דף הבית > דעות ופרשנויות > חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר: "מלאי הדיור הציבורי מתקרב לרף הסיכוני"
חגי רזניק // באדיבות דוברות משרד הבינוי והשיכון
חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר: "מלאי הדיור הציבורי מתקרב לרף הסיכוני"
רזניק מתייחס לטענות שהועלו על מצב הדיור הציבורי: "המדינה במשך השנים מכרה את הדירות במקרה הטוב לדיירים ובמקרה הרע לצרכים לא ראויים – מול הקטנה מודעת של המלאי לא נרכש מלאי חדש"
חגי רזניק // באדיבות דוברות משרד הבינוי והשיכון
חגי רזניק מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר ומנכ"ל גשר
ב- 02.02.20 כותב ערן ברטל בישראל היום כי "הדיור הציבורי נועד לכישלון" ומצטט אותי כמנכ"ל היוצא של משרד הבינוי והשיכון" וכמי "שמספר לעצמו סיפור הזוי ומנותק על בעיות הדיור בארץ"."
ברטל מגדיל לעשות ומסתמך על מחקר של "פורום קהלת", שמצביע שהדיור הציבורי הקיים איננו נותן מענה לכל האוכלוסיות המוחלשות ודיירים רבים זכאותם נובעת מזקנה או מנכות"."
לא מפליא לקרוא דעות, מאמרים ומחקרים מוטים כאלו שנובעים מתפיסות מנותקות מהאוכלוסיות המוחלשת במדינת ישראל. רק כדי לסבר את האוזן ב-1970 היו יותר מ23% של משקי בית בדיור ציבורי, המדינה במשך השנים מכרה את הדירות במקרה הטוב לדיירים ובמקרה הרע לצרכים לא ראויים – ומול הקטנה מודעת של המלאי לא נרכש מלאי חדש. נכון להיום עומד להצטמצם מלאי הדיור הציבורי ומתקרב לרף הסיכוני של 1% מסך משקי הבית בישראל. אפילו ארצות הברית שיש לה מדיניות קפיטליסטית מוצהרת עומדת על קרוב ל5%, ובאירופה בין 6% ל-18% ממשקי הבית הם בדיור ציבורי.
המשמעות של דיור ציבורי היא דיור שהמדינה מאפשרת לדיירים להתגורר בו בשכר דירה סוציאלי
במקום שבו משקי הבית משלמים יותר מ-70% מהכנסתם לטובת שכר דירה – מה תעשה משפחה מוחלשת במיוחד, מה תעשה אם חד הורית שברחה מגבר מכה ורוצה לאפשר לילדיה קורת גג ?! וישנן משפחות רבות כאלו.
30,000 זכאים-ממתינים יש בישראל לדיור הציבורי – נכים, קשישים, עולים ומשפחות מהשכבות המוחלשות ביותר באוכלוסייה. אך הזכאים הללו לא מקבלים דירה למרות תעודת זכאותם ומתמודדים עם קשיים של שוק חופשי וצומח לו דור נוסף של עוני.
כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון נוכחתי שאפשר לעשות לא מעט ופעלנו לרכוש מאות דירות דרך גיוס מיליארד שקל באגרות חוב, בנייה של דיור ציבורי בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, ושילוב של דיור ציבורי במכרזי קרקע ועוד.
ועדיין נוכחתי שמדובר רק בטיפה בים – שאין מדיניות ממשלתית מכוונת ורחבה. גבשנו תכנית רחבה ששמה "לגור בכבוד" כדי לתת מענה לממתינים. תכנית שמבוססת על תמרצי תכנון, שילוב בחטיבות קרקע והיוון של סיוע בשכר דירה שניתן ממילא. התכנית לא קודמה מסיבות פוליטיות ונתקעה במשרד האוצר. ומכאן שיחד איתה הנחתי את מכתב התפטרותי מתפקיד המנכ"ל והצטרפתי לחה"כ אורלי לוי אבקסיס להקדים כוח חברתי בדמות מפלגת גשר כדי להעלות את אותם נושאים שנזנחו לכדי קווי יסוד.
לצערי הקשב לנושאים חברתיים הוא חלקי, אבל אני ממשיך להאמין בדרך. הדיור הציבורי הוא רק סימפטום לכל מה שקרה במדינה בעשור האחרון השירותים הציבוריים כאן נעלמו, ונותרנו במדינה עם דירוג אשראי גבוהה ועם אזרחים שמזמן לא נספרים בשום דירוג.
כל מה שציבורי כאן קרס – "הדיור הציבורי", "הרפואה הציבורית" ו-"החינוך הציבורי" – שהפך לתעשייה של שיעורים פרטיים ומערכת ציבורית בבעיה. הס מלהזכיר את בעיית החינוך בגיל הרך וחוסר האחריות שלוקחת המדינה בגיל הרך.
ומי בעיקר נדרש לשירותים ציבוריים?! בטוח שלא עשירי הארץ. ולכן לא פלא שאין מצאי לתת לשכבות החלשות, ואין באמת מענה – בדיוק כפי שצוין במחקר שהובא לעיני האזרחים בעיתון.