banner
יזם הורשע בעקבות תאונת עבודה בפרויקט תמ"א 38
יזם הורשע בעקבות תאונת עבודה בפרויקט תמ"א 38

יזם הורשע בעקבות תאונת עבודה בפרויקט תמ"א 38

השופטת מתחה ביקורת קשה על כך שלא בוצעה חקירה למנהל העבודה בשל "מחסור בכוח אדם" והרשיעה את היזם באי ניהול פנקס הדרכה ומתן הדרכה לעובד

בית הדין האזורי לעבודה הרשיע לאחרונה את החברה היזמית "משה בן דוד חברה לבנייה בע"מ" ובעליה בעבירות של אי ניהול פנקס הדרכה ואי מתן הדרכה לעובד במקום העבודה, זאת לאחר שאחד העובדים בפרויקט תמ"א שביצעה החברה נפצע באורח קשה בתאונת עבודה.

על פי כתב האישום, החברה ביצעה בנייה של בניין לשדרוג לפי תמ"א 38 ברחוב איינשטיין בחיפה בסוף חודש אוקטובר 2014. במהלך העבודות, עת שהה העובד בקומת הקרקע באתר הבנייה, נפל חפץ על ראשו וגרם לו לשברים בגולגולת. העובד פונה לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה.

ביום 30.10.14 או בסמוך לכך הגיעו מפקחי עבודה ממינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה לאתר הבנייה לצורך בירור מקרה התאונה ולחקירתה.

בתשובתם לכתב האישום הודו הנאשמים כי בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום ביצעה הנאשמת עבודות בניה באתר הבניה. הנאשמים טענו כי הנאשמת ביצעה בזמנים הרלוונטיים עבודות גמר בקומת הקרקע באתר, כי לא הייתה הגורם היחיד שביצע עבודות באתר, וכי במקום עבד קבלן נוסף שפרטיו ידועים למאשימה.

הנאשמים חלקו על הפגיעה שנגרמה לעובד
הנאשמים הודו עוד כי בזמניים הרלוונטיים לכתב האישום, היה  הנאשם המנהל הרשום ומי שהפעיל את הנאשמת, וכי העובד הנפגע, הועסק על ידי הנאשמת באתר הבנייה. הנאשמים לא חלקו על עצם קרות התאונה בהתאם לעובדות כאמור בכתב האישום, אך חלקו על סוג הפגיעה שנגרמה לעובד. הם כפרו בביצוע העבירות המיוחסות להם.

בסיכומים שהגישו לבית הדין טענו הנאשמים כי יש באי חקירת נסיבות התאונה שהיוותה רקע להגשת כתב האישום נגדם, ואשר במהלכה נפגע עובד בראשו, כמו גם בהתמקדות כתב האישום בעבירות "שוליות וקלות" שניתן היה לפעול בנוגע אליהן באמצעות נקיטת הליכים מינהליים, משום אכיפה בררנית המצדיקה את ביטול כתב האישום.

השופטת דניה דרורי קבעה בהכרעת הדין בין היתר: "אכן, הדעת נותנת כי מי שדווח כמנהל העבודה באתר, ומי שמילא את טופס הדיווח על תאונת עבודה נ/2, בפרט כשבטופס הוצגה גרסה שהוגדרה ככוזבת – ייחקר. ייתכן שמחקירה שכזו, לו היתה מבוצעת, ניתן היה להתחקות אחר הגורם לתאונה ולפגיעה בעובד. לא ניתן לשלול כי לו היו גורמי האכיפה ממצים את החקירה היה הדבר מוליד חשדות, ואולי אף כתבי אישום, בגין עבירות חמורות יותר מהעבירות נושא כתב האישום, או כנגד גורמים נוספים.

יחד עם זאת, לא מצאנו כי יש באמור כדי להצדיק את ביטול כתב האישום. גרסת עדי המאשימה לפיה אי מיצוי חקירת נסיבות התאונה נבעה בין השאר ממחסור בכח אדם ומכך שהדיווח מיום התאונה הוגש שלא באמצעות הטופס המתאים – לא נסתרה. מכאן, שהנאשמים לא הראו כי התנהלות המאשימה שהולידה כתב אישום בנוגע לעבירות שהמאשימים מגדירים כ"שוליות" או "קלות" הונעה  משיקולים פסולים, ולא נסתרה חזקת תקינות המעשה המינהלי. לכך נוסיף, כי גם לו היה בביצוע חקירה ממצה כדי להוליד כתב אישום כנגד גורמים נוספים או בגין עבירות אחרות או נוספות, לא היה באמור בהכרח כדי לפטור את הנאשמים מאחריות לפי תקנות הדרכת עובדים – העבירות נושא כתב האישום, והדבר אף לא נטען. כן לא מצאתי כי יש באי מיצוי פעולות החקירה, לרבות באי חקירת מנהל העבודה, כדי לפגוע בהגנת הנאשמים ובזכותם להליך הוגן ביחס לעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. מדובר באכיפה חלקית מותרת שאין בה כדי להצדיק את ביטול כתב האישום".

בנוגע לעבירה הנוגעת לאי ניהול פנקס הדרכה קבעה השופטת: "המאשימה הוכיחה כי הנאשמים היו מודעים למחדל שהתבטא באי ניהול פנקס הדרכה. כאמור,  פנקס ההדרכה היחיד שהוצג מטעם הנאשמים הוא מחודש 12/14, היינו לאחר תחילת עבודתו של העובד הנפגע ולאחר התאונה. יסוד נפשי של מודעות מתקיים גם אצל הנאשם בהיותו המנהל והבעלים של הנאשמת, מאחר ולא הוכח בפנינו כי זה נקט באמצעים סבירים כדי שינוהל פנקס הדרכה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום.  

לאור זאת, יש להרשיע את הנאשמת  בעבירה על תקנה 6 לתקנות הדרכת עובדים. כמו כן יש להרשיע את הנאשם, מנהלה ובעליה של הנאשמת כמפורט לעיל מכוח הוראות סעיף 36(ה) לחוק ארגון הפיקוח על העבודה ותקנה 15 לתקנות הדרכת עובדים –בעבירה על תקנה 6 לתקנות הדרכת עובדים".

באשר לעבירות של אי קיום הדרכות בטיחות לעובדים נאמר בהכרעת הדין: "יש לקבוע כי מתקיים אצל הנאשמת היסוד הנפשי של מודעות.  המעסיקה העסיקה עובד חדש באתר בנייה, וידעה או היה עליה לדעת כי יש צורך בהדרכת אותו עובד בדבר הסיכונים הטבעיים הכרוכים בעבודה באתר בניה בו נבנה בנין בן מספר קומות. טענתה כי הדרכות אלו בוצעו לעובד – לא הוכחו. יסוד נפשי זה מתקיים גם בנאשם מעצם היותו בעליה ומנהלה של הנאשמת,  אין כל טענה כי הנאשם לא היה מודע לכך, כאשר לא נטען ולא הוכח כי הנאשם נקט באמצעים סבירים לכך שתקוימנה הדרכות על סיכונים הכרוכים בעבודה באתר".

השופטת החליטה כאמור להרשיע את הנאשמים גם בעבירה זו. עם זאת, השופטת החליטה לזכות את הנאשמים מעבירה נוספת שיוחסה להם בכתב האישום – אי מסירת מידע עדכני לעובדים לפי תקנה 2 לתקנות הדרכת עובדים, לאחר שקבעה כי לא הוכחו כל היסודות הנוגעים לעבירה זו.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות