המשבר העצים את הצורך בתכנון מחדש של הבנייה במגזר החרדי

יחצ

מאת: אדריכל בני אנקשטיין 

משבר הקורונה וקצב ההידבקות הבלתי נתפס בקרב הציבור החרדי מעלים שוב לכותרות את סוגיית הצפיפות בקרב אוכלוסייה זאת. על פי ההערכות המגזר החרדי יזדקק לתוספת של לא פחות מ-200 אלף יחידות דיור ב-20 השנים הבאות שתתבצע באמצעות ציפוף שכונות וערים חרדיות קיימות, תוספת שכונות לערים הטרוגניות- מעורבות וכן הקמת שכונות חרדיות שיהוו מעגל שני למעגל הבנוי כבר בערים שונות ברחבי הארץ.  

התכנית הגרנדיוזית, אותה החל לקדם משרד הבינוי והשיכון כבר ב-,2017 מסמלת אסטרטגיה ארוכת טווח של המדינה הדוגלת באיפיון סביבת מגורים הולמת עבור החברה החרדית. עם זאת, הדרך עד עודנה ארוכה וגם בתחילתו של העשור החדש סובל המגזר ממצוקת דיור קשה. 

הביקוש הגבוה שגובר על ההיצע גורם את המגורים בערים החרדיות במרכז לבלתי ישימים עבור משפחות רבות. יותר ויותר מהן מעתיקות את מגוריהן מכור מחצבתם בערי המרכז לערים מעורבות, רחוקות יותר, שם עליהם להסתפק בדירות שקטנות לרוב ביחס לצרכיהם. זאת ועוד, מחקר שפרסם בשנה שעברה המכון הישראלי לדמוגרפיה (אותו ערכו איתן רגב וגבריאל גורדון) מעלה כי לדמוגרפיה המשתנה השלכות על מבנה החברה החרדית ולא מן הנמנע שבקרוב תידרשנה משפחות רבות לשקול את היקפן וגודלן. 

אך עד שזה יקרה, התכנון למגזר החרדי חייב לקחת בחשבון לא רק את האופי המיוחד ודרך החיים השונה  אלא צריך לעסוק גם בקיום ואחזקה של הבניינים עצמם. תכנון נכון ייקח בחשבון את כל המאפיינים של חיי היום יום ויכיל את כל המרכיבים העתידיים  למשל , הצפיפות בכל יח"ד, הצורך ביותר מבני ציבור , הצורך בסוג מסוים של מבני מסחר, הצורך באחסנה, חוסר השימוש במעליות בשבת וכ"ד. תכנון נכון בצד אכיפה מצד העיריות יצליח לשמר את אופי המבנים לאורך זמן וייתן מענה לצרכים השונים ללא פגיעה בחזות המבנים.

לאור המאפיינים הייחודיים למגזר זה, על תכנון המבנים והדירות להישמר ורסטילי כמה שיותר. כך למשל שימוש נכון בקווי הבניין שיאפשר בניה עתידית לצדדים- בערים חרדיות כמעט ואין בניין שעוד לא עבר הרחבות בניה בהתאם לזכויות הבניה בקרקע. יתרה מזאת, אורחות חייהן של המשפחות החרדיות מקבעות אותן כבר משלב מאוד מוקדם בסמוך למרכז חייהם הרוחני- לקהילה ובית הכנסת. הגיל הממוצע של רוכשי הדירות בקרב המגזר החרדי נמוך בהרבה מהממוצע הארצי ומרבית מהרוכשים הם משפחות צעירות הבנויות מזוג בתחילת שנות ה-20 לחייו להם ילד או שניים. אותה משפחה תתרחב במהרה ועל כן נדרש תכנון שיאפשר הרחבה בעתיד.  כחלק מהגשת המכרזים נדרשים המשרדים המתכננים להציג הרחבה עתידית אך בפועל העיריות אינן אוכפות זאת במידה וההרחבה אכן מתבצעת בשלבים מאוחרים יותר. כפועל יוצא רבים מהבניינים הללו זוכים לתוספות ספורדיות והמראה בהתאם. ההנחיות המיוחדות צריכות להיות ממוקדות והאכיפה צריכה להיעשות בהתאם ועל פי התכנית המקורית. 

פסיקות הלכה אסרו במשך עשרות שנים על הציבור החרדי להשתמש במעליות השבת מה שהגביל את הבניה במוקדים החרדיים לבניינים של עד 7 קומות. והוביל לכך שבניגוד למקובל ערך הדירות בבניינים האלה רק הולך ויורד ככל שעולים בקומות. עם זאת, מצוקת הדיור הקשה מתחילה להביא לשינוי התפישה. המגמה של בניה לגובה שהחלה בירושלים מחלחלת אט אט לערים נוספות ונראה שבעתיד הנראה לעין אחוז לא מבוטל מבני הקהילה החרדית יגורו כמו אחרי ברבי קומות. 

לאחרונה פיתחנו במשרד מענה תכנוני משולב לדרישות הפרוגרמתיות המצוינות למעלה במתחם רב שימושי: בנייני דירות בני 7 קומות ניצבים על גג של מבנה מסחר ותעסוקה. הגג פותח כפארק ירוק עטור עצים לשימוש דיירי המתחם. בתי הכנסת ממוקמים על הגג והכניסה אליהם נעשית מגינת הגג הזאת. בדרך זו הושגו מספר מטרות: הקהילה מכונסת במתחם סגור המשולב בסביבתו באופן אינטגרלי. בתוך כך נוצרים שטחים ירוקים לשהות, בילוי בשעות הפנאי וכן הימנעות מהצורך לעלות ולרדת יותר מ-7 קומות בשבתות. 

בעוד שמרבית המשפחות הן מרובות ילדים מרביתן מנועות מלהחזיק כלי רכב. מצד אחד קיים צורך לאפיין מקומות רבים ככל האפשר לשהות מחוץ לבית- פארקים, מגרשי משחקים, מסלולי טיולים וכיו"ב ומהצד השני עומדים מגרשי חניה גדולים ללא שימוש. יוצא שילדים משחקים במגרשי חניה בתנאים לא נאותים. ועל כן נדרש לאפיין אותם בצורה נכונה ומותאמת לצרכיהם ואורחות חייהם.  

*כותב המאמר, אדריכל בני אנקשטיין, הנו שותף במשרד V5  אדריכלים ובוני ערים 

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: