זה סופו של כל בלון
שומה על הנגיד להטיל כבר היום את כל כוד משקלו על הבנקים המסחריים בכל מה שקשור להלוואות בלון // דעה
שומה על הנגיד להטיל כבר היום את כל כוד משקלו על הבנקים המסחריים בכל מה שקשור להלוואות בלון // דעה
מכירים את סיפור הילדים "מעשה בחמישה בלונים" של מרים רות? בסופו כל חמשת הבלונים התפוצצו והלכו לעולם שכולו טוב, זאת למגינת ליבם של גיבורי העלילה, אורי, רון, סיגלית ורותי.
אולם, וזה אולם גדול, עלילת הבלונים שמאיימת בימים אלה על שוק הדיור, איננה סיפור ילדים חביב כלל ועיקר. הנתונים מצביעים אודות עלייה דרמטית של מאות אחוזים בנטילת הלוואות בלון, זאת כפי שלא היה מעולם.
אם במהלך העשור שעבר היוו הלוואות אלה כ-6 אחוזים בלבד מכלל שוק המשכנתאות, הרי שב-2024 הם זינקו פי 4 (!) לכלל 23 אחוזים והגיעו בסך הכול לסכום עתק של יותר מ-16 מיליארד שקלים ויותר מ-3 מיליארד בחודש דצמבר האחרון לבדו, בו נלקחו בסך הכול משכנתאות בהיקף שיא ללא תקדים של כ-14 מיליארד שקלים.
בפועל הפכו הלוואות אלה ממוצר משלים המסייע לנוטלי משכנתאות לממן את רכישת הדירה באמצעות נטילת הלוואה מהבנקים, למוצר שאין כמעט בית אב שלא נטל אותו במהלך 2024.
שנה זו התאפיינה, כזכור, בתופעה ללא תקדים של רבבות בתי אב שרכשו דירות "על הנייר" ולטווח של שלוש-ארבע שנים קדימה, ובתנאים קוסמים של 10-20 אחוזים מקדמה כעת, וכל היתר עם קבלת המפתח.
אולם מדובר באליה וקוץ בה. אחוז גבוה מבין הרוכשים מימנו כאמור את המקדמה מאותם הלוואות בלון שספק רב אם יוכלו בבוא היום להחזיר אותם, לא כל שכל להשלים את יתרת הסכום על רכישת הדירה.
הרוב המכריע של אותן העסקות שהיו במהלך השנה שחלפה, בוצעו בפריפריה, דוגמת עיר כמו באר שבע, והרוכשים שרכשו דירה ראשונה נמנו באחוז גבוה של המקרים על שכבות לא מבוססות בעליל.
הבעיה הינה לטעמי חמורה שבעתיים, זאת משום שבנק ישראל, שיכול היה בנקל לאכוף על הבנקים המסחריים לא להעניק הלוואות בלון בקלות כזו, העדיף לא לעשות דבר וחצי דבר, מן הסתם משום שחשש כי אכיפה מעין זו תביא לעצירת ההתאוששות בשוק הדיור בעקבות המלחמה.
נשאלת אם כן השאלה, איך זה שביד אחת נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, שומר מכל משמר על שיעור ריבית גבוה, בטענה שהורדת הריבית תביא לחוסר יציבות בשוק ולהתגברות האינפלציה, וביד השנייה עושה בדיוק את ההיפך והתרת הרסן שלו בנושא הלוואות הבלון עלולה לסכן את השוק כפל כפליים?
ולכן, על מנת שלא נהיה עדים, חלילה, לתרחיש של "זו סופו של כל בלון" בפרפרזה לספרה של מרים רות, שומה על הנגיד להטיל כבר היום את כל כוד משקלו על הבנקים המסחריים בכל מה שקשור להלוואות בלון.
וכמובן, איך לא, להתחיל להוריד כמה שיותר מהר את שער הריבית, והרבה. זה יעשה טוב לכולם, גם לנוטלי המשכנתאות, גם לקבלנים שנטלו מימון יקר מנשוא והכי חשוב, יתניע מחדש את גלגלי המשק הישראלי ואת מנופי הצמיחה!
*כותב המאמר עמית דובקין הוא אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן