banner
עמית דובקין // צילום: חן ליאופולד
עמית דובקין // צילום: חן ליאופולד

השפעת הספרדית כמורה נבוכים לקורונה

איך העולם הצליח להתאושש כה מהר ממגיפת השפעת הספרדית לפני 100 שנה ונכנס ביעף אל תוך שנות ה-20 העליזות? למרבה הפלא גורם המוות  מספר 1 בהיסטוריה האנושית נעלם, נמחק כמעט לחלוטין מעל דפי ההיסטוריה. אז מה בעצם קרה בשפעת הספרדית והאם אנחנו יכולים ללמוד ממנה לגבי מגיפת הקורונה?

עמית דובקין // צילום: חן ליאופולד

מאת: עמית דובקין

כהיסטוריון בהשכלתי השתאיתי לא פעם איך העולם הצליח להתאושש כה מהר ממגיפת השפעת הספרדית ונכנס ביעף אל תוך שנות ה-20 העליזות של המאה שעברה. לא תמצאו כמעט תיעוד על כך, לא בספרות פופולרית, לא בסרטים ולא במחזות. למרבה הפלא גורם המוות  מספר 1 בהיסטוריה האנושית נעלם, נמחק כמעט לחלוטין מעל דפי ההיסטוריה.

אז מה בעצם קרה בשפעת הספרדית והאם אנחנו יכולים ללמוד ממנה לגבי מגיפת הקורונה? היא פרצה משומקום בראשית 1918. העולם היה עסוק אז רובו ככולו, בשדה הקטל של מלחמת העולם הראשונה. זו הייתה אכן מערכה מאוד אכזרית שבה מתו על פי הערכות זהירות כ-16.5 מיליון בני אדם, מתוכם כ-10 מיליון חיילים וכ-6.5 מיליון אזרחים. 

הצנזורה הצבאית החמורה של כל הצדדים הלוחמים דיווחה אמנם על אבידות בשדה הקרב, אולם לא דיווחה כלל על כמות הנפגעים בשפעת הספרדית שהגיעה תוך שנה וחצי בלבד 1918–1919 לכמאה מיליון בני אדם, כ-5 אחוזים מאוכלוסיית העולם, ולכ-500 מיליון (חצי מילארד) חולים, כרבע מאוכלוסיית העולם. 

אגב, הסיבה שאותה מגיפת שפעת אלימה כונתה "ספרדית" הייתה מסיבה איזוטרית, ספרד  שהייתה ניטרלית במלחמה ולא הפעילה צנזורה, הייתה המדינה היחידה שדיווחה באופן שוטף אודות המגיפה ואודות העובדה שאפילו המלך אלפונסו ה-13 חלה בה באופן קשה. בארצות הברית, למשל, בה הופעלה צנזורה חמורה, חלו על פי הערכות זהירות כ-28 אחוזים מהאוכלוסייה במחלה ומיליונים נפטרו ממנה.

מערכת הבריאות, אדגיש, הייתה באותם הימים נחותה לאין ערוך לעומת היום. לא הייתה אנטיביוטיקה, לא פניצילין ולא מערך רפואי סביר שיכול היה לטפל בחולים, מה גם שרוב רובן של המעצמות היו עסוקות מעל לראש בקרבות החפירות בלתי פוסקים של מלחמת העולם. גם מערך התקשורת והדיווח היה אז איטי לאין ערוך לעומת ימינו אנו, כשאנחנו מתעדכנים דקה, דקה, במה קורה מסביב לגלובוס.

ואף על פי כן ולמרות הכל, ותוך תקופה מאוד קצרה, שנה-שנתיים, נמחקה אותה מגיפה מהתודעה הציבורית, הן בצפון אמריקה, הן באירופה והן בכל מקום אחר בעולם, ונהפוך הוא, החל השגשוג המפורסם של שנות ה-20, עם ריקודי הצ'רלסטון והפוסטרוט, מכונית פורד טי שחורה לכל פועל, בית צמוד קרקע בפרברים ובורסת הוול סטריט שהרקיעה שחקים.

משל השפעת הספרדית, החמורה פי כמה וכמה מהקורונה בתרחישי הקיצון הכי גרועים, ותנאים סניטריים שונים לחלוטין, כמו גם ההתאוששות המהירה ממנה, מלמדת אותנו שהפסימיות בה אנחנו נמצאים כיום, ושבאה לידי ביטוי מובהק הן בתקשורת, והן בשיח הציבורי, ובמיוחד לאחר הסגירה ההרמטית של שמי מדינת ישראל לעולם כולו, יכולה תוך פרק זמן קצר להשתנות לחלוטין להתחלף לאופטימיות מחודשת ולהיוותר כפרק בדפי ההיסטוריה, בדיוק כמו השפעת הספרדית. 

השפעת הספרדית גם מלמדת אותנו, אנשי קהיליית הנדל"ן, ודווקא בשעה קשה זו, שהזמן יהיה בסופו של דבר "הרופא הטוב ביותר",  בין אם באמצעות תרופה שתמצא לקורונה, בין עם התחממות מזג האוויר הצפויה בקרוב ושעשויה למתן מאוד את הנגיף ובין אם השתלטות מבוקרת כזו או אחרת על המגיפה, יביאו עימם חזרה הדרגתית ל"עסקים כרגיל" ויש בהחלט סיכוי לא רע שזה יקרה הרבה יותר מוקדם מאותן תחזיות שחורות שאנחנו שומעים כולנו חדשות לבקרים. אם ב-1920 זה קרה, אין שום סיבה ש-100 שנה בדיוק אחר כך, ב-2020, זה יהיה שונה.

*כותב המאמר עמית דובקין הינו אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור

לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות