banner
ישראל אברמוב // צילום: אלד פסגות
ישראל אברמוב // צילום: אלד פסגות

כיצד ניתן להניע מחדש את ענף הנדל"ן ולאושש את שוק הדיור?

יש לקדם חבילת סיוע והטבות לקבלנים וליצור "רשת בטחון" עם ערבויות מדינה למטרת סיום כל פרויקט ופרויקט, בדיוק כפי שבשנות ה-90 של המאה הקודמת שר הבינוי והשיכון אריק שרון, העניק ערבויות מדינה בתקופת הבנייה המאסיבית // דעה

מגדילים 12.04.2020

ישראל אברמוב // צילום: אלד פסגות

מאת: ישראל אברמוב, מנכ"ל קבוצת "אלד פסגות"

בימים סוערים אלה  של משבר הקורונה, כשכל העיניים נשואות אל הנתונים הכלכליים המצביעים על אפשרות מיתון ואולי אף צמיחה שלילית, שווקי שוק ההון ואל הבורסות לניירות ערך צונחות והולכות בכל רחבי העולם,  כותרות באותיות קידוש לבנה בכל אמצעי התקשורת גדושות בסיפורים מדממים אודות קריסה של ענפים דוגמת תיירות, חברות תעופה, מסעדות, בתי קפה, מופעי תרבות ואירועים, ובכן, דווקא בימים סוערים אלה כדאי לתת את הדעת  למצב השברירי של ענף הנדל"ן, הקטר המוביל של המשק הישראלי. 

לפרוטוקול: ההיסטוריה במדינת ישראל,(וגם ובמדינות מערביות רבות נוספות), המחישה כי ענף הנדל"ן  היווה מאז ומתמיד מנוע צמיחה כלכלי מהמעלה הראשונה, מעסיק מאוד חשוב, ואינדיקציה למצב המשק הישראלי, לטוב ולרע, כשעל פי הערכות זהירות הוא מפרנס לא פחות מכ-400 אלף בתי אב, כלומר "מביא אוכל הביתה" לכמיליון וחצי ישראלים בקירוב. מדובר, אדגיש, לא רק ביזמים ובקבלנים, אלא גם בכל המועסקים במקצועות הבנייה, הישירים והנלווים, החל מאדריכלים, מהנדסים ומתכננים, דרך מנהלי עבודה ופעלים באתרי הבנייה וכלה בכל תעשיית מוצרי הבנייה, אינסטלציה, כלים סניטרים, חשמל, נגרות, ריהוט וכו'. יתרה מכך. האטה בענף הנדל"ן היתה  אצלנו תמיד הסנונית הראשונה המבשרת משברים כלכליים. אצלנו, בישראל, כמעט מידי עשור היתה האטה או מיתון בענף זה. זה קרה בימי הצנע והמעברות של שנות ה-50, במיתון של מחצית שנות ה-60, בטרם מלחמת ששת הימים, בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים בשנות ה-70, בתקופת האינפלציה הגואה של שנות ה-80, בסוף שנות ה-90 ותחילת האלפיים, עם שוך גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, משבר הדוט קום והאינתיפאדה. וכעת, בגלל מגיפת הקורונה. אין ספק שמשבר מאתגר שכזה לא היה לנו בענף הנדל"ן מעולם. מגיפת הקורונה הגיחה אלינו בין לילה כמו סופה, ותפסה אותנו בתקופה שהיתה יחסית טובה למשק הישראלי וסבירה בהחלט לענף הנדל"ן. נכון, גם לפני עידן הקורונה לא ליקקנו בדיוק דבש. ביקרנו את תכנית מחיר למשתכן שעלתה למשלם המיסים 7-8 מיליארדי שקלים ולא הצליחה לממש את יעודה,  התלוננו על כך שההתחדשות העירונית מתנהלת בעצלתיים, קבלנו אודות בריחת המשקיעים ובראש וראשונה יצאנו חוצץ כנגד חוסר ההצלחה של הממשלה לחצות את תקרת הזכוכית של 50 אלף התחלות בנייה ולקצר הליכי רישוי והיתרי בנייה אולם, וזה אולם גדול, המצב בחודש האחרון, אם יורשה לי להשתמש בדימוי מטאפורי, הינו בבחינת "להיות על קצה המצוק ועל סף התהום" כשהברירה, לכאן או לכאן, הינה ליפול מטה, מטה אל מעמקי התהום, או אולי, בכל זאת, להצליח ברגע האחרון התעשת ולהגיע אלי חוף מבטחים. 

ועל מנת כן להגיע לחוף המבטחים הנכסף, אציע להלן מספר תובנות שיצליחו להניע מחדש את גלגלי ענף הנדל"ן בכל ולאושש את שוק הדיור בפרט:

תובנה אחת, להעניק עדיפות ברורה, גם בעיתות חירום אלה, גם לנושא אספקה שוטפת של חומרי הבנייה ובמיוחד לנושא כוח האדם באתרים. להערכתי מדובר בכ-65 אלף עובדים, רובם הגדול מהשטחים ומקצתם ערבים ישראלים, שללא נוכחותם באתרי הבנייה, ייכנס כל הענף להקפאה עמוקה, פרוייקטים ייתקעו ולילה נהיה עדים ללא מעט חברות קטנות כגדולות שייפגעו קשות, ומקצתן אף יקרסו. שומה על ממשלת ישראל לשלב כוחות עם הקבלנים בנושא זה ולדאוג לסייע להם באישורים ובאכסנייה לכל אותם עובדים.

תובנה שניה, ובאותו הקשר, גם אם יוכרז סגר כללי בשבוע זה, חשוב במיוחד שהממשלה תחריג(!) מהסגר את ענף הבנייה, זאת משום שמדובר בענף חיוני מאין כמותו לשרידות המשק, לא פחות ממערכת הבריאות ולא פחות מהסופרמרקטים והמרכולים שכבודם במקומם מונח. אם, חלילה, לא ייכלל ענף הנדל"ן בקטגוריה של ענף חיוני, המשק ייפגע פי כמה וכמה יותר ממה שנפגע עד כה.

תובנה שלישית, להקל עלינו הקבלנים בכל מה שקשור להיטלים ואישורים ביורוקרטים, כולל היטלי פיתוח, היטלי השבחה(למשל, בהתחדשות עירונית) והתנעה מהירה הרבה יותר של תהליכים. בד בבד שומה על הממשלה לפקוד על הבנקים המעניקים מימון לליווי פרוייקטים "להקל את הלחץ" לפרוש את זמן החזר ההלוואה לפרקי זמן ארוכים הרבה יותר וגם, במידת האפשר, להוריד את הריבית על המימון. אדגיש בעניין זה כי בניגוד גמור לדימוי ש"הקבלנים עושים הרבה כסף", חלקנו הגדול מרוויחים "על הקשקש" סביב ה-12-15 אחוזים לפרויקט, ועיכובים שכאלה עלולים לחתוך לחלוטין את כל הרווח היזמי והקבלני.

תובנה רביעית, להקל כלכלית במקביל גם על רוכשי הדירות ולייצר אווירה אופטימית וחיובית במידת האפשר. ניתן לעשות זאת בדרכים שונות, למשל לדחות לפחות לרבעון הקרוב את תאריך החזרת המשכנתא, שהרי רוב רוכשי הדירות לוקחים משכנתא גבוהה, וגם לדאוג לכך שהבנקים למשכנתאות לא ישיתו ריביות וקנסות על הלווים. בד בבד ניתן ואפשר, בהוראת שעה, לבטל לפרק זמן בלתי מוגבל את מיסי הרכישה(!) שמתחילים ברבבות ומסתיימים במאות אלפי שקלים ומהווים לרוכשים רבים מחסום, הן כלכלי והן פסיכולוגי, להנעה לבצע עיסקה.

תובנה חמישית, נכון, גם עלינו הקבלנים והיזמים לתרום את חלקנו. אני קורא לכל עמיתי הקבלנים בכל הגופים המובילים, הן התאחדות בוני הארץ והן לשכת הקבלנים, לחתום על אמנה שבה אנחנו מתחייבים, כל עוד ימי הקורונה סביבנו, גם לשמור על רמת המחירים הנוכחית של הדירות ולא לנסות, חלילה, לנצל את המחסור הצפוי ולהעלות מחירים ובד בבד גם לקדם מתווה של תשלומים נוחים לציבור הרוכשים, זאת על מנת שרובם הגדול יוכל לעמוד בו. 

תובנה שישית, לא נוכל ליישם את כל התובנות בהצעתי לעיל, ללא גיבוי מלא של ממשלת ישראל. על כן אני  קורא למקבלי ההחלטות בממשלה לקדם חבילת סיוע והטבות לקבלנים הנמצאים בימים אלה במצוקה ובד בבד לקדם גם "רשת בטחון" לכלל הקבלנים ערבויות מדינה לסיום כל פרויקט ופרויקט, בדיוק כפי שבשנות ה-90 של המאה הקודמת שר הבינוי והשיכון אריק שרון העניק ערבויות מדינה לכל הקבלנים בתקופת הבנייה המאסיבית(קרוב ל-100  אלף התחלות בנייה לשנה) בימי העלייה ההמונית ממדינת חבר העמים.

אדגיש גם כי בניגוד לסטריאוטיפ המוקבל ש"קבלנים כעושים הרבה כסף", הרווח שלנו, גם בזמנים הכי טובים, נע סביב 12-15 אחוזים, והסיכונים בלאו הכי גבוהים, קל וחומר בעידן הקורונה. 

ועוד דבר קטן: בתור מנכ"ל קבוצה העוסקת רבות בהתחדשות עירונית, אני קורא לממשלה גם לשקול מחדש את המשך מחיר למשתכן וחזרה לשיטת הניקוד הדיפרנציאלית שהוכיחה את עצמה בעבר, ובד בבד לפעול, בשיתוף מרכז השלטון המקומי והעיריות לקדם תכנית ממלכתית לאומית רבת היקף להתחדשות עירונית כוללת במהלך העשורים קרובים, בכל רחבי מדינת ישראל. 

ככלות הכל, ולמרות כל התלאות שאותם אנחנו עוברים ב"ימי הקורונה", אני מאמין, עוד צפויים לכולנו ימים טובים. אמן ואמן!

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות