יעקב ניצן: "איך אתה חוגג יום הולדת לילד שכבר לא פה?"

ביום חמישי הקרוב, ב' באב, 16 ביולי, יצוין יום הולדתו ה-24 של סמ"ר גלעד ניצן ז"ל, לוחם בסיירת גבעתי שנפל בקרב בעזה במלחמת חרבות ברזל. זו השנה השלישית שבה הוריו, יעקב ויהודית ניצן, מציינים את יום הולדתו בלעדיו באמצעות המיזם 'יום אהבת חינם', שנולד לזכרו ומתוך רצון להפוך את יום הולדתו ליום של אור, נתינה ומעשים טובים. במסגרת המיזם הם מזמינים את הציבור לעשות מעשה טוב, להפיץ אהבה ולהמשיך את הדרך שבה גלעד חי ונגע באנשים סביבו.

"אחרי שגלעד נהרג התלבטנו מה לעשות ביום ההולדת שלו", מספר האב יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף בחברת רובי קפיטל, "יש את ימי הזיכרון, שעולים בהם לבית הקברות, אבל יום הולדת הוא יום שמח, יום של אור. אמרנו שביום הזה אנחנו רוצים להוסיף אור, לקחת קצת מהרוח שלו ומהאור שהיה בו ולהעצים אותם. מתוך המחשבה הזאת נולד 'יום אהבת חינם' והרעיון לעשות מעשים טובים לזכרו. גלעד היה דמות של נתינה לאורך כל חייו. הדבר הראשון שכל מי שהכיר אותו זוכר הוא החיוך העצום שלו. החברים שלו, בצוות, בלימודים ובכל מקום, הכירו אותו כאיש עם החיוך. הייתה לו נכונות לעזור תמיד – בבית, בתנועת הנוער, עם החברים ובכל מקום. החברים והמפקדים שלו סיפרו שכאשר גלעד היה איתם, אף פעם לא היה צריך לבקש מתנדבים. אם היה צריך לסדר את האפסניה, לזווד את הנמרים או לעשות את כל המלאכות השחורות שאף אחד לא רוצה לעשות, הוא תמיד התנדב עם חיוך ענק".

האם יהודית הוסיפה: "גלעד נולד ב-ב' באב והברית שלו הייתה בתשעה באב. תמיד אומרים שהחורבן והיציאה לגלות היו בגלל שנאת חינם. אנחנו הרגשנו שכבר כשגלעד נולד הוא היה מעין תיקון לשנאת החינם, כי הוא באמת היה ילד של אהבה. אחרי שהוא נהרג רצינו לציין את יום ההולדת שלו באופן חיובי ולא כיום עצוב או כיום זיכרון נוסף. לכן כל כך התאים לנו לבחור באהבת חינם, שהיא התיקון לשנאת חינם. גלעד יצא לקרב מתוך רצון להציל. הוא אמר לנו במפורש: 'חטפנו כזאת מכה ואנחנו הולכים לתקן, ואנחנו הולכים להציל'. בעינינו, המיזם הזה הוא ממש המשך למה שהוא יצא לעשות".

מיזם 'יום אהבת חינם' החל לפני שלוש שנים ביום הולדתו ה-22 של גלעד ז"ל והשתתפו בו אלפים וכך היה גם ביום הולדתו ה-23. יעקב: "המיזם תפס תאוצה. ביקשנו מהאנשים רק דבר אחד: שכל אחד ייקח את זה למקום שלו. אנחנו לא יכולים להגיד לאדם להרים טלפון לסבתא שלו או ללכת לעזור לשכנה. כל אחד יודע מה הוא יכול לעשות בסביבה שלו. יש אנשים שעזרו להורים עם ילדים קטנים, יש מי שארגנו פרויקט של ניקיון, ויש חברות מהבניין שבו אני עובד שלקחו פרחים, ירדו לרחוב וחילקו אותם לאנשים עם חיוך. היו אינספור מעשים כאלה, גם בארץ וגם בחו"ל. קיבלנו תמונות מארצות הברית ומאירופה. זה התפשט בצורה מטורפת לגמרי".

