התקבלה חלקית תביעה שהגישו בעלי קוטג'ים בעיר, לאחר שהעירייה עיכבה טופס אכלוס בשמונה חודשים. השופט: "הפרה את חובתה"
עיריית חולון עיכבה מתן טופס 4, ותפצה את בעלי הנכסים במעל רבע מיליון שקל. כך עולה מפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקיבל באופן חלקי תביעה שהגישו בעלי זכויות בקרקע בחולון נגד הרשות המקומית. השופט אליהו בכר מתח ביקורת על התנהלות העירייה והוועדה המקומית, וקבע כי הפרו את חובתן כאשר הנפיקו טופס 4 בעיכוב של כשמונה חודשים.
התובעים הם בעלי זכויות על קרקע ברחוב שושנה דמארי בחולון. יחד עם שותף, הם בנו בהיתר 2 קוטג'ים דו משפחתיים על הקרקע, ובסך הכל, 4 יח"ד. התובעים, כך נטען בתביעה, בנו את הקוטג'ים בסטנדרט גבוה על פי ההיתר המקורי ובמטרה להפיק מהם רווחים באמצעות השכרתם. עוד טוענים התובעים כי בניית הקוטג'ים שבבעלות התובעים הסתיימה בפברואר 2013, אלא שהעירייה סירבה להעניק להם טופס 4 בטענה שהקוטג'ים נבנו בחריגות מהיתר הבניה המקורי.
רק בתאריך 9.1.18 העניקה העירייה לתובעים טופס 4 ואפשרה את אכלוס המבנים. לטענת התובעים, בעצם מניעת קבלת טופס 4 במועד מוקדם יותר וחוסר האפשרות לאכלס את המבנים ולהפיק מהם רווחים, נגרמו לטענתם נזקים, מכיוון שמיום סיום בניית המבנים בחודש פברואר 2013 ועד למתן טופס 4 בפועל בינואר 2018, לא ניתן היה להשכיר את הקוטג'ים לאורך תקופה זו.
התובעים הגישו תביעה בסך 2,614,253 שקל, בין השאר בגלל אובדן הכנסה עקב חוסר היכולת להשכיר את הקוטג'ים לאורך כל אותה תקופה, ירידת ערך בגלל חוסר יכולת לבנות חדר על גג הקוטג'ים, תשלומי ארנונה ששולמו לעירייה על הקוטג'ים ועוד.
העירייה טענה מנגד, כי התובעים בנו את מבני המגורים תוך ביצוע חריגות מהיתר הבניה ומנספח הבינוי המנחה ובכלל זה חופו חזיתות המבנים בחומר סינטטי מתועש. עוד טענה העירייה כי לאחר סיום הבנייה, התובעים הגישו בקשה לאישור שינויים בהיתר הבנייה, כולל שינוי בחומרי הגמר בחזיתות ובגדרות. הוועדה המקומית סירבה לבקשה לעניין חומרי גמר המבנה, ועל כך הגישו התובעים ערר לוועדת הערר. הוועדה קיבלה את הערר בחלקו, ועל כך הגישו העירייה והוועדה המקומית עתירה לבית המשפט המחוזי.
העתירה נדחתה, אך בפסק הדין נקבע כי יש לכבד ולשמר את נספח הבינוי וכן את פעולות גורמי האכיפה לפעולה נגד חריגות בניה וכי ככלל אין מקום להכשיר חריגות בניה בדיעבד. הנתבעות הדגישו כי מילאו את חובתן כרשויות תכנון וכשומרי סף לאכיפת ההליכים התכנונים בשטח שיפוטן וכי מטרת התביעה הינה לפגוע במעמדן של הרשויות כשומרי סף.
בפני השופט בכר ניצבה השאלה האם התרשלו העירייה והוועדה המקומית כשלא הנפיקו לתובעים טופס 4 בחודש בפברואר 2013, עם סיום הבנייה, אלא רק בינואר 2018, ואם אכן התרשלו, האם הדבר גרם נזק לתובעים.
השופט קבע כי במועד הגשת הבקשה להיתר, מיד עם סיום הבנייה בפברואר 2013, לא היה מקום לתת את ההיתר. הסיבה הייתה חריגה מהיתר הבנייה, בין השאר במיקום גומחות למד מים, ביטול שטחי גינון ובניית רצפת החצרות האנגליות בגובה 2.00 מטרים. ליקויים נוספים היו הפיכת מחסנים לחדרי כביסה ועוד. על רקע זה אף הוצא צו מנהלי להפסקת עבודות הבניה. עוד ציין השופט כי גם התובעים הבינו את העובדה שביצעו חריגות בנייה, ולכן הגישו תכנית שינויים שנה לאחר הבקשה הראשונה להיתר. "לא רק חומרי החיפוי למבנים עומדים לדיון אלא גם החצרות האנגליות והגומחות. מכאן שבמועד הנטען, פברואר 2013, המבנים אינם תואמים את תכניות הבניה ולא רק בהיבט החיפוי", קבע השופט.
הפרשה המשיכה להעסיק את גופי התכנון, ובנובמבר 2016 קבעה ועדת הערר כי החיפוי של המבנה אמנם אינו תואם להיתר, אך ניתן במקרה זה לסטות ממנו. עם זאת, נותר ליקוי בגובה החצר האנגלית. הוועדה קבעה ככל שיוסדר נושא החצרות האנגליות לא צריכה להיות בעיה לקבל טופס 4. בחודש מאי 2017 נערכה ביקורת של הוועדה המקומית, שקבעה כי בוצעה התאמה להיתר, ומכאן שלא הייתה מניעה להוציא כבר אז את ההיתר. בפועל, רק בינואר 2018, כשמונה חודשים מאוחר יותר, הונפק טופס 4 למבנים. "לטעמי הנתבעות הפרו חובתן להעניק טופס 4", קבע השופט. "לא הייתה כל מניעה להעניק לתובעים את האישור המיוחל לו הם ממתינים בקוצר רוח שנים לא מבוטלות מיד לאחר קבלת החלטת וועדת הערר ובחינה האם טופלו החצרות האנגליים כפי הנדרש, היינו 18.5.2017".
השופט קבע כי לתובעים נגרם נזק כספי, לאחר שלא יכלו להשכיר את המבנים במשך 8 חודשים. השופט אמד את גובה השכירות שהתובעים יכלו לקבל על 12,000 שקל בחודש, וקבע יש להעמיד שיעור הנזק בגין שכ"ד ראוי לקוטג'ים על 192,000 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד מתן פסה"ד הסכום עומד על 231,596 שקל. בנוסף, השופט הורה לעירייה לשלם עוד 2,234 שקל עבור הפרשי הצמדה לערבות הבנקאית בסך 20,000 שקל שחולטה על ידי העירייה והושבה כעבור שבע שנים. עם זאת, יתר סעיפי התביעה נדחו.
בסך הכל, העירייה תשלם לתובעים 233,830 שקל בגין הנזקים, ועוד 50,000 שקל הוצאות משפט.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
