תושבי צפון תל אביב לא יבנו בריכות על גג ביתם: "שינוי מהותי של הסביבה"

ועדת הערר המחוזית דחתה ערר שהגישו תושבי שכונת נופי ים בצפון תל אביב נגד סירובה של הוועדה המקומית להתיר להם להקים בריכת שחייה על גג הקוטג' שלהם. ועדת הערר קבעה בהחלטתה מהשבוע שעבר כי החלטת הוועדה המקומית התקבלה לאחר דיון ענייני ומעמיק בסוגיה, וכי אישור הבקשה היה מהווה שינוי מהותי של הסביבה.

הערר הוגש על רקע דחיית בקשה להיתר להקמת 17 בריכות שחייה במפלס הגג העליון עבור 17 קוטג׳ים בתוך מתחם שכולל 28 קוטג׳ים בשכונת נופי ים. הבקשה כללה הקלה ופורסמה להתנגדויות הציבור. במסגרת ההחלטה התקבלו התנגדויות בחלקן, והוחלט שלא לאשר את הבקשה. הוועדה קבעה בהחלטתה כי "מדובר בשינוי מהותי של הסביבה ועיצוב הבניינים המהווה פוטנציאל גדול למטרד. שינוי כזה יכול לבוא לידי ביטוי בתב״ע או בתכנית עיצוב. הקמת 17 בריכות שחייה במתחם כל כך מצומצם מהווה מסה קריטית שעלולה להוות פגיעה גם באיכות החיים של התושבים מסביב וגם במרקם השכונה". על החלטה זו הוגש, כאמור, הערר. 

שכונת נופי ים, שאכלוסה החל במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, הוקמה על שטח המוכר בשם "הגוש הגדול". על הקרקע חלה תכנית /1111א1 שאושרה ביום בשנת 1993, ועוסקת בגוש הגדול ובחלוקתו למתחמים. בהוראות התכנית יש פרק המתייחס להקמת בריכות שחייה. בנוסף, על הקרקע חלות גם תכניות עיצוב מספר 22 ומספר 23. תכנית 23 מאפשרת הקמה של בריכות בחצרות של בתים צמודי קרקע. תכנית 22 מאפשרת בנייה של בריכה במרפסת גג, אך מעניקה שיקול דעת לגורמי התכנון במתן היתר. עוד קבעה התכנית כי בקשה להקמת בריכת שחייה על הגגות מחייבת אישור רשות התעופה האזרחית ממשרד הביטחון.

לטענת העוררים, תכנית עיצוב 22 אפשרה הקמת בריכות על הגג וכל אשר נדרש הינו אישור רשות שדות התעופה ומשרד הביטחון. העוררים טענו כי ניתן להקים את הקוטג׳ים המבוקשים ללא הכנתה של תכנית עיצוב נוספת. עוד טענו העוררים כי הקמת בריכות שחייה בבתי מגורים אינה מהווה סטייה ניכרת, תואמת לתכנית הבריכות של העיר ת״א ואינה מהווה מיטרד. 

העוררים טענו עוד כי החלטת הוועדה המקומית לדחות את בקשתם להיתר פוגעת בזכות הקניין שלהם ומהווה אפליה אסורה, וזאת נוכח העובדה כי במקומות אחרים בעיר אושרה בריכת שחייה בגג העליון ללא כל קושי, וכך גם קיימות בעיר ת״א בריכות שחייה רבות שאושרו על גגות.

ועדת הערר, בראשות עו"ד מיכל דגני הלברשטם, קבעה בהחלטתה כי: "אכן היה מקום לפרסם הקלה לצורך הקמת בריכות השחייה. אין מדובר ביידוע ציבור או בהליך דמויי הקלה, אלא בהקלה של ממש המחייבת הצדקה תכנונית לשם אישורה".

הוועדה ציינה כי תכנית 22 אכן קבעה כי מותרת הקמת בריכות שחיה אולם, התכנית קבעה כי הקמת הבריכה נתונה לשיקול דעתו של מהנדס העיר אשר רשאי שלא לאשרה משיקולים תכנוניים ומחייבת פרסום הקלה. הוועדה הוסיפה כי הקמת בריכת שחייה על הגג העליון הותרה מפורשות בתכניות הרובעים וניתנו לכך תנאים מגבילים. מנגד, בתכניות החלות על שכונת נופי ים, לרבות תכנית הבריכות הכללית של תל אביב, התכנית הראשית ותכניות העיצוב, לא נאמר כי מותרת הקמת בריכה בגג המבנה העליון. 

"במקרה דנן, כאשר מדובר בקוטג׳ים טוריים אשר מאפייני העיצוב והבנייה בהם ייחודיים, נדרשת בהכרח הקלה לשם הקמת בריכת השחייה וזו אינה מהווה זכות קנויה. תוספת כה משמעותית של בריכות שחיה מחייבת הפעלת שיקול דעת רחבה יותר על ידי תכנית או תכנית עיצוב", קבעה הוועדה.

הוועדה הסתמכה על החלטה קודמת של ועדת הערר במחוז מרכז, שקבעה קריטריונים למתן היתר לבריכות שחייה, ביניהם קיומם של מטרדים לסביבה. בהתייחסה להחלטת הוועדה המקומית לדחות את הבקשה, קבעה ועדת הערר: "לענייננו, לאחר שפורסמה הקלה, התקיים דיון ענייני ומעמיק בסוגיה ובסופו החליטה הוועדה המקומית שלא לאשר את בריכות השחייה. זאת, מן הטעם שתוספת של 17 בריכות שחיה במפלס הגג העליון עבור 17 קוטג׳ים בתוך מתחם שכולל 28 קוטג׳ים ומוקף בבניני דירות קיימים, מהווה שינוי מהותי של הסביבה ועיצוב הבניינים ופוטנציאל גדול למטרד. החלטה זו התקבלה כדין".

הוועדה החליטה, כאמור, לדחות את הערר. 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן