ראש המועצה על תכנית המיתאר שהתעכבה: "יש לנו לוחמים מהר דב ועד חאן יונס, הדרוזים לא צריכים להוכיח את עצמם"
תכנית כוללנית ליישוב הדרוזי סמיע שבגליל העליון עולה לדיון ראשון בוועדה המחוזית צפון לקראת הפקדה. התכנית מגדירה מדיניות תכנון לאפיון הישוב בעתיד על פי חזון המועצה המקומית כסרא סמיע (שסמיע הוא חלק ממנה, יחד עם הכפר כסרא) – כולל מתן מענה לצרכי המגורים ולהמשך הצמיחה דמוגרפית של הכפר, ובהתחשב באוכלוסיות חסרות פתרון דיור עקב משטר הבעלות על הקרקע.
התכנית מגדירה יעד אוכלוסייה של 6,700 – כשליש מכלל אוכלוסיית כסרא סמיע, שצפויה להגיע לגודל של 20,000 תושבים. "עד כה לא הצלחנו להביא את התכנית לדיונים, ואין אפילו מגרש אחד לבנייה אצלנו, לא לחיילים ולא לאזרחים", אומר ראש המועצה, יאסר ג'בראן. יש לציין כי התכנית עולה לדיון בשבוע שבו אושרה התכנית הכוללנית ליישוב הדרוזי הגדול בישראל, דאלית אל-כרמל.
סמיע הוא כפר דרוזי בגליל העליון המערבי. בשנת 1990 הוא אוחד עם הכפר כסרא ליצירת המועצה המקומית כסרא סמיע. כיום מונה הכפר כ-3,000 תושבים. כמו בלא מעט יישובים דרוזים בישראל, קיימות מגבלות חוקיות על הקמת מבנים בגלל הבעלות הפרטית על הקרקע. התכנית, יוזמת המועצה המקומית כסרא סמיע והוועדה המקומית מעלה הגליל, מאפשרת להרחיב את הבינוי ביישוב, ולהכפיל את אוכלוסייתו.
מדברי ההסבר לתכנית עולה כי נכון להיום מאושרות ביישוב 2,265 יח"ד נומינליות, שהן בפועל 1,084 יח"ד ריאליות על שטח של 715 דונמים. התכנית מציעה תוספת של 1,154 יח"ד ריאליות מחוץ למרקם הקיים, עבורן מתוכננות 2,074 יח"ד נומינליות על שטח מגורים נטו של 480 דונם (769 ברוטו). התכנית מתייחסת לפער בין הערכים הנומינליים לריאליים, בעובדה שדפוס הבעלות על הקרקע בישוב מורכב ממעט בעלי קרקעות המחזיקים בקרקעות רבות שמעבר לצרכיהם, לעומת בעלי קרקעות רבים המחזיקים במעט קרקע שלא מיועדת לבניה.
התכנית מחלקת את היישוב למספר מתחמים. מתחם 1 כולל את היישוב הקיים, והוא כולל כיום 2,265 יח"ד, שבהם מתגוררים 3,252 תושבים, על שטח של 715 דונמים. על השטח הזה אין תוספת בנייה עתידית. התכנית מגדירה את הבנייה הנוספת בשכונות המגורים החדשות שייבנו ביישוב, במתחמים שכיום אינם מבונים.
כך מתחם 2, ששטחו 217 דונמים, הוא מתחם מיועד להקמת שכונת מגורים חדשה ממערב למרקם הבנוי של הישוב. מדובר בתוספת של 730 יח"ד ו-1,095 תושבים; מתחם 3, בשטח של 115 דונמים, מיועד להקמת שכונת מגורים חדשה מצפון- מערב למרקם הבנוי של הישוב. במתחם זה יש תוספת של 160 יח"ד ו-312 תושבים.
מתחם 4, בשטח של 94 דונמים, מיועד להקמת שכונת מגורים חדשה מצפון למרקם הבנוי של הישוב. על פי התכנית, מדובר בתוספת של 210 יח"ד ו-408 נפש; מתחם 5, ששטחו 289 דונמים, מיועד להקמת שכונת מגורים חדשה ממזרח למרקם הבנוי של הישוב. מדובר בתוספת של 405 יח"ד ו-789 תושבים.
מתחם 6, על שטח של 175 דונמים, מיועד להקמת שכונת מגורים חדשה מדרום-מזרח למרקם הבנוי של הישוב. מדובר בתוספת של 430 יח"ד ו-645 תושבים; מתחם 7, בשטח של 77 דונמים, מיועד להקמת שכונת מגורים חדשה מדרום למרקם הבנוי של הישוב. מדובר בתוספת של 230 יח"ד ו-345 נפש.
ראש המועצה, יאסר ג'דבאן: "התחלנו להכין את התכנית בשנת 2020. עד כה לא הצלחנו להביא לדיונים. אין אצלנו מגרש אחד לבנייה, לא לאזרחים ולא לחיילים. בגלל אי ההרחבות, אז הכל נתקע. אני מאוד מקווה הדברים יתגלגלו ויאפשרו לתושבים לבנות בית על אדמה פרטית. אנחנו יישוב דרוזי. יש לנו פצועים מהמלחמה. יש לנו לוחמים מהר דב ועד חאן יונס, וחיילים בסדיר ובקבע, יש גם כוחות מג"ב בירושלים. נכון להיום מגרש אחד עבור חייל לא קיים אצלנו. עד עכשיו היו רק אמירות מצד המדינה, לא עשייה. שרים הבטיחו, ולא ראינו כלום. יש דיבורים, יש מגעים עם שרים ונציגי הממשלה. העדה הדרוזית לא צריכה להוכיח את עצמה. הוכחנו את עצמנו 75 שנים, ובמלחמה הנוכחית הוכחנו עוד יותר. מגיע לנו שוויון מכל הבחינות".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
