תחום ההתחדשות העירונית חייב להתכנס למהות לשמה הוא נועד, בראש ובראשונה כפתרון לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה // דעה
תחום ההתחדשות העירונית החל כפתרון לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, כחלק משיפור ההיערכות הכלל ארצית בנושא. עם השנים, התחום התפתח לכזה שיכול לענות על צרכים שונים בענף הנדל"ן החל ממציאת פתרון למצוקת הקרקעות בארץ, דרך איתור אמצעים יעילים לחידוש שכונות שלמות ומרכזי ערים ועד לשיפור איכות החיים ורמת המגורים של תושבים בשכונות קיימות ועוד. ברבות השנים הלך והתרחק התחום מהמטרה המרכזית החשובה לשמה פעל, מה שהוביל את בעלי הזכויות והרשויות להתמקד בפן הכלכלי של השבחת התמורות, גם במחיר של עיכוב פרויקטים.
על פי המומחים, ישראל מועדת לרעידת אדמה גדולה כל מאה שנה בערך. רעידת האדמה הגדולה האחרונה התרחשה בארצנו בשנת 1927. ולכן, לא מדובר בשאלה האם מדינת ישראל תחווה רעידת אדמה גדולה וחזקה, אלא מתי ובאיזו רמת מוכנות מדינת ישראל תהיה בהגעתה.
במדינת ישראל יש עשרות אלפי מבנים ישנים שנבנו לפני 1980, אשר אינם עומדים בתקני רעידות אדמה ודורשים חיזוק. מרביתם לא נמצאים באזור המרכז אלא בעיקר באזורי הפריפריה שבצפון ובדרום הארץ, באיזורי סיכון בהם עלולים לקרוס מבנים ישנים על יושביהם. ולכן, לו תתרחש חלילה בישראל רעידת אדמה בסדר גודל דומה לזו שהתרחשה בטורקיה, קיימת סבירות גבוהה לכך שנמצא עצמנו מתמודדים עם חורבן קשה של ערים כדוגמת קריית שמונה, טבריה, בית שאן, צפת, ערד ואילת.
רעידת האדמה שפקדה לאחרונה את טורקיה היא צו השעה למדינת ישראל לזרז ככל הניתן תהליכי התחדשות עירונית במטרה להצליח למגן כמה שיותר תושבים מרעשים מסוג זה. מדינת ישראל מחויבת כלפי אזרחיה למאמץ לאומי גדול, לא מחר, לא היום, אלא אתמול. הדחיפות כאן אינה כדי לזרוע פאניקה בלב הציבור, כי אם מהבנה שמדובר בעניין של זמן והמטרה היחידה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא מזעור הנזקים ומניעת אסון לאומי.
על מנת להאיץ תהליכים לפערים שנוצרו לאורך השנים המדינה חייבת לייצר תכנית תמריצים להתחדשות עירונית, בעיקר באזורי הפריפריה, כזו שתהיה כדאית לבעלי הנכסים, ליזמים, לשלטון המקומי, ולה עצמה. משום שלא ניתן להתנהל בסביבה של חוסר וודאות עם עיכובים בירוקרטים ודרישות המשתנות חדשות לבקרים, קיימת חשיבות מרובה שכל הגורמים הרלוונטיים ירתמו לתהליך וישלבו כוחות. כך שניתן יהיה לגבש בסיס חוקתי, הכולל נהלים ישימים, המאפשר תהליך מהיר ופתרון בעל יכולת היתכנות בכל יישוב בארץ – במרכז ובפריפריה כאחד. בסיס זה יהיה מעין "משנה סדורה" וברורה שתכלול את כל הדרישות, הזכויות והתמורות שיש בכל עיר ובכל שכונה ברחבי המדינה. ולבסוף, חשוב לקבוע לוחות זמנים ברורים לקידום התוכניות השונות, תוך תגמול רשויות מצטיינות שמקדמות הוצאת היתרי בניה נרחבים בפרקי זמן קצרים יותר.
גורם שיכול לסייע בכך מאוד הוא המנהלת להתחדשות עירונית, שהינו הגוף היעיל ביותר לקידום תהליכי התחדשות עירונית ברשות המקומית. למנהלת יש יכולות לתכלל ולקשר בין כל הגופים הרלוונטיים לתהליך- בעלי דירות, עורכי דין, יזמים אל מול גופי התכנון והרישוי המקומיים.
תחום ההתחדשות העירונית חייב להתכנס למהות לשמה הוא נועד, בראש ובראשונה כפתרון לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. ורק לאחר מכן, ככזה העונה על צרכים נוספים בהתמודדות של ענף הנדל"ן למגורים עם משבר הדיור החל ממצוקת הקרקעות, דרך הצערת שכונות שלמות ומרכזי ערים ועד לשיפור איכות החיים של הדיירים בשכונות קיימות.
*כותב המאמר, גיל גולדשטיין, הינו מנכ"ל אבני דרך התחדשות עירונית
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
