חיוניים להצלחת היעד החשוב של התחדשות עירונית!
*כותב המאמר אמיר רוזנבלום, הוא יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן (ש.נ.י)
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
