נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: המדינה צריכה לבנות את עצמה מחדש, אין מנהיגות, האוצר אליטיסטי והמלחמה היא צלצול השכמה אחרון
"מצבנו רע מאוד, אנחנו במשבר הגדול ביותר מאז קום המדינה, כ-50 אחוז מאתרי הבנייה עדיין סגורים. חסרים לנו 120,000 עובדים פלסטינאים, שהם הרוב המוחלט במקצועות הרטובים. יש כוונה טובה של הממשלה להביא עובדים זרים, אבל כוונות לחוד ומציאות לחוד, זה לוקח הרבה זמן", ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התארח באולפן הפתוח של "מגדילים", בהנחיית כרמלה קופר העורכת הראשית, ואמר כי הצעד הדחוף ביותר הוא פתרון סוגיית העובדים: "צריך לקבל החלטה אם אנחנו רוצים עובדים פלסטינאים או לא. האם המדינה רוצה להיות בידיים של אבו מאזן או לא?".
יש לציין כי ההתאחדות בראשותו של סרוגו היא הגורם אשר ממיין מקצועית את העובדים הזרים, ומייצר את הקישורים לחברות ותאגידי העובדים הזרים בחו"ל. "בעקרון הבאת עובדים זרים מתבצעת באמצעות הסכמים בילטרליים בין מדינות ולכן זה לוקח זמן. נכון להיום אנחנו אחרי מיונים של 10,000 עובדים, בעיקר מהודו, מתוכם כ-7,000 יעברו את התהליך ויגיעו במהלך חודש ינואר, זו טיפה בים. צריך עוד 70,000 עובדים זרים. ברגע שיהיו כאן עובדים, רמת השכר שלהם תרד, ייפסקו תופעות של גנבת עובדים בין קבלנים ויש גם תופעה של כסף שחור, וגם זה יפסק, את זה המדינה צריכה להבין. זה הגורם העיקרי שמעכב את הבנייה".
יש תחושה מקוממת שהממשלה השאירה אתכם לבד במלחמה.
"מאוד מקומם. היזמים בחוץ, זאת הגישה האליטיסטית של האוצר, שאומר לנו – 'היום אנחנו שומעים על 62,000 דירות לא מכורות, לא הורדתם את המחירים וכנראה שאתם במצב מצוין ולא מגיע לכם כלום'. היתה לי פגישה עם שר האוצר לאחרונה, ואני חושב שהוא מתחיל להבין שהם טועים. לא מדובר בדירות בניילונים על המדף. הן נמצאות בתהליכי בנייה, אורך חיים של בנייה הוא כשלוש שנים, זה אומר שרק שליש מהדירות לא מכורות, ולכן אין לחץ ליזמים להוריד מחירים, מה עוד שהפרויקטים נמצאים בליווי בנקאי והיזם לא רואה בזה הטבה כלשהי. אין ליזמים אינטרס להוריד מחירים, והוא גם לא רוצה לפגוע באלו שקנו. היזם לא רוצה לקוחות ממורמרים, מה יקרה לשני שליש שקנו במחיר מלא? הם ירגישו מקופחים".
במי האוצר נלחם, הרי המחירים בסוף יעלו
"לממשלה קשה מאוד להבין, הם תמיד באים אלינו עם אצבע מאשימה. אמרתי לפני שנה שהממשלה צריכה לשנות את יעד האינפלציה כי תחזית של 3 אחוז היא בחסר, התחזית צריכה להיות עד 4 אחוז. טענתי שאין השפעה של עליית ריבית על האינפלציה, כי זו מגמה עולמית והנה עכשיו הגיעה הביקורת על הנגיד, שאומרת בדיוק מה שאמרתי לפני שנה.
"ביקושי הדירות הן ביקוש כבוש, ברגע שהנגיד התחיל להוריד את הריבית רואים את החזרה של הרוכשים לשוק. שנת 2023 תסתיים אולי בכ- 50,000 התחלות בנייה, שזה פער עצום לעומת 90,000 משקי בית חדשים. הממשלה לא רואה את זה – הגיעו למעלה מ-70,000 עולים לישראל, יש לנו מפונים מהדרום ומהצפון שלא יחזרו הביתה, בנוסף לגידול טבעי, חתונות, גירושים ועוד – בשביל לענות על צרכי השנה צריך לפחות 80,000 דירות. ברגע שהמלחמה תסתיים יתפרצו הביקושים".
האם ניסיונות הממשלה לקצר הליכים ולעודד בנייה פוגשת את צרכי השלטון המקומי?
"יש פער אדיר בין האינטרסים של השלטון המרכזי לשלטון המקומי, והם צריכים לפתור את העניין הזה. סיבה אחת היא נושא הארנונה למגורים, שהיא הפסדית ונמוכה מאוד למגורים וזה דוחף את הרשות להעדיף מסחר, ששם הארנונה גבוה מאוד.
"לרשות המקומית נוח שיש כמות תושבים מסויימת, הם מעדיפים את הקיפאון ושלא יוסיפו עוד תושבים. מצד שני, הרשויות המקומיות עובדות, היכולת שלהן לפעול היא גדולה מאוד, ראינו את זה בקורונה וגם במלחמה. לכן, צריך להעביר סמכויות ותקציבית לרשויות המקומיות. בסופו של דבר אם הן יפסידו כסף, הן לא יעודדו בנייה.
"קרן הארנונה היא ללכת עם הראש בקיר, לא יהיה שיתוף פעולה מצד הרשויות. צריך 20-30 אלף שקל של תמריץ ליחידת דיור, ולתת לרשות לעשות עם הכסף מה שהיא צריכה, למשל, מינוי כוח אדם. צריך רפורמה בתקנים, אם ראשי רשויות צריכים מהנדס ברמה גבוהה צריך לאפשר להם את זה. השכר של בודקי התוכניות היום הוא מגוחך. צריך לתכלל הכל, ולהגיע למצב שיש משרד ממשלתי אחד שמרכז הכל. האתגר גדול מאוד".
איפה ההיגיון של הממשלה, יש בכלל מנהיגות להובלת בניית הארץ?
"עוד 30 שנה נכפיל את עצמנו, המדינה צריכה לבנות את עצמה מחדש. בנגב יש 3 מיליון דונם אדמה, הצענו לבנות על כ-3 אחוז, על 100 אלף דונם, עיר של 2 מיליון תושבים. אבל אף אחד לא חושב לטווח הארוך. אין הגיון. זה עניין לראש הממשלה, כרגע הוא עסוק במלחמה.
"תראו את המטרו, תכננו את המטרו, אבל הטילו את המימון שלו דרך גבייה של היטלי השבחה בשיעור של 75% מהיזמים, כאשר 45% ילכו לרשות המקומית ו – 35% ילכו למימון המטרו. מי האידיוט שיעבוד קשה, יעביר תב"ע שמגדילה את זכויות הבנייה וישלם 75 אחוז מהערך המוסף שלו למדינה, מי יעשה כזה דבר? יהיו אנשים שלא יזמו תוכניות, יהיו התנגדויות, תהיה אי ודאות שלמה. במקום להוציא את המטרו דרך מכרזים פיננסים ולשתף את הציבור והמגזר הפרטי, הולכים בשיטה אנכרוניסטית והמטרו ייבנה בעוד 50 שנה".
היזמים ישרדו את המצב הקשה?
"אני חושב שכן. הבעיה המרכזית היא בקבלנים המבצעים ופחות ביזמים, ובעניין הזה האוצר צודק, היזם יקבל את הדירות וימכור אותן, בינתיים נגרם לו נזק בהוצאות של עד למיליוני שקלים, זה פוגע ברווחיות אבל הם ישרדו, כי רוב הפרויקטים שלהם בליווי בנקאי. נראה קריסה של יזמים שמינפו את עצמם לדעת אבל הרוב המוחלט הם שקולים ואחראיים ויעברו את זה. "אצל הקבלנים המבצעים חסרים עובדים, נתח הרווחים נמוך והריבית גבוהה, זה מתכון בטוח לקריסה. אם בשנה נעלמים 300 קבלנים, אז בשנה הקרובה ייעלמו עד 700 קבלנים, וזה פוגע בכושר הייצור של המדינה.
"צריך לקבל החלטה אם אנחנו רוצים עובדים פלסטינאים או לא. האם המדינה רוצה להיות בידיים של אבו מאזן או לא? האם זה נכון שנהיה כל כך תלויים בהם? צריך לקבל החלטה מהירה ואז נקבל ודאות וביטחון, וזה יעזור לקבלנים לשרוד".
מה למדנו מהמלחמה על ההתחדשות העירונית?
"המלחמה הזאת היא צלצול השכמה אחרון להוציא לפועל התחדשות עירונית בפריפריה. יש מיליון אנשים שחשופים לירי טילים בסכנה מיידית ומוחשית, כי אין להם ממ"ד. צריך לשנות פאזה ולאפשר ליזמים 'טקס קרדיט' – שמאפשר ליזם שמרוויח יפה במרכז, לקזז חלק ממס ההכנסה שהוא צריך לשלם, בתמורה לזה שהוא יעשה התחדשות עירונית בצפת ובטבריה ובקריית שמונה.
"המדינה לא תצטרך לוותר על שקל, יש לנו מודל מוכח. היזם יקבל את הטבת המס אחרי שהוא יסיים את הפרויקט, בינתיים המדינה מכניסה מע"מ ומס רכישה על הדירות שנבנות, ושלא יבנו אלמלא זה, וזה גם מושך אנשים לגור שם. אני מאמין מאוד במדינה ובאזרחי המדינה, שכל פעם מוכיחים את עצמם מחדש, והם מבינים שצריך ליישב את הצפון והדרום, אני מאמין שכך יקרה".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
