כך הפך המאבק על אדמות קיבוץ האון למאבק על צביונה של המדינה, האם הקיבוצים מוצעים למכירת חיסול לכל המרבה במחיר, ומה הפתרון?
בימי קום המדינה אף חבר מקיבוץ האון לא היה מעלה על דעתו שיום אחד תכנס המדינה לקיבוץ, ותתייחס לנכס האסטרטגי הביטחוני והאידיאולוגי של המדינה כאל נכס כלכלי. נזכיר, למי ששכח, שבמסגרת הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה בשנת 1949, סוריה דרשה שהאדמות יוגדר כשטח מפורז, שבו יותר רק לתושבי המקום להמשיך ולהתגורר בו אולם מדינת ישראל הצעירה, דרשה שהוא יהפוך לשטח ריבוני ישראלי – על רקע זה הוקם קיבוץ האון.
חברי האון עלו על הקרקע במצבע "חומת הכנרת", לטענת הסורים בניגוד להסכם. היום קוראים לזה "התנחלות". בסופו של דבר הועתקה "ההתנחלות" למיקומה הנוכחי והתיישבו בה חברי גרעינים של עולים ממדינות צפון אירופה. הם היוו מגן אנושי במלחמות ישראל מול הסורים והמשיכו לעבד את האדמה תחת אש. אבל מי זוכר? חלפו 75 שנה, לך תזכור אפילו זוועות ה-7.10 לא הצליחו לשנות את התפיסה שהקיבוצניקים הם פריביליגיים, שגוזלים את אדמות המדינה ונכסיה, שבמקור ניתנו להם לצרכי חקלאות והתיישבות וכעת, שומו שמיים, משמשים אותם גם לפרנסה לעסקים קטנים, תיירות והרחבות מגורים לדורות הבאים.
כך, אחרי 75 שנות התיישבות, כשהכנרת ומקורות מים בכלל, הפכו לנכס כלכלי נדל"ני, באה רשות מקרקעי ישראל, והחליטה שלא עוד "זכאים בני המקום" יוכלו לבנות את ביתם בקיבוץ אלא "כל המרבה במחיר", ומי שיעבור ועדת קליטה של המועצה האזורית עמק הירדן. מה שייצור מאבקים משפטיים ארוכי שנים וצרות צרורות למועצה, שתישאר לבד להתמודד עם עשירי ישראל, שיבקשו לרכוש לעצמם דירת נופש על הכנרת. כי מי שיש לו כסף ופרנסה – לא באמת יעזוב הכל ויעבור לגור בקיבוץ האון. ככה לא בונים קיבוץ.
זה הרקע למאבק בין ראש המועצה, עידן גרינבאום לבין מנכ"ל רמ"י, ינקי קוינט, שפרץ במלוא עוצמתו עם פרסום מכרז לבניית 248 דירות בקיבוץ המתחדש. אם לשים רגע בצד את המחלוקות הפרקטיות שעולות מהמכרז, כגון פיתוח תשתיות, הרי שבראש ובראשונה מדובר במחלוקת אידיאולוגית והאמת היא שהקיבוצים כבר מזמן הפכו למושא לשנאת העם, כאמור, גוזלי אדמות, פריבילגים, מחזיקי נכסים ואלו שדואגים לסדר את הילדים שלהם עם בתים תמורת נזיד עדשים, ואף לעשות הון עצמי על קניית ומכירת בתים בהרחבות.
אבל המציאות הרבה יותר מורכבת מזה, ראשית, הם היו כאן גם בזמנים קשים, ראו ערך עוטף עזה – זמנים שעדיין קשים ומלחמות שחוזרות ויחזרו. אז כן, הם זכאים. שנית, לגור בפריפריה של קווי גבולות המדינה זו לא פריבילגיה. עזבו אתכם 50 מעלות חום חצי שנה, דרכי גישה ותחבורה של לפני מאתיים שנה, העדר מקורות פרנסה ושירותי בריאות של מדינת עולם שלישית. נסו דבר אחד פשוט, תעצרו במתחם צמח שמשרת את תושבי הקיבוצים והוא הקרוב יותר לביתם, איפה שרובכם עוצרים לאכול בדרך לנפוש בכנרת פעם בשנה, ותכנסו לבית המרקחת. מהר מאוד תגלו שתרופות מרשם הכי פשוטות של קופות החולים מצריכות נסיעה של 30 דקות לבית שאן, כי בית המרחקת לא עובד עם קופת חולים כללית, לצורך הדוגמא. כאלו, דברים פשוטים של איכות חיים מינימלית. עכשיו תוסיפו את מיליוני הישראלים והתיירים, שנכון גם מביאים פרנסה ותיירות אבל גם פקקים, רעש וטינופת בלתי נסבלים חצי מהשנה. בשיא ימי הקיץ הגישה לאזור הפכה לסיוט בטיחותי, תברואתי ואנושי של המדינה, איתו מתמודדת המועצה בכוחות עצמה ועל חשבונה וחשבון תושביה, מתוך הקופה הציבורית.
אז מי רוצה לגור בפריפריה? לא אותם בעלי נכסים עשירים שמחפשים בית נופש אלא אותם אידולוגים "פריבילגים" שחיים בעוטף ישראל, חיים לא פשוטים, רבים מהם מתוך אמונה באדמה ובאדם, מתוך תחושת שליחות ואידיאולוגיה, מתוך רצון לשלם את מחיר החיים הסיזיפיים, בתמורה לאיכות חיים וקהילה מסוג שאנשי הערים לא יבינו.
תקפו את עידן גרינבאום על סעיף במכרז שמתעדף חיילי מילואים, על שום מה? רוב רובה של ההתיישבות ובני הקיבוצים משרתים בצבא ולוחמים במילואים, אין לאיש דבר וחצי דבר נגד -להפך אלא שזהו סעיף פופוליסטי וכאן רמ"י עלתה על מדרון חלקלק מאוד – היום זה האון, מחר זה כל קיבוץ עם ערך כלכלי (כי בשאר הקיבוצים ניתנת עדיפות לבני המקום) ובינתיים, בעוטף עזה משלמים לקיבוצניקים כדי לחזור הביתה, שרק יבואו.
אז מי רוצה לגור בפריפריה על קווי הגבול של מדינת ישראל? בוודאי שלא "כל המרבה במחיר". איפה שאין ערך כלכלי לקרקע, המדינה ניצבת חסרת אונים ואיפה שיש ערך היא גוזלת אותה. מה יישאר כאן עוד 75 שנה קדימה?
הפתרון הוא אחד – המכרז צריך להיות מותנה בתהליך קבלה לחברות שיוביל הקיבוץ עצמו, שיכלול מבחנים חברתיים, כלכליים, ראיונות וכל הנדרש על מנת לוודא שמי שמגיע להאון – מתכוון לחיות שם, על החסרונות הרבים של המקום ועל יתרון מוטל בספק של מיקומו על שפת הכנרת. בחיי היום יום זה לא ורוד וצלול כמו שזה נשמע.
הקריטריונים חייבים להתייחס לאידיאולוגיה, לצביון ההתיישבות, לקהילה, לרצון ולנחישות לבנות וליישב את המדינה, להגדיר קליטת זוגות צעירים, חיילים או לא חיילים, שמאוד אבל מאוד רוצים לגור בקיבוץ ולבנות אותו כקיבוץ מתחדש, שיש להם את הפנסיה הנדרשת בכדי שלא יפלו עול על הקיבוץ – יותר מזה לא צריך, שיש להם יכולת להתפרנס בשום מקום הזה שנקרא פריפריה ולא מציע הרבה מאוד אפשרויות תעסוקה, שמבינים מה המשמעות של החיים בקיבוץ, את הערכים, את מערכת החינוך, את הקשיים והאתגרים הרבים של חיי קהילה "צפופים" ביותר, כשכל אחד יודע בדיוק מה קורה אצל השני בבית. לחיות בקיבוץ זה לא פיקניק. ולא חופשה. זו דרך חיים והמכרז של קיבוץ האון לא צריך להתמקד בשיקול כלכלי ולא בשיקולי "עשיית צדק" בדמות חלוקת אדמות שוויונית לכאורה – הוא צריך לעסוק בקביעת האידיאולוגיה של הקיבוץ המתחדש, ובהתאם צריכים להיקבע הקריטריונים.
יפה יעשו ברמ"י אם יישבו עם ראש המועצה באותו שולחן. אגב, אחלה עידן גרינבאום, מומלץ לבקרו, איש שיחה נהדר וגם הזדמנות לישיבה במבנה המועצה הישן נושן, הצופה על הכנרת (את זה עוד לא מבקשים לקחת אבל לכו תדעו) – יישבו יחד ויגדירו מחדש את תנאי המכרז.
בכוח לא משיגים כלום וכוחותינו לא צריכים לירות על כוחותינו, די לנו ממלחמות. רוצים תקומה, רוצים עתיד, רוצים לראות את הילדים שלנו נשארים וממשיכים לחיות בקיבוצים למרות שאין כאן פרנסה או רווחה או השכלה או חיי לילה או אפשרות לפתח קריירה ולעשות הון, כמו שיש במרכז הארץ.
בימים שבהם מוסדות ההשכלה כמו תל חי סגורים ו"משלמים" (בהטבות) לסטודנטים לבוא, בימים שבהם עשרות אלפי המפונים והמתפנים נקלטו בהמוניהם בעמק (על חשבון הקיבוצים והמועצה שפתחו עבורם את הדלת בלי לחשוב פעמיים, מתוך אידיאולוגיה של עזרה הדדית), בימים שבהם חדירות מחבלים וירי טילים הם איום יום יומי על אנשי העמק, שבקושי מצליחים להתפרנס מתיירות – כל מה שצריך זה לשבת ולשמוע מה הם באמת צריכים מהמדינה. כבר באתם אז מה, לא תשאלו רגע איך אפשר לעזור?
אל תחכו לעוד 7.10 כי אז יידרשו מיליארדים כדי לנסות לשקם ולשלם לאנשים שיבואו לגור בעוטף ישראל. זה הזמן להביא אנשים שטיל או מטח טילים או חדירות מחבלים או חמישים מעלות חום ומעט מאוד אפשרות תעסוקה – לא יישנו את החלטתם להמשיך וליישב את אדמות המדינה. ביחד.
*כותבת המאמר, כרמלה קופר, הנה העורכת הראשית של אתר "מגדילים", בת קיבוץ כפר בלום וחברת קיבוץ בעמק המעיינות, השכנה לעמק הירדן
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
