אדר' רוני תימור // אלון שוורץ
אדר' רוני תימור // אלון שוורץ

האם תל אביב וירושלים יכולות להיות פאריז וברצלונה?

אדריכל רוני תימור: "היסטורית ההצלחה פאריז וברצלונה נובעת כתוצאה מהתכנון המוקפד של שתיהן, שבא לידי ביטוי בשילוב צפיפות אורבנית משמעותי ולכן כמשרד אדריכלים המומחה בהתחדשות עירונית, אנחנו אוהבים את החזון של מנהל התכנון"

אדר' רוני תימור 10.10.2021

ישראלים רבים היו מייחלים בוודאי שתל אביב וירושלים יהפכו בין לילה לפאריז וברצלונה, אולם תשוקה זו נותרה מן הסתם אצל כולם בבחינת פנטזיה בלתי מושגת. משום כך אהבתי מאוד את התיקון שהכניס לאחרונה מנהל התכנון לתמ"א 35, תכנית המתאר הארצית לתכנון ובנייה, לפיו הן תל אביב והן ירושלים יכפילו במהלך העשורים הקרובים את מספר תושביהן, בכך גם תוכפל הצפיפות באותן ערים, והם יהפכו לערים טובות הרבה יותר לתושבים, מאופיינות באוויר נקי הרבה יותר, תוצאה של תעדוף מערכת היסעים המונית מודרנית חכמה, הרבה שימושים מעורבים שיאפשרו ממשקים הרבה יותר טובים בין מקום המגורים לעבודה, לקניות ולבילוי, ובכך יישמו הרבה יותר לערי עולם מובילות דוגמת פאריז וברצלונה.

אנחנו, כמשרד אדריכלים המומחה בהתחדשות עירונית, שיצא לא לו אחת לבקר את מקבלי ההחלטות, דווקא אוהבים את החזון הזה של מנהל התכנון, זאת משום שהוא מתייחס אולי לראשונה באופן רציני ומעמיק בבעיית הבעיות של עריה הגדולות של מדינת ישראל – שילוב העדר מערכת היסעים המונית עם ביזור יתר של בנייה והעדר ניצול מיטבי של זכויות קרקע, מה שפוגם קשות בתפקודים האורבניים, מייצר יוממות נסיעה מוגזמות ביותר ופקקים מתארכים שעות על גבי שעות, המזהמים את האוויר לעילא ולעילא, מה שגם פוגם קשות באיכות החיים של התושבים וגם, כמובן, מתבטא בבזבוז משווע של סכומי עתק, תוצאה ישירה של בזבוז זמן ושחיקת התפקוד האורבני. 

היסטורית ההצלחה הן של פאריז והן של ברצלונה נובעת כתוצאה מהתכנון המוקפד של שתיהן שבא לידי ביטוי בשילוב צפיפות אורבנית משמעותית מחד גיסא, משולב במערכת היסעים המונית יעילה מאידך גיסא. לשם השוואה, אם הצפיפות הממוצעת בתל אביב הינה כ-8,500 נפשות לקמ"ר, בירושלים כ-7000 לקמ"ר ובחיפה 4,5000 לקמ"ר(מה שמסביר את הקשים התפקודיים של עיר הכרמל), הרי שבפאריז הצפיפות עולה על 20 אלף נפשות לקמ"ר ובברצלונה אף מתקרבת ל-30 אלף לקמ"ר.

שתי ערי עולם אלה זכו ב"אבות מתכננים" שהצליחו באופן מושלם לקבע אותן כמודל ראוי "איך מתכננים עיר עולם". בפאריז היה זה מחצית המאה ה-19 על ידי ז'ורז' אז'ן אוסמן, מתכנן העל של הקיסר נפוליאון השלישי, ששילב בנייה מרקמית עירוניים צפופים בני שש-שבע קומות, המשלבים מגורים מסחר ועסקים בקומות התחתונות, כשעשרות שדרות רחובות חוצות אותן ומאפשרות ממשקים אופטימליים בין כל חלקי העיר. 

אמנם בימי אוסמן עדיין לא הייתה תחבורה מוטורית, לא מטרו, לא רכבת קלה ולא אוטובוסים, אבל הרציונל שלו של ציפוף, של שימושים מעורבים ושל נגישות טובה, הוכיח את עצמו לטווח הארוך, מה שהופך את עיר האורות לאחת המבוקשות בעולם, כולל עשרות ליוני תיירים שמבקרים בה מידי שנה.

גם ברצלונה של ראשית המאה ה-20, ימי אנטוניו גאודי, מתאפיינת במרכיבים שמהן נבנתה פאריז של אוסמן, הרבה מבננים (גושי בניינים) בני שש-שבע קומות, שדרות רחבות וצירי תנועה המשמשים את מערכת ההיסעים ההמונית המשוכללת, עירוב שימושים, מגורים, משרדים, מסחר ובילוי באותם מתחמים והכי חשוב, ייתור כמעט מוחלט של הצורך ברכב פרטי. ואכן בשתי ערי עולם אלה כמעט ולא תראו כלי רכב פרטיים הנוסעים ברחובות ובשדרות ורוב רובם של התושבים נשענים על תחבורה ציבורית בלבד.

וזהו בדיוק, לטעמי הגרעין ליישום חזון שאותו טוו ראשי מנהל התכנון בתיקון שאותו ביצעו לתמ"א –  המעבר מכלי רכב פרטיים לשימוש אינטנסיבי בתחבורה ציבורית, הן רכבת קלה, הן מטרו, הן אוטובוסים קלים ומהירים(BRT) הינו ללא ספק מפתח מרכזי להצלחת החזון. בד בבד יש לתת את הדעת לחיזוק משנה אל המגמה המאפיינת את השנים האחרונות של מעבר לבניינים בלעי שימושים מעורבים. מדובר, לטעמי, ב"שלוש ציפורים במכה אחת", גם ניצול זכויות אופטימלי על ידי העיריה והיזמים, גם שדרוג ללא היכר של איכות החיים של התושבים וגם, כמובן הפיכתן של תל אביב וירושלים, כל עיר עם מאפייניה הייחודיים, לערים צפופות המתאפיינות בממשקים אורבניים תוססים ובד בבד אוויר הרבה יותר נקי וכוח משיכה אדיר לא רק לתושבים, אלא גם ליוממים המגיעים אליהן לשם עבודה, למבקרים ולתיירים.

על כן, ומשום כך, אני פונה בזאת למקבלי ההחלטות, בממשלה ובעיריות לא לחשוש מאימוץ פתרונות מרחיקי לכת שיגבילו מאוד את כניסות כלי הרכב הפרטיים למרכזי הערים, ובכלל, יתעדפו לחלוטין תחבורה ציבורית, יוסיפו מאות נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית), שבילי אופניים היקפיים וכמו כן גם שבילים ייעודיים להולכי רגל שיחצו כבישים ראשיים, יקדמו בשיא המרץ את קווי הרכבת הקלה המתוכננים כיום ובמיוחד את תכנית המטרו שתקיף את כל מטרופולין גוש דן ובד בבד יתעדפו באופן ברור מגדלים ובניינים חדשים שיהיו בעלי עירוב שימושים. כולנו נרוויח מכך. התושבים, העיריות ובראש וראשונה מדינת ישראל!

*כותב המאמר, אדריכל רוני תימור, הינו מבעלי משרד אדריכלים "תימור שוורץ אדריכלים"

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות