banner
השופטת ענת ברון // באדיבות דוברות הרשות השופטת | Depositphotos
השופטת ענת ברון // באדיבות דוברות הרשות השופטת | Depositphotos

שאלת 18 מיליון השקלים של חברת קסטרו שהגיעה לבג"ץ: כיצד משערכים שווי קרקע?

חברת האופנה ניהלה מו"מ עם רשות מקרקעי ישראל על רכישת מגרש באזור התעשייה בבת ים. השומה הראשונה לקרקע הייתה 3.1 מיליון שקל, ובהמשך נדרשה החברה לשלם 18.1 מיליון שקל. עתירה לבג"ץ נגד רמ"י נדחתה והחברה הופנתה לערכאה אזרחית

זיו גולדפישר 14.12.2022

בג"ץ דן השבוע בשאלת 18 מיליון השקלים של חברת קסטרו מודל: כיצד מעריכים שווי קרקע. הנושא הגיע לשופטי בית המשפט העליון בעקבות עתירה שהגישה חברת האופנה נגד רשות מקרקעי ישראל, בגלל שתי דרישות תשלום שונות, עבור מגרש שהחברה ביקשה לרכוש. השבוע (ג') דחו השופטים את העתירה על הסף, תוך שהם מפנים את העותרת לנהל הליך משפטי אזרחי נגד רמ"י.

הפרשה החלה בשנת 2016, אז ביקשה קסטרו לרכוש את זכות הבעלות על מגרש המצוי באזור התעשייה של העיר בת ים. העסקה לא יצאה לפועל ושלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2019, כאשר חלה על השטח תכנית הידועה בשם "מתחם קסטרו – בת ים", החברה שבה וביקשה לרכוש את השטח. תכנית "מתחם קסטרו", המשתרעת על שטח של 7.3 דונמים, כוללת שינוי יעוד קרקע מאזור עסקים ובידור לאזור מגורים, מסחר ותעסוקה ובניית 225 יח"ד בשני מגדלים שגובהם עד 38 קומות.

רשות מקרקעי ישראל ערכה שומה לצורך קביעת הסכום לתשלום, ובחודש אוגוסט 2020 נדרשה קסטרו לשלם 3.1 מיליון שקל עבור המקרקעין. מחיר זה התבסס על שומה שצורפה למכתב, ובה פורט שערוך שווי הקרקע. אך בהמשך הוחלט לכלול בשומה רכיב נוסף – שווי החלק היחסי במקרקעין, בהנחה שהמקרקעין היו מקבלים חלק שווה בזכויות הבנייה הכוללות במתחם. המשמעות של המשפט הלא ממש ברור הזה היא אחת: בחודש מאי 2021 נדרשה החברה לשלם 18.1 מיליון שקל עבור הקניית זכות הבעלות בשטח. זאת. הסכום נקבע על בסיס שומה מעודכנת שצורפה למכתב, ובה שערוך שווי הקרקע המעודכן.

החברה הגישה השגה על השומה לרמ"י, אך זו נדחתה. בעקבות זאת, הגישה קסטרו עתירה לבג"ץ נגד רמ"י ונגד השמאי הממשלתי הראשי. בעתירה היא ביקשה להוציא צווים על תנאי המורים על השלמת העסקה לפי השומה הראשונה.

המשיבים, רמ"י והשמאי הממשלתי, ביקשו לדחות את העתירה על הסף, בטענה שבפני קסטרו יש סעד משפטי חלופי, בדמות הגשת תובענה אזרחית לבית המשפט. לשיטתם, שאלת הרכיב הנוסף שנכלל בשומה היא שאלה בעלת אופן אזרחי מובהק. עוד טענו המשיבים כי האופי של חלק מהשאלות המשפטיות שהועלו בעתירה מחייבות חקירת עדים ובירור ראיות, הליך שאינו מקובל בבג"ץ. קסטרו התעקשה להמשיך בהליך בבג"ץ, וטענה כי היסוד הדומיננטי בעתירה הוא ציבורי-מינהלי. 

השופטים ענת ברון, עופר גרוסקופף וח'אלד כבוב קיבלו את עמדת רמ"י, ודחו את העתירה. בפסק הדין נכתב כי: "לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, אנו סבורים כי הדין עם המשיבים, וכי לפנינו מחלוקת מתחום המשפטי האזרחי לגבי רכיב נוסף, שהוסף לשומה שנקבעה זה מכבר. אשר על כן, דינה להתברר בערכאה אזרחי". עוד נכתב כי "העתירה נדחית על הסף, מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לערכאה אזרחית".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות