"אם כחלון היה נותן עדיפות לפיקוח מוגבר באתרי בנייה ומעניק עדיפות בהתחדשות עירונית על פני מחיר למשתכן, אזי מספר התאונות והקורבנות היה יורד באופן משמעותי" // דעה
תמונה: ארז כהן // צילום: חן ליאופולד
מאת: שמאי מקרקעין ארז כהן
בשבוע שעבר, בצדק רב, הכריזה ההסתדרות על שביתה כללית במשק שלבסוף כידוע לא התממשה, בתגובה למספר ההולך וגואה של פועלי בניין הנהרגים בתאונות עבודה, רובם כתוצאה ישירה מנפילה מהפיגומים. הנני תוהה בכל פעם מחדש כיצד קורה שכמעט מידי יום ביומו אנחנו מתבשרים על תאונות כאלה, ואין מחשה. האבסורד הגדול הינו שככל שהשנים נוקפות, כך גם מספר ההרוגים הולך וגדל.
העובדה שבמהלך העשור האחרון 2009-2018, נהרגו כ-350 עובדים באתרי בנייה ועוד אלפים נפצעו, כמו גם העובדה שמספר ההרוגים זינק מ-18 ב-2009 לכ-40 ויותר בשנה הנוכחית, אומרת דרשני. עשרות הרוגים ומאות פצועים קשה ונכים מדי שנה, מוביל לא רק לקורבנות, כאב ונזק עצום למאות משפחות, אלא גם לנזק כלכלי אדיר למשק הישראלי.
אחת הסיבות לתאונות היא מחיר למשתכן
רבות דובר לאחרונה על הצורך לשדרג את הפיגומים, ולעמוד הסטנדרטים המקובלים בעולם הנאור, שם הפיגומים הינם חזקים, בטיחותיים ועמידים לאין שיעור מהפיגומים העתיקים והמתנדנדים שעדיין משמשים את ענף הבנייה האנכרוניסטי. דובר גם על הצורך במהפך טכנולוגי בענף הבנייה והוזלת חומרי בנייה חיוניים דוגמת ברזל ומלט, זאת על מנת להוזיל עלויות ליזמים וקבלנים, ולקצר את משך הבנייה.
הכל נכון, אולם לטעמי קיימת גם סיבה נוספת, נסתרת מן העין, לעלייה התלולה במספר הקורבנות והיא באופן פרדוקסאלי מדיניות הממשלה, ובמיוחד שרי האוצר והשיכון, ששמה את הדגש על מחיר למשתכן, וזאת על חשבון התחדשות עירונית. מי שיבקר בפרויקטים של מחיר למשתכן, יראה שכונות ענק ההולכות ומקומות בלחץ אדיר על הקבלנים להספיק ולסיים בזמן את משך הבנייה, ותוך אי הקפדה, וזאת בלשון המעטה, על סטנדרטים בטיחותיים, שלא לדבר על איכות הבנייה.
פיקוח מוגבר והתחדשות עירונית במקום מחיר למשתכן
אין לי ספק שאם כחלון היה מבצע "חישוב מסלול מחדש" נותן עדיפות לפיקוח מוגבר באתרי בנייה ומעניק עדיפות בהתחדשות עירונית על פני מחיר למשתכן, אזי מספר התאונות והקורבנות היה יורד באופן משמעותי, היה פיקוח הרבה יותר קפדני ומהודק על כל אתר ואתר, שלא לדבר על התועלת הרבה לשוק הדיור, ובמיוחד בערים הותיקות באזורי הביקוש. אולם, למרבה הצער, המצב דהיום איננו כזה, ושכונות הענק שהולכות וצומחות כפטריות אחר הגשם, תחת כל גבעה ותחת כל עץ רענן, לא יביאו מזור לתופעת הפועלים הנופלים בהמוניהם מהפיגומים, היישר אל מותם הוודאי. ועוד נקודה: העובדה שמשרד העבודה הגיב לתופעה זו לאט מידי ומאוחר מידי, כולל הפיאסקו של ההודעה שיצאה זה מכבר על שדרוג הפיגומים, מה שבפועל לא קרה עד כה וספק אם יקרה בעתיד הקרוב, הינה חמורה לא פחות, כמו גם שהפיקוח של נציגי המשרד באתרי הבנייה הינו בטל בשישים.
הנני רק תקווה שהזנחה זו איננה קשורה לעובדה רובם ככולם של העובדים בענף הבנייה הינם פועלים ממדינות זרות או בני מיעוטים מהפריפריה, ולא צאצאים ל"מלח הארץ" שאחראים על קבלת ההחלטות.
*כותב המאמר ארז כהן הינו שמאי מקרקעין בכיר ומשפטן ולשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
