banner
השופט רונן פלג // צילום: הרשות השופטת | Depositphotos_
השופט רונן פלג // צילום: הרשות השופטת | Depositphotos_

מחיר השימוש הלא חוקי בקרקע חקלאית: כ-1.25 מיליון שקל

בית המשפט קיבל תביעה שהגישה רמ"י נגד חקלאי מבני ציון, שהסב מבנים חקלאיים למשרדים ומגורים

זיו גולדפישר 15.09.2024

ביצע שימוש לא חוקי בקרקע חקלאית, ויפצה את רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) בקרוב למיליון ורבע שקל כדמי שימוש – כך קבע בית משפט השלום בכפר סבא, בפסק דין שבו קיבל תביעה שהגישה רמ"י נגד תושב המושב בני ציון, שהסב מבנים חקלאיים למשרדים ויחידות למגורים. 

בתביעה שהגישה רמ"י נגד הנתבע, בעל משק בבני ציון, נטען כי הפר באופן שיטתי ומתמשך את החוזה שנחתם בינו לבין רמ"י, בכך שעשה במקרקעין שימוש החורג מהמטרה שלשמה הוא הוקצה. השימוש החורג כלל הסבה של מבנים חקלאיים למשרדים של חברות שונות, השכרת יחידות למגורים והצבת קרוון וסככה שלא כדין וללא היתר. זוהי איננה הפעם הראשונה שבה רמ"י מגישה תביעה נגד בעל המשק, ולפני כעשר שנים נתן בית משפט השלום בנתניה תוקף להסכמות קודמות, לפיהן יופסק השימוש החורג ב-7 מבנים, תפונה מכולה ויוסרו כל הסממנים למגורים ולשימוש חורג במבנים. כמו כן ניתן צו הריסה ביחס לשניים מהמבנים.

למרות זאת, נטען בתביעה שהגישה רמ"י, ביקורת שנערכה במקום העלתה כי השימושים החורגים לא הופסקו. רמ"י טענה כי השימושים החורגים מהווים הפרה יסודית של הסכם המשבצת ועולים כדי עשיית עושר ולא במשפט, ודרשה להורות על נתבע לפצות את התובעת בדמי שימוש ראויים בגין זכייתו מן המקרקעין שלא כדין מהשימושים החורגים ביחס למבנים שפעלו שלא כחוק. סכום התביעה שהגישה רמ"י עמד על 1,820,433 שקל.

הנתבע, מצדו, השיב כי רכש את המשק לפני כ-20 שנה וחי בו עם משפחתו ועם אמו, עד שנפטרה, וכי הוא מגדל אבוקדו. לדבריו, המבנים נשואי התביעה הוקמו לפני שנים רבות בהיתר כדין או בהסכמה של התובעת, חלקם בשנות החמישים של המאה הקודמת. לטענתו, השימוש בהם הוא כדין ותואם את החלטות של רמ"י.

השופט רונן פלג מבית משפט השלום בכפר סבא, שדן בתביעה, מינה שמאי מקרקעין כמומחה לקביעת סכום הפיצויים שעל הנתבע לשלם. במהלך הדיונים הגיעו הצדדים – רמ"י והנתבע, להסכמות שלפיהן הנתבע הודה בשימושים במבנים לפי השטחים והתקופות שנטענו בכתב התביעה, אם כי בחלק מהמבנים לא נעשה שימושים לתקופת מה.

השופט קבע עוד כי שיעור דמי השימוש יעמוד על 6 אחוזים מערך הקרקע. עוד קבע השופט כי יש לחשב את שווי הקרקע תוך התחשבות במרכיב דמי הרווח היזמי. בכך הוא קיבל את עמדת רמ"י, שלפיה הרווח היזמי הופק שלא כדין, ועל כן יש לשלם עבורו מכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט.

לפני מספר ימים הגיעו הצדדים להסכמות, שלפיהן הסך לחיוב, נכון ליום הגשת התביעה, הוא 1,263,959 שקל. השופט פלג נתן תוקף של פסק דין להסכמה, וקבע כי הסכום יכלול הפרשי ריבית והסכמה מיום הגשה התביעה. עוד נקבע כי הנתבע ישלם 50,000 שקל הוצאות משפט.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות