ארז כהן // צילום: חן ליאופולד

רקוויאם לשדה דב

שמאי המקרקעין ארז כהן, המתגורר ממש בסמיכות לשדה דב היה אמור להיות מאושר מההחלטה לסגור את הבאסטה אבל יש לו 6 סיבות טובות מדוע ההחלטה לסגור את השדה לא נכונה. בינתיים הוא נפרד אומר תודה לשדה דב על שירותו הנאמן

מגדילים 11.06.2019

תמונה: ארז כהן // צילום: חן ליאופולד

מאת: ארז כהן

אח, וולפגאנג אמדאוס מוצרט. לו היו משיבים אותך לחיים, הייתי מזמין אותך כהרף עין לכתוב מחדש את הרקוויאם, אותה יצירת אשכבה אחרונה שלך, שכתבת לפני מותך, לכבודו של שדה דב בצפון תל אביב, שהולך לשבוק חיים בראשון ביולי הקרוב.

אודה על האמת: כמי שמתגורר ממש בסמיכות לשדה, בשכונת כוכב הצפון, הייתי צריך להיות המאושר באדם מהחלטה זו, שהרי מדובר, לכאורה, בהסרת מפגע רעש ממדרגה ראשונה, ובמיוחד לשכונות הסמוכות דוגמת השכונה שלי, שיכון ל', הגוש הגדול וכו'.

אולם, וזה אולם גדול, בראייה לאומית רחבה, מדובר לטעמי בהחלטה גרועה ביותר, אפילו מוזרה, להזיז את השדה הוותיק שנקרא על שמו של דב הוז, ששימש בימי המנדט הבריטי בתפקיד ראש קלוב התעופה הישראלי והיה ממנהיגי המדינה שבדרך, וישנן הרבה, הרבה סיבות טובות, מדוע לא היה צריך להעתיק את שדה דב לטרמינל נתב"ג.

סיבה ראשונה: אין עיר גדולה או בינונית בעולם, קל וחומר בעולם המערבי המפותח, שאין לה שדה תעופה קטן ומקומי משלה. זה נכון לגבי לונדון, ניו יורק, פאריז ועוד ערים רבות מספור.

סיבה שנייה: קל וחומר בעיר המהווה את המרכז הכלכלי הראשי של מדינת ישראל, שזקוקה לשדה תעופה שכזה מכל הסיבות הכלכליות האפשריות.

סיבה שלישית: בטחון ובטיחות. יש לשדה דב ערך בטחוני ובטיחותי מהמעלה הראשונה, והוא אף מילא בעבר כלי עזר לי מבוטל במלחמות ישראל, דוגמת מלחמת יום הכיפורים ועוד.

סיבה רביעית: מכה אנושה לאילת. לא די בכך ששדה התעופה האילתי הועתק כ-20 קילומטרים צפונה, לנמל התעופה רמון, כעת כל מי שירצה לנסוע לאילת, ייאלץ גם לנסוע  לטרמינל החדש בנתב"ג, מה שללא ספק יגרום לפגיעה בתיירות הפנים לאילת.

לא בכדי, אגב, הזדעקו על כך גם ראש עירית תל אביב חולדאי וגם ראש עירית אילת, מאיר יצחק הלוי.

סיבה חמישית: דווקא כשמאי מקרקעין ותיק, וכמי שמודע למחסור בדיור, ובמיוחד במרכז הארץ, קיימת לא מעט מניפולציה בטיעון שהעתקת שדה דב חיונית, זאת על מנת לשחרר קרקע לבנייה.

בסופו של דבר ייבנו, על פני תקופה ארוכה מאוד של אולי שני עשורים, כ-16 אלף יחידות דיור במקום השדה שיתפנה. לכאורה מתבקש. אולם גם לפי הצעת הפשרה שהציע חולדאי, ניתן היה בנקל לבנות לפחות עשרת אלפים יחידות דיור, ובתקופה קצרה יותר, ולהותיר את השדה על כנו.

סיבה שישית: גם הטענה שכביכול שדה דב במיקומו הנוכחי פוגע בהתפתחותה הטבעית של תל אביב צפונה, איננה מדויקת כלל ועיקר. ניתן בהחלט, עם קצת רצון טוב, להמשיך את אבן גבירול ואת הקו הירוק המתוכנן של הרכבת הקלה צפונה, זאת ללא פינוי השדה הקיים.

אני חושש מאוד שהשמחה של המתכננים מוקדמת מידי ואפילו מוגזמת ותוך תקופה קצרה תתברר לכולם הטעות הקשה מכל הבחינות, כלכלית, אורבנית, ביטחונית, בטיחותית,תיירותית וגם נדל"נית.

אין לי, אם כן, ובדומה לי עוד רבבות ישראלים שהשתמשו בשרותיו של שדה דב ואהבו אותו, אלא להגיד תודה לשדה הקטן והאינטימי, בו כולם הכירו את כולם ושממנו, תוך שעה קלה, הייתי מגיע לעיר השמש הדרומית, בין עם לחופשה, לעסקים או לכנס. מה שיוותר ממנו, מן הסתם, יהיו רק הצילומים הנוסטלגיים.

*כותב המאמר ארז כהן הינו שמאי מקרקעין ומשפטן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות