זיהום הקרקעות עלול לעכב בנייתן של 1.4 מיליון יחידות דיור - עכשיו מגיעה הצעת חוק חדשה

שבועות ספורים לאחר שפורסמו דיווחים על זיהום קרקעות על שטח שדה דב בתל אביב , שעליו מתוכנן לקום רובע בן 16,000 יח"ד, מפרסם המשרד להגנת הסביבה אומדן על השלכות זיהום הקרקעות בישראל. מהאומדן שפורסם השבוע עולה כי בנייתן של 1.4 מיליון יח"ד צפויה להתעכב בגלל זיהומי קרקע. מהאומדן עולה עוד כי התועלת הצפויה מחוק לשיקום קרקעות מזוהמות נאמדת ב-43.8 מיליארד שקלים, ומרביתה נובעת ממניעת עיכובים בפיתוח יחידות דיור.

בהיעדר סמכויות ישירות, חלק ניכר מהדרישות לביצוע תהליכי שיקום קרקעות מתקיים כיום במסגרת תהליכי תכנון ורישוי הבנייה. תהליך זה, אף שהכרחי וחיוני לבריאות הציבור והסביבה, מהווה נטל על הליכי הפיתוח בישראל. בנוסף, במצב הקיים, הזיהום יכול להתפשט אפילו במשך עשרות שנים, כך שכמות הקרקע המזוהמת הולכת גדלה ועלויות השיקום גדלות. על רקע זה, אגף שיקום קרקעות מזוהמות במשרד שפכי תעשייה ודלקים להגנת הסביבה מקדם הצעת חוק ממשלתית לשיקום קרקעות מזוהמות אשר תסייע לייעל את תהליכי שיקום הקרקעות.

הצעת החוק תקבע את הגורמים האחראים לשיקום קרקע שזוהמה ותַקְנה סמכויות ויכולות אכיפה יעילות למשרד בנושא. במסגרת עבודת המטה של המשרד להגנת הסביבה הנדרשת להכנת הצעת החוק, נעשו אומדן התועלת הכלכלית הצפויה למשק מהחוק והשוואה לעלות יישומו. היבט עיקרי באומדן הוא תועלת כלכלית ממניעת עיכוב בפיתוח הקרקע, שכן הוראות החוק יאפשרו להשלים ביעילות את תהליכי הסקירה והשיקום עוד בטרם התחלת תהליכי התכנון והבנייה.

מאומדן תועלות מחוק שיקום קרקעות מזוהמות שפרסם המשרד, עולה מספר יחידות הדיור שבתחומן יש אזורים חשודים בזיהום קרקע  ושמתוכננות להיבנות בתקופת השפעת החוק (25 השנים הקרובות) נאמד ב-1.4 מיליון יח"ד, מתוך כ -3.3 מיליון יח"ד מתוכננות. כלומר, תהליך התכנון של 42 אחוז מיחידות הדיור המתוכננות בישראל צפוי להתעכב כתוצאה מזיהום קרקעות.

מבחינת שטח (ולא יחידות דיור), שטח התכניות שמושפעות מקרקעות מזוהמות (הכוונה לתכניות שיש להן חפיפה של 2 דונם לפחות עם קרקעות החשודות כמזוהמות ושצפויות להתממש ב-50 השנים הקרובות) מהווה 68 אחוז מכלל התכניות העתידיות.

למציאות זו יש השלכות כלכליות משמעותיות. על פי האומדן, ללא חקיקה מתאימה, הקרקעות המזוהמות ישוקמו בתוך 25 שנים. מנגד, כתוצאה מחקיקת החוק, הקרקעות ישוקמו בתהליך מהיר יותר שייפרס על פני 10 שנים וכך תתקצר תקופת התפשטות הזיהום. מהאומדן עולה כי כלל התועלו מהחוק נאמדות ב-43.8 מיליארד שקל, מתוכן 26.5 מיליארד שקל בזכות מניעת עיכוב פיתוח בתחום הדיור – ומכאן, התועלות ממניעת עיכוב פיתוח בתחום הדיור מהוות 61 אחוז מתועלות החוק.

תועלות החוק בזכות מניעת עיכוב פיתוח בתחום תעסוקה נאמדות ב-7.7 מיליארד שקל (18 אחוז מכלל התועלות); תועלות החוק בזכות מניעת עיכוב פיתוח בתחבורה נאמדות ב-6.3 מיליארד שקל (14 אחוז מכלל התועלות), ותועלות החוק בזכות מניעת התפשטות הזיהום נאמדות ב-3.2 מיליארד שקל (7 אחוזים מכלל תועלות החוק).

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "אף שיש תועלת סביבתית וכלכלית רבה לחקיקה שתאפשר למשרד להגנת הסביבה לקדם שיקום יעיל ומהיר של קרקעות מזוהמות, קשה לאמוד אותה במדויק. למשל, מניעת תחלואה עודפת אצל בני אדם ומניעת פגיעה במערכות אקולוגיות לא נכללו בהיקף העבודה הנוכחית. ואולם די בתחומים שכן נבדקו כדי להצביע על יחס גבוה במיוחד בין התועלת לבין העלות הכלכלית למשק מהחוק לשיקום קרקעות אשר מדגיש את החשיבות ואת הדחיפות בקידום החוק".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן