השינוי כבר כאן: העשור הקרוב יתאפיין בבנייה בקרבת הרכבת וביקושים מוגברים של ישראלים, שבעבר הפקטור של קרבה לרכבת לא "שיחק" כל תפקיד בהחלטתם היכן לרכוש את דירת החלומות הבאה שלהם // דעה
עד לעבר הלא רחוק, המרכיב של קרבה לתחנת או קו רכבת לא היה מרכיב משמעותי בשיקולי בחירת דירה בקרב הרוכשים ועקב כך גם לא שיקול מרכזי אצל היזמים והקבלנים, היכן לבנות פרויקטים.
בעשור האחרון הייתה פריצת דרך משמעותית הן בשדרוג קווי ותחנות הרכבת הבינעירונית (ה"כבדה") והן סלילת קווי רכבת קלה, תחילה בירושלים וכעת גם בתל אביב וגוש דן מייצרת "מפה נדל"נית חדשה", זאת כולל לא מעט ערים, מתחמים ושכונות שעוברים מהפך של ממש ברמות הביקושים והנושא הפך לאחר הקריטריונים החשובים עבורנו באיתור פרויקט אותו אנו מעוניינים ליזום ולבנות עבור לקוחותינו.
מספר דוגמאות המשקפות את השינוי
דוגמא ראשונה, שכונות במערב ומרכז ירושלים הממוקמות במרחק הליכה מהרכבת הקלה, ביניהן מרכז העיר הוותיק ברחוב יפו, הכניסה המערבית לבירה והשכונות המערביות הממומשקות לציר במהיר בגין והרכבת הקלה, דוגמת בית הכרם, גבעת מרדכי, בית וגן ומלחה. בית הכרם וגבעת מרדכי, למשל, מתאפיינות בשנים האחרונות לא רק בביקושים מוגברים, אלא גם בעליות מחירים גבוהות ביחס לאזורים אחרים בבירה, זאת בזכות הרכבת המאפשרת הן דקות נסיעה ספורות למרכז העיר והן ליציאה המערבית, בואכה הרכבת לתל אביב. נוכחנו בכך, למשל, בפרויקטים דוגמת "לב העיר" ועוד.
דוגמא שנייה, העיר מודיעין, בה קיימות שתי תחנות רכבת, מה שמקצר מאוד את זמן הנסיעה לתל אביב וגוש דן, בדרך נתב"ג, מה שגורם לנוסעים ל"לדלג" על הפקקים המאפיינים את צירי התנועה המחברים את מודיעין לגוש דן, דוגמת כביש 442, 431 וכביש מספר 1, תל אביב-ירושלים.
הניסיון שלנו מלמד כי אם עד לפני שנים ספורות נוצרה בעיה של זמן נסיעה ארוך בפקקים ממודיעין הן לתל אביב והן לבירה, הרי שכיום בעיה זו בפועל אינה קיימת כלל, מה שהופך תודעתית את מודיעין לעיר לווין לכל דבר לתל אביב, זאת למרות המרחק היחסית גדול.
דוגמא שלישית, מעניינת לא פחות, הינה השכונות החדשות הממוקמות בדרום ראשון לציון והממומשקות לתחנת הרכבת בגן ורדים, דוגמת נרקיסים, רקפות ועוד. למרות העובדה שהן מרוחקות מתל אביב ביחס לשכונות הצפוניות של ראשון וכן ראשון מערב, הממשק לתחנת הרכבת, זאת בנוסף לציר הרוחב המהיר 431 המתחבר ישירות לנתיביי אילון, מרכיב המרחק הפיזי בפועלת למתבטל לחלוטין ותודעתית שכונות אלה אינן נחשבות ל"מרוחקות יותר" ולאור רמות המחירים שלהן הנמוכות ביחס לשכונות צפון מערב ראשון, הן הפכו למבקשות במיוחד.
אדגיש עם זאת כי בכל המקרים שציינתי לעיל, ובמקרים רבים נוספים, הנוסחה הנכונה הינה שילוב הרכבת הכבדה/קלה, יחד עם צירי תחבורה משלימים. כמו כן אפשרות ההגעה, בין אם רגלית או תוך דקות ספורות במכונית ועם חנייה זמינה ונוחה, חיוניים על מנת שהערך המוסף שציינתי לעיל, אכן יבוא לידי ביטוי.
לאור כל זאת, אני צופה כי העשור הקרוב, החל מ-2022 ועד בכלל, יתאפיין יותר ויותר בשילוב של הן יזמים הנוטים לבנות בקרבת הרכבת, והן ביקושים מוגברים של ישראלים שבעבר הפקטור של קרבה לרכבת לא "שיחק" כל תפקיד בהחלטה היכן לרכוש את דירת החלומות הבאה שלהם. שילוב זה, כמובן, גם ישפיע על מקבלי ההחלטות בממשלה ובשלטון המקומי, להאיץ את פיתוח הרכבת, הן הבינעירונית ה"כבדה", הן הקלה ולעתיד לבוא, גם המטרו.
*כותבת המאמר הילה מילר היא סמנכ"לית השיווק של חברת מ.אביב ומומחית לשוק ההון
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
