banner
השופט יוסף אלרון //צילום: באדיבות דוברות הרשות השופטת
השופט יוסף אלרון //צילום: באדיבות דוברות הרשות השופטת

עורך הדין שהפך משרד לדירת מגורים ומנע כניסה מפקחי עיריית בית שמש

עורך הדין טען שכניסת הפקחים לנכס תפגע בחיסיון לקוחותיו – ומה אמר על זה שופט בית המשפט העליון?

זיו גולדפישר 14.08.2023

מה טען עורך דין שהחליט להפוך את המשרד שלו לדירת מגורים, בניסיון למנוע מפקחי עיריית בית שמש לבצע ביקורת בנכס שלו, ומה השיב על כך בית המשפט העליון? התשובות לשאלות הללו מופיעות בפסק דין של בית המשפט העליון, שאישרר צו כניסה לנכס שהוציא בית משפט השלום בירושלים.

לפני שנתיים הגישה עיריית בית שמש בקשה למתן צו כניסה למקום המשמש למגורים עבור פקחיה. זאת, לצורך חקירת חשד לפיו המערער, עורך דין במקצועו, משתמש בנכס שייעודו מסחר/משרד לצורך מגורים, תוך עבירה על חוק התכנון והבנייה. 

בית משפט השלום בירושלים נעתר לבקשה, לאחר שבפני השופטת סיגל אלבו הוצגו תלונה שהוגשה נגד עורך הדין ומזכר של פקח בנייה שכניסתו לנכס נמנעה על ידיו. עורך הדין, מנגד, טען כי הצו מתייתר נוכח הודאתו כי "הנכס משמש גם כמשרד וגם כמגורים ו/או ההיפך". טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט שהסביר כי אין די בטענה זו כדי לבסס כתב אישום, ויש לאפשר לפקחי העירייה לערוך את הבדיקות הנדרשות בנכס.

שוב הגיע פקח למשרד, ושוב עורך הדין מנע את כניסתו. העירייה פנתה שוב לבית המשפט, וקיבלה צו עם הבהרה כי הוא מקנה זכות כניסה לכל חלקי הנכס, וכן מקנה למפקח את הסמכות לערוך בדיקות, מדידות וליטול דוגמאות מהנכס. עורך הדין ערער לבית המשפט המחוזי וערעורו נדחה. בית המשפט עמד על כך שהיות שהצדדים אינם חלוקים על כך שנעשה שימוש חורג בנכס, אך הבהיר כי יש לאפשר לעירייה לאסוף ראיות לביצוע העבירה במקום, לרבות באמצעות תיעוד בתמונות.

כעת הדיון עבר לבית המשפט העליון, לשופט יוסף אלרון. בדיון בבקשת רשות ערעור שהגיש, טען עורך הדין כי הכניסה לנכס תפגע בפרטיותו נוכח שימושו למגורים, וכן בחיסיון עורך דין-לקוח נוכח שימושו כמשרד לעריכת דין. כמו גם, נטען כי הבקשה לצו ממילא מתייתרת נוכח הודאתו, וככל שהיא נדרשת לצורך הערכת היקף השימוש החורג, הדרך לעשות כן היא לא באמצעות צילום הנכס.

השופט אלרון, כאמור, דחה את הבקשה, וכתב כי: "רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים חריגים בלבד המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים בהם עולה חשש כי נגרם לו אי-צדק מהותי או עיוות דין. הבקשה שלפניי אינה באה בגדר מקרים חריגים אלה".

בנוסף, השופט התייחס לפגיעה בחיסיון עורך דין לקוח, וכתב בהחלטתו: "אין די בטענה כללית שלפיה כניסה למקום המשמש למקום מגורים כרוכה בפגיעה כדי למנוע האפשרות ליתן צו המיועד לביצוע פעולה זו. אף לא התרשמתי כי טענה זו מבוססת. טענת המבקש באשר לפגיעה בחיסיון עורך-דין לקוח הועלתה, אף היא, בעלמא ואינה מבססת כי יש טעם להימנע ממתן הצו בעניינו. ניתן להעלות על הדעת דרכים רבות למימוש הצו מבלי להסב פגיעה כלשהי לחיסיון עורך-דין לקוח".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות