כאשר הטיל פוגע באתר בנייה: מי מפצה את המשפחה - ומי ישלם את המחיר?

המדינה מפצה את הנפגעים מכוח חוק נפגעי פעולות איבה, אך הפעלת אתר ללא אפשרות מיגון לעובדים עלולה לחשוף קבלנים ויזמים לתביעות רשלנות – ולעיתים גם ללא כיסוי ביטוחי.

מותם של שני פועלים באתר בנייה מפגיעת טיל המחיש באופן כואב מציאות שאינה עוד תרחיש תיאורטי. ענף הבנייה ממשיך לפעול גם בתקופות של ירי טילים ואזעקות, והחלטה זו, לעיתים הכרחית מבחינה משקית, מעלה שאלות מורכבות של בטיחות, אחריות משפטית וניהול סיכונים.

ענף הבנייה הוגדר על ידי המדינה כענף חיוני למשק. בהתאם לכך, גם בתקופות לחימה רבות העבודה באתרי בנייה אינה נפסקת. אלא שהמשך הפעילות אינו פוטר קבלנים ויזמים מהחובה הבסיסית להבטיח את בטיחות העובדים באתר.

כאשר אתר בנייה פועל תחת איום טילים, כל החלטה תפעולית מקבלת גם משמעות משפטית.

היתר לעבוד – אך לא בכל תנאי
הנחיות פיקוד העורף מאפשרות במקרים רבים להמשיך בעבודות בנייה גם בזמן לחימה. עם זאת, ההיתר להמשך העבודה אינו בלתי מוגבל.

אחד התנאים המרכזיים הוא האפשרות להגיע למרחב מוגן תקני בתוך זמן ההתראה שנקבע לאותו אזור. המשמעות המעשית פשוטה: כאשר באתר בנייה אין אפשרות להגיע למרחב מוגן בזמן אזעקה, אין להפעיל את האתר. אין מדובר בהמלצה בלבד אלא בדרישת בטיחות בסיסית. הפעלת אתר ללא פתרון מיגון עלולה לחשוף את העובדים לסיכון ממשי, ובמקרה של פגיעה עשויה להציב את המעסיק בפני שאלות קשות באשר לאחריותו.

כאשר הפגיעה מוכרת כפגיעת איבה

כאשר אדם נפגע כתוצאה מטיל, רקטה או פעולה מלחמתית אחרת, האירוע מוכר בדרך כלל כפגיעת איבה. במקרים כאלה המדינה מפצה את הנפגעים ואת בני משפחותיהם באמצעות המוסד לביטוח לאומי בהתאם לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. הפיצוי עשוי לכלול קצבאות, מענקים, טיפול רפואי ושיקום. במקרה של מוות זכאים בני המשפחה לתגמולים כשאירים. כלומר, המדינה מפעילה מנגנון פיצוי ייעודי לאירועים מסוג זה.

אלא שהשאלה המשפטית אינה מסתיימת בהכרה בפגיעה כפגיעת איבה.

חובת הזהירות של המעסיק
גם כאשר הפגיעה נגרמת כתוצאה מאירוע מלחמתי, עדיין עשויה להיבחן השאלה האם המעסיק נקט באמצעים הסבירים כדי להגן על עובדיו. על פי פקודת הנזיקין ועל פי דיני הבטיחות בעבודה, למעסיק חובת זהירות מוגברת כלפי עובדיו. משמעות הדבר היא שעליו לנקוט באמצעי זהירות סבירים ולפעול ככל האפשר כדי להבטיח לעובדיו  סביבת עבודה בטוחה בנסיבות העניין.

כאשר קיים איום ידוע של ירי טילים, אחת השאלות המרכזיות שתיבחן היא האם העובדים יכלו להגיע למרחב מוגן בתוך זמן ההתראה. בנוסף עשויות להיבחן נסיבות נוספות, כגון קיומם של נהלים ברורים בעת אזעקה, הדרכת עובדים לגבי התנהלות במצב חירום, והאם הנהלת האתר ווידאה כי קיימים תנאי מיגון מספקים. אם יתברר כי אתר הבנייה פעל ללא אפשרות מיגון לעובדים בזמן אזעקה, עשויה להישמע טענה כי המעסיק לא סיפק סביבת עבודה בטוחה.

טענה כזו עשויה להוות בסיס להגשת תביעה אזרחית בגין רשלנות מצד משפחת העובד שנהרג.

האחריות עשויה להתרחב גם מעבר לקבלן
בבחינת נסיבות של אירוע באתר בנייה, האחריות אינה נעצרת בהכרח אצל הקבלן המבצע בלבד. לעיתים נבחנת גם מעורבותם של גורמים נוספים בפרויקט, ובהם יזמים, מזמיני עבודה, חברות ניהול או פיקוח ולעיתים גם קבלני משנה. אם יתברר כי האתר פעל בתנאים שאינם עומדים בדרישות הבטיחות, ובכל זאת העבודה נמשכה, ייתכן שגם גורמים נוספים יימצאו במעגל האחריות.

ומה לגבי הביטוח
שאלה נוספת שעולה במקרים כאלה היא שאלת הכיסוי הביטוחי. פוליסת ביטוח עבודות קבלניות היא פוליסה משולבת הכוללת בדרך כלל שלושה פרקים מרכזיים: ביטוח לעבודות עצמן ולרכוש באתר, ביטוח אחריות כלפי צד שלישי וביטוח חבות מעבידים.

אלא שבשלושת הפרקים הללו קיים בדרך כלל חריג מפורש לנזקי מלחמה, פעולת איבה או טרור.

כאשר הפגיעה נגרמת כתוצאה מטיל או רקטה, חברות הביטוח עשויות לטעון כי מדובר בנזק שמקורו בפעולת איבה ו או מלחמה, ולכן האירוע מוחרג מן הכיסוי הביטוחי. מצב כזה עלול ליצור מציאות מורכבת: מצד אחד המדינה מפצה את הנפגעים מכוח חוק נפגעי פעולות איבה, אך מצד שני הקבלן עלול להיתבע בטענה לרשלנות בעוד חברת הביטוח עשויה לטעון כי אין כיסוי ביטוחי שכן מדובר באירוע איבה או מלחמה. בתרחיש כזה, הקבלן ולעיתים גם היזם ו/או מזמין העבודה עלולים למצוא עצמם חשופים לתביעה כספית משמעותית, דווקא באירוע שבו ייתכן שלא עומד מאחוריהם כיסוי ביטוחי.

המשמעות לענף הבנייה

המשך עבודה באתרי בנייה בזמן מלחמה עשוי להיות הכרחי מבחינה משקית וכלכלית.
אך כאשר אתר פועל ללא אפשרות מיגון לעובדים בזמן אזעקה, הסיכון אינו רק בטיחותי.
הוא עלול להפוך גם לסיכון משפטי וכלכלי משמעותי.
במציאות של ירי טילים, מרחב מוגן באתר בנייה אינו חשוב רק מבחינת בטיחות העובדים – הוא עלול להיות גם קו ההגנה האחרון של הקבלן והיזם מפני חשיפה משפטית קשה אם חלילה תתרחש פגיעה.

*הכותב, איציק סימון, הינו מייסד ומנכ"ל סוכנות "איציק סימון החברה המובילה לביטוחי בנייה"

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן