מבקר המדינה: המחסור בעובדים זרים עלול לגרום לקריסת ענף הבנייה

ענף הבנייה סובל ממחסור של 37,000 עובדים זרים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, דבר העלול לגרום לקריסה של הענף. המחסור בעובדים בענף השיפוצים אף עלול להביא להעסקת עובדים פלסטינים לא חוקיים. כך עולה מדוח מבקר המדינה, מתניה אנגלמן, שבחן את נושא העסקת עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה. מהדוח עולה כי המדינה לא נערכה למציאות של מחסור בעובדים זרים, לא היה גורם ממשלתי שמרכז את כל סוגיית העובדים הזרים ומשרד השיכון והבינוי נערך ערב מלחמת חרבות ברזל להתמודדות עם המחסור בעובדים לא-ישראליים באירוע חרום מתמשך. "מבצע שאגת הארי הוא תמרור אזהרה נוסף: על משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם", מתריע אנגלמן.

בין ינואר 2024 ליוני 2025 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא העסקת עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה. ערב מלחמת חרבות ברזל היו בישראל בין 150,000 ל- 170,000 עובדים זרים, ונוסף על כך הועסקו כ-105,000 פלסטינים – ובסה"כ בין 255,000 ל-275,000 עובדים לא-ישראלים. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל נוצר במשק מחסור מיידי בכ-110,000 עובדים לא-ישראלים, מתוכם כ-100,000 (91%) פלסטינים שהפסיקו לעבוד בישראל. מתוכם, 92,000 (92 אחוז) עבדו בבנייה ובחקלאות, שהם הענפים שנגרמה להם הפגיעה החמורה ביותר בעקבות המלחמה.

הדוח חשף שורה של כשלים בתחום הטיפול בעובדים זרים ברמה הממשלתית: היעדר תוכנית אסטרטגית בנושא העסקת עובדים לא-ישראלים במשק הישראלי; ריבוי גורמים העוסקים בהחלטה להביא עובדים זרים (שאינם פלסטינים) לישראל, דבר הגורם לפיצול סמכויות בין הגורמים השונים. כל אלה הופכים את תהליך קביעת יעדי המדיניות למורכב, דבר שכרוך בהתמשכות זמן ומשפיע על הבאתם בפועל של עובדים זרים כנדרש כדי לתת מענה לצורך בגיוס עובדים במשק.

אם לא די בכך, משרד הבינוי והשיכון ומשרד החקלאות לא נערכו ערב מלחמת חרבות ברזל להתמודדות עם המחסור בעובדים לא-ישראליים באירוע חרום מתמשך. זאת, למרות הניסיון מהעבר עם מקרים שבהם נוצר מחסור בעובדים זרים: בשנת 2000, בעקבות האינתיפאדה השנייה, נוצר מחסור בעובדי בניין ונדרשה יותר משנה להביא עובדים זרים. כמו כן, במהלך שנת 2021, בעקבות מגבלות נוקשות שהטילה סין בשל התפרצות מגפת הקורונה, נוצר מחסור בעובדים בענף הבנייה בישראל.

העיכוב בהגעת עובדים זרים לישראל נגרם, בין היתר, מהיעדר היכולת של מדינות זרות לבצע הליכי גיוס מפוקחים, מחוסר העניין של מעסיקים ישראליים להעסיק עובדים ממדינות מסוימות, מצמצום מספר הטיסות לישראל ומהעלייה במחיריהן וכן מהחלטות של ממשלות זרות שהשפיעו על היכולת לגייס עובדים זרים. בשל מורכבות נושא ההבאה וההעסקה של עובדים זרים, ובהיעדר גורם מתכלל בעל ראייה כוללת של המשק אשר מוסמך לטפל בנושא החסמים להבאת עובדים זרים לישראל, מתחילת המלחמה עד מאי 2024 העיסוק המרובה בנושא לא הניב תוצאות מספקות. בכלל המשק חסרו עוד כ-105,000 עובדים זרים, וענפי תעשייה ותת-ענפים בבניין כגון פיגומים לא קיבלו עובדים זרים, בעיקר בשל חילוקי דעות בין משרדי הממשלה.

הענף שספג את המכה הקשה עם תחילת מלחמת חרבות ברזל והיעלמות העובדים הזרים, ובראשם הפלסטינים, היה ענף הבנייה. מהביקורת עולה כי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל השקיעו רשות האוכלוסין ומשרד הבינוי והשיכון מאמצים בהבאת עובדים זרים לענף הבניין. עם זאת, לאורך התהליך התגלו קשיים שונים ומשרד הבינוי והשיכון ורשות האוכלוסין וההגירה, בשיתוף עם ועדת המנכ"לים, החלו לפעול להסרת החסמים ולהרחבת האפשרויות להבאת עובדים זרים לבניין. מאמצים אלה הביאו לכך שמספר העובדים הזרים בענף הבניה גדל מכ-30,000 במאי 2024 לכ-63,000 ביוני 2025. עם זאת, ביוני 2025 (מועד סיום הביקורת) הפעולות טרם הושלמו, ועדיין חסרים כ-37,000 עובדים זרים בענף הבנייה וחסמים רבים עדיין נותרו.

קשה בעיקר היה מצבם שך קבלנים בעלי היקפי פרויקטים קטנים וקבלני שיפוצים. מהביקורת עולה כי רק שנה וחודשיים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, בדצמבר 2024, סיפקו משרד הבינוי והשיכון ורשות האוכלוסין פתרון המותאם לקבלנים קטנים ולקבלני שיפוצים באמצעות הקצאת מכסה ייעודית עבורם. למרות זאת, עד מרץ 2025 לא הגיע ולו עובד זר אחד לעבוד בשיפוצים. הדבר פגע הן בקבלנים עצמם והן באזרחים שזקוקים לשירותיהם, ובייחוד באזרחים שבתיהם נפגעו במלחמת חרבות ברזל ובפרט במבצע "עם כלביא". המבקר מתריע כי המחסור בעובדים בענף השיפוצים עלול להביא להעסקת עובדים פלסטינים לא חוקיים.

למחסור בעובדים זרים בענף הבנייה יש השפעה משמעותית על הכלכלה. מהדוח עולה כי למחסור בעובדים זרים יש השפעות רחבות החורגות מהשפעה נקודתית על ענף הבנייה. פגיעה או קריסה של ענף הבנייה עלולות להשפיע על ענפים אחרים ועל המשק כולו, מתריע המבקר. על פי הערכת בנק ישראל, הפעילות בענף הבניין פחתה ברבעון הרביעי של שנת 2023 בכ-50%, שהם כ-3% תוצר – 56 מיליארד שקל במחירי שנת 2023 (0.75% מהתוצר במונחים שנתיים).

המחסור בעובדים זרים השפיע לא פחות גם על ענף תשתיות בניין ותחבורה. מהדוח עולה כי יותר משנה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, משרד התחבורה טרם יצר את התנאים המתאימים להבאת עובדים זרים לעבוד בתשתיות ולא הגיע ולו עובד זר אחד חדש לעבוד בתשתיות .המחסור בפועלים בענף התשתיות פוגע בקידום פרויקטים חיוניים בתחום התחבורה, פוגע באכלוס שכונות מגורים בשל התלות שלהן בהרחבת התשתיות מכל הסוגים או לחילופין באיכות החיים של תושבים שייאלצו לגור שם קודם שיושלמו התשתיות.

המבקר מסכם את הדוח וממליץ כי על הממשלה לפעול לפתרון החסמים שנותרו בהבאת עובדים זרים. על משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם. מומלץ כי ועדת המנכ"לים תמשיך לפעול להסרת החסמים של הבאת עובדים זרים תוך איזון בין צורכי המשק והבחנה בין שגרה למצבי חירום. 

אנגלמן: "שום גורם, ובכלל זה משרד האוצר, לא בחן את ההשפעות העקיפות וההשפעות לטווח הבינוני והארוך של המחסור בעובדים לא-ישראלים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. לא הוצבו יעדים לגבי מספר העובדים הזרים וזמנים להגעתם. במאי 2024, כתשעה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עדיין לא היה גורם מתכלל בעל ראייה של כלל צורכי המשק וסמכות לטיפול בחסמים להבאת עובדים זרים, והעיסוק המרובה בנושא לא הניב תוצאות מספקות. 

"למרות המאמצים להביא עובדים זרים לענף הבנייה במהלך המלחמה, ביוני 2025 עדיין נותר מחסור של כ-37,000 עובדים לא-ישראלים. פגיעה או קריסה של ענף הבנייה בשל מחסור בידיים עובדות עלולה להשפיע על המשק כולו. המחסור בעובדים בענף השיפוצים אף עלול להביא להעסקת עובדים פלסטינים לא חוקיים. מבצע שאגת הארי הוא תמרור אזהרה נוסף – על משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: המשרד פועל לאורך השנים, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, להבטחת רציפות פעילות ענף הבנייה, תוך נקיטת שורה רחבה של צעדים להגדלת היצע כוח האדם בענף.

עם פרוץ המלחמה קידם המשרד במהירות החלטות ממשלה להגדלת מכסות עובדים זרים, פתיחת מסלולים חדשים ובהם המסלול הפרטי, פרסום קולות קוראים לחברות ביצוע בינלאומיות והכנסת חברות חדשות לפעילות בישראל, לצד הסרת חסמים רגולטוריים והפעלת מערכי מיון והכשרה במספר מדינות במקביל.

צעדים אלו כבר נותנים את אותותיהם בשטח: כיום פועלים בענף הבנייה כ-79 אלף עובדים זרים, לעומת כ-26 אלף בלבד ערב המלחמה, גידול חסר תקדים בקנה מידה של המשק הישראלי, והיקף הגבוה ביותר מבין כלל הסקטורים. הענף ממשיך לפעול, אתרי הבנייה פתוחים ברחבי הארץ, וקצב הפעילות נשמר גם בתנאים מורכבים ולראייה, נתוני התחלות הבנייה מצביעים על היקפים גבוהים ואף הגיעו למספרי שיא.

בנוסף, ענף הבנייה הוא הענף המרכזי שמיצה בפועל את מכסות העובדים שהוקצו לו, ואף קיבל שוב ושוב הגדלות מכסה בהתאם לצורך וליכולת הביצוע בשטח עדות לביצוע לביקוש הגבוה וליכולת הקליטה של הענף.

נדגיש כי בניגוד לאופן הצגת הדברים, המשרד ביצע עבודת מטה יסודית כבר בשנים קודמות, לרבות ניתוח צרכי כוח האדם בענף וגיבוש תכניות אסטרטגיות להגדלת היקף העובדים ושיפור הפריון.

הבאת עובדים זרים היא תהליך מורכב ורב-שלבי, הכולל שיתופי פעולה בין משרדי ממשלה ומדינות זרות, ולכן קיים פער טבעי בין קבלת החלטות לבין הגעת עובדים בפועל. יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות קודם הנושא בקצב מואץ במיוחד.

המשרד ימשיך לפעול יחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים להגדלת היצע העובדים, חיזוק הענף ושמירה על יציבותו, מתוך הבנה כי מדובר בתשתית מרכזית לצמיחת המשק ולהגדלת היצע הדיור בישראל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן