עמית דובקין // צילום: חן ליאופולד
עמית דובקין // צילום: חן ליאופולד

האם ליצמן מעניק נדבות לתושבי הפריפריה?

"סליחה גדולה ליצמן, הכוונה שלך אולי היתה טובה, אבל התפיסה של לתת 70 אלף שקלים, מזכירה יותר מדינת סעד בסגנון עולם שלישי, לא מדינה המתיימרת להיות מדינה מערבית מודרנית" // דעה

מגדילים 08.11.2020

אין לי צל של ספק שכוונתו של יעקב ליצמן, שר השיכון לשעבר, להעניק מענקים בגובה של 70 אלף שקלים לכל מי שירכוש דירה יד שנייה בפריפריה בסכום של עד 700 אלף שקלים, הינה טובה.

אולם, וזה אולם גדול, דווקא מהלך זה, שנועד כביכול להחליף את מחיר למשתכן, הינו הרע מכל העולמות, הינו בבחינת "הענקת נדבות לעניי עירך", ומנציח לנצח נצחים תרבות עוני בפריפריה ובולם כל סיכוי להתחדשות עירונית.

למה בפועל מהלך זה של ליצמן זה יגרום?
הוא יגרום לכך שכל אותן שכונות, שלא לאמר שיכונים ותיקים, שהוקמו במהלך שנות ה-50, 60 ו-70 של המאה הקודמת, ורובן ככולן ממילא מתפוררות שלא לאמר מטות לנפול, ימשיכו גם להבא לעמוד על תילן, מה שיהפוך את חזות ערי הפריפריה לאיי עוני של ממש במהלך השנים הבאות.

ואף יותר גרוע מזה: אם היה סיכוי כלשהו קודם לכן שאותן שכונות יעברו תהליך של התחדשות עירונית, בין אם באמצעות פינוי בינוי ובין אם באמצעות תמ"א 38, אזי המהלך של ליצמו סתם את הגולל על הסיכוי הזה.

בל נשכח גם כי בעצם ימים אלה התרחשה בטורקיה רעידת אדמה חזקה שהחריבה עשרות רבות של בניינים וגרמה למאות נפגעים בנפש, ביניהם עשרות רבות של הרוגים. חלק נכבד מהפריפריה אצלנו ממוקמת באיזור שהינו במובהק בר סיכון גדול מאוד לרעידת אדמה קטלנית.

ובמילים אחרות, אנחנו מדברים לא רק על החזות החיצונית של אותם שיכונים בפריפריה ועל הפיכתן שלא בטובתן לאיי מצוקה,  אלא גם סתימת הגולל על האפשרות לחיזוק הבניינים בפני רעידות אדמה.

וקיים גם היבט כלכלי מובהק לטעות האסטרטגית של ליצמן: אם במקום להעניק מענקים של 70 אלף שקלים לרוכשים בעלי תקציב מוגבל, היה משרד השיכון יוזם תכנית התחדשות עירונית מקיפה בכל רחבי הפריפריה, מעניק לקבלנים והיזמים אחוזי בנייה גבוהים און לחלופין ניוד זכויות או קרקע משלימה, מהלך שכזה היה WIN WIN לכולם: שוק הדיור היה מתעורר, היו הרבה יותר התחלות  בנייה, הייתה הרבה יותר פרנסה לרבבות מועסקים בענף וכמובן כל ערי הפריפריה יהיו משתדרגות לבלי היכר.

לפרוטוקול: ניתן היה בנקל לקדם כ-200 אלף יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית בפריפריה במהלך העשור הקרוב, ובכלל. תוספת קריטית זו היתה מביאה לכ-70 אלף התחלות בנייה בשנה, זאת לעומת כ-40-45 אלף בלבד כיום, והיתה הופכת למנוע צמיחה אדיר שהיה מוציא תוך שנה-שנתיים את מדינת ישראל ממשבר הקורונה ומשה את פניה ללא היכר.

לפלא בעיני במיוחד איך בשנת 2020, 70 שנה לאחר הקמת עיירות הפיתוח ההיסטוריות, וכשמדינת ישראל עברה זה מכבר להיות מדינה מפותחת עם כלכלת שוק חופשי, מאמצת ממשלת ישראל ומאמץ משרד השיכון תפיסה כלכלית אנכרוניסטית שמנוגדת לחלוטין לאינטרס הכלכלי, החברתי והלאומי של פיתוח הפריפריה, קירובה התודעתי למרכז  והפיכתה לאטרקטיבית למגורים, לתעסוקה לאיכות חיים עבור הדור הבא של מדינת ישראל. 

סליחה גדולה ליצמן, הכוונה שלך אולי היתה טובה, אבל התפיסה של לתת 70 אלף שקלים, מזכירה יותר מדינת סעד בסגנון עולם שלישי, לא מדינה המתיימרת להיות מדינה מערבית מודרנית!

*הכותב, עמית דובקין, הוא אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות