אם החוק יתקבל, על משפחות המבצעות רילוקיישן, לשקול היטב מכירת הדירה בישראל בתוך חמש השנים הראשונות, על מנת שלא יישלל פטור ממס שבח במכירתה // פרשנות
אתמול פורסמה הצעת חוק המבקשת לשלול מתושבי חוץ פטורים ממכירה והשכרה של דירות בישראל כמו גם לשלול מהם את החישוב הליניארי.
מדובר בשינוי שיכביד את נטל מס השבח על תושבי חוץ באופן דרמתי, בייחוד ביחס לאלה שימכרו דירות ישנות בישראל. ההצעה שוללת מתושבי חוץ כמעט את כל ההטבות שיש על דירות מגורים, לרבות הפטור ממס בגין השכרת דירות מגורים בישראל.
נכון להיום, משקיעים זרים הרוכשים דירות בישראל יכולים גם הם ליהנות ממשטר הפטורים ממס שבח, בהתקיים תנאים מסויימים, ובלבד שהם מצהירים כי אין בבעלותם דירת מגורים נוספת במדינת מושבם. לגבי משפחות שעושות רילוקיישן, הצעת חוק הזו תגרום להגברת חוסר הודאות ביחס למועד ניתוק התושבות שלהם.
אם החוק יתקבל, על משפחות המבצעות רילוקיישן, כשיש בבעלותם דירה בישראל, לשקול היטב מכירת הדירה בישראל בתוך חמש השנים הראשונות לעזיבתם את הארץ, על מנת שלא יישלל פטור ממס שבח במכירתה.
לא בטוח שההצעה תשיג את המטרה. אמנם ביטול הפטור על מיסוי השכירות בהחלט עשוי להביא את הישראלים העוזבים את ישראל למכור את הדירה כדי שלא להתעסק עם מס הכנסה לאחר עזיבתם. אך מנגד, ביטול הפטור במכירת הדירה או שלילת החישוב הליניארי עשוי להוביל משפחה צעירה, למשל, להחליט שלא למכור את הדירה שרכשו בישראל עד אשר ישובו ארצה, וזה עלול לקחת פרק זמן ארוך למדי. היעדר הפטור ממס שבח, והעובדה שישללו מהם את החישוב הלינארי עלול להשיג תוצאה הפוכה והקפאת המצב.
לפי הצעת החוק יש לתושבי החוץ חמש שנים למכור את הבית מהיום שבו חדלו להיות תושבי ישראל. על שאלת מועד ניתוק התושבות יש חילוקי דעות רבים, וההצעה החדשה רק תכביד את אי הוודאות בסוגיה זו. מי שיוצא לרילוקיישן מעוניין בדרך כלל לנתק את התושבות במהירות בין היתר כדי להריץ את השעון לקביעת מעמדו כתושב חוזר או כתושב חוזר ותיק הזכאי להטבות עם שיבתו ארצה. האינטרס הברור של מס הכנסה הנו בדרך כלל להשאיר אותם תושבי ישראל גם שנים לאחר שעזבו את הארץ כדי לפרוש עליהם את רשת המס הישראלית. הצעת החוק הזו, המציבה שעון עצר נוסף למכירת דירה בישראל, תגרום להעמקת אי הוודאות והמחלוקות בין הנישומים לרשויות המס ותכביד על נקודת איזון רגישה ממילא. ביחוד נוכח העובדה, כי ההתנהלות ביחס לתושבות הנה מול מס הכנסה, ואילו כל נושא מכירת הדירה בישראל יידון מול מיסוי מקרקעין – ולא תמיד קיים סינכרון בין שתי הזרועות הללו.
הפטור שנשלל הוא לא רק במכירת דירה יחידה בישראל, אלא גם במכירת דירת ירושה.
הצעת החוק קובעת תקופת צינון של 5 שנים מהיום שבו חדל האדם להיות תושב ישראל במסגרתה יוכל היחיד למכור את דירת המגורים בפטור ממס. אבל ההצעה לא לוקחת בחשבון שדירות ירושה עשויות להתקבל אצל היחיד אחרי שעזב את ישראל. הוא יכול למצוא את עצמו נאלץ למכור את דירת הירושה יחד עם יתר היורשים, בתקופה שהיא מאוחרת יותר מחמש שנים לעזיבתו. הוא לא יהיה זכאי לפטור בניגוד לשאר היורשים (תושבי ישראל), מה שיצור מאבקי ירושה בכל הנוגע לחלוקת העזבון.
כפתרון אפשרי לכך, יש לקבוע תקופה נוספת למכירה בפטור ממס בגין דירת ירושה לחמש שנים ממועד קבלת דירת הירושה.
לגבי שלילת הפטור ממס בהשכרת דירה בישראל ע"י תושב חוץ, ההצעה אינה שוללת מתושב החוץ את מסלול המיסוי האלטרנטיבי (10%) כקבוע בסעיף 122 לפקודת מס הכנסה. אלא שהבעיה במסלול זה היא שאי אפשר לנכות את המס הזר במדינת מושבו של היחיד, וייווצר כפל מס.
*כותב המאמר, עו"ד ורו"ח איתן אסנפי, עוסק בתחומי המיסוי הישראלי והמיסוי הבינלאומי
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