ברמה האישית, איך אתם מרגישים ביום ההולדת של גלעד?
יהודית: "בשנה שעברה תפסתי את עצמי באמצע היום. היינו עסוקים כל הזמן, קיבלנו תמונות, שלחנו אותן והפצנו את המעשים שנעשו. פתאום אמרתי לעצמי: זה יום ההולדת של גלעדוש. אני אמורה אולי להתגעגע או אולי להיות נורא עצובה. אבל זו לא הייתה התחושה. גם מפני שהיינו עסוקים בעשייה וגם מפני שממש הרגשנו את גלעד נוכח".

יעקב ניצן: "יש את השאלה איך אתה חוגג יום הולדת לילד שכבר לא פה? אתה לא קונה עוגה, לא קונה לו מתנה ולא שר לו 'עד 120'. בעולמות של השכול אין אפשרות לחיות חיים סטטיים. או שאתה קם בבוקר ובוחר לעלות או שאתה פשוט מתרסק. זו הבחירה. אתה מגיע ליום הזה ואומר: או שאני אהיה בדיכאון מטורף ואפול, או שאני אקח את החותם של האור שגלעד השאיר בהרבה מאוד אנשים ומקומות ואעצים אותו קצת יותר. זו הבחירה שלנו בדרך שבה אנחנו מציינים את יום ההולדת שלו. זה גם נותן לנו כוח לראות כל כך הרבה אנשים שעושים מעשים טובים לזכרו".

מה קרה בקרב שבו גלעד נפל?
יעקב: "גלעד נהרג ב-3 בנובמבר 2023, ביום השמיני של התמרון הקרקעי. הוא נהרג בקרב מטורף שבו הציל הרבה מאוד מהחברים שלו. הפעולה האחרונה שהוא עשה בחייו הייתה לנסות לחבוש את החבר שלידו. תוך כדי שהוא ניסה לטפל בו הוא נפגע. הוא מועמד לצל"ש על הגבורה שלו תחת אש".

יהודית: "מיצוי החיים הזה שלו לא היה רק בדקות האחרונות של הקרב, אלא לאורך כל חייו. הוא תמיד היה שם בשביל מישהו אחר".

למה אתם הכי מתגעגעים אצלו?
יעקב: "אני מתגעגע בעיקר לחיבוק שלו. הוא היה ענק. היה לו גוף עצום והחיבוק שלו היה משהו מטורף לגמרי. זה בעיקר מה שחסר לי, החיבוק הזה. בפעם האחרונה שפגשנו את גלעד, קצת לפני שהם נכנסו לתמרון הקרקעי, הוא אמר לנו: 'אבא ואמא, אין לכם מה לדאוג. הכול בסדר. אני אשלח לכם תמונה מחוף הים בעזה עם בירה וסיגריה'. סיפרנו את זה לחברים שלו בצוות והם ראו בזה שליחות. הם רצו לגרום לנו להרגיש טוב. כשהם היו בעזה הם עצרו, הלכו לחוף הים, הצטלמו עם הצמידים של גלעד ושלחו לנו תמונות. ניסיתי להבין למה הם עושים את זה, והם הסבירו שזה מבחינתם גלעד. תמיד לעשות משהו בשביל מישהו אחר".

יהודית: "אחד החברים שלו אמר לנו משפט מאוד יפה על החיבוק של גלעד: 'כשגלעד מחבק אותך, לא נשאר לך הרבה אוויר, אבל נשארת אצלך הרבה אהבה'. אני מתגעגעת אצלו להכל". 

מה צפוי במסגרת המיזם השנה?
יעקב: "השנה תנועת בני עקיבא הארצית החליטה להצטרף למיזם. בכמה מחוזות ברחבי הארץ, בעשרות סניפים, מאות חניכים לקחו על עצמם להשתתף ביום הזה. הם ממש רואים בכך שליחות וזה חידוש גדול עבורנו. אנחנו מפרסמים את המיזם בכל דרך שאפשר, באמצעות פרסומים, שמשוניות, פליירים ומדבקות".

יהודית: "אנחנו נשמח לקבל כמה שיותר חיבוקים מאנשים שיספרו שהיום הזה נתן להם כוח או שהפך את היום שלהם למשהו טוב יותר. מבחינתנו, זה יהיה הניצחון הכי גדול".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן