אילוסטרציה // Depositphotos
אילוסטרציה // Depositphotos

עודכנו הוראות הצפיפות לתמ"א 35: "החיים יהיו צפופים יותר אבל נוחים יותר"

עד היום ההוראות התייחסו לתוספות יח"ד מבוקשות בתוכניות באזורי מגורים קיימים בערים, אולם כעת שונתה טבלה 1, כך שתכנון מתחמי התחדשות עירונית ושכונות יתייחס לסביבת המגורים כולה ויציע את כל השירותים קרוב לבית. המשמעות: יותר צפוף במגרשים, יותר נוח לתושבים

מגדילים 07.10.2021

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לאשר את העדכון בהוראות הצפיפות בתמ"א 35,  בהתאם למתווה שהגיש מינהל התכנון, ומעתה אישור תוכנית לא יאפשר התייחסות רק לתוספת יחידות הדיור המוצעת אלא יצריך התייחסות לכלל השכונה והאזור, בדגש על שירותים ציבור, מסחר ופנאי. במינהל סבורים כי כאשר אלו יהיו נגישים לאוכלוסיית הערים הצומחת, כך גם השימוש ברכבים פרטיים, שטחי חנייה וגם הפקקים יהיו נחלת העבר וכן, כי ציפוף האוכלוסייה יאפשר התכנות כלכלית לביצוע פרויקטיי תחבורה, כגון הרכבת קלה. 

בתוך כך, במינהל התכנון מציינים כי כיום צפיפות המגורים בישראל נמוכה יחסית לערים באירופה ובארה"ב ועומדת על 8,565 נפש לקמ"ר בתל אביב, 7,186 בירושלים ו-4,346 בחיפה, בעוד צפיפות המגורים הממוצעת באתונה לדוגמא, גבוהה מהצפיפות הממוצעת בירושלים ובתל אביב פי 2 ויותר, של פאריס פי 3 ושל ברצלונה פי ארבע. 

דלית זילבר // צילום: ניב קנטור
דלית זילבר // צילום: ניב קנטור

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, ציינה עם אישור עדכון ההוראות כי: "השינוי בהוראות  תמ"א 35 יוביל מהפכה בארגון מחדש של המרחב העירוני, באופן שיביא לשיפור איכות חיי התושב. אנחנו רוצים מרחב עירוני פעיל לאורך כל שעות היום, זאת, תוך נגישות מרבית לתחבורה ציבורית ולשירותים עירוניים. מדובר גם באחד הצעדים הראשונים שנוקטת המדינה כדי להילחם במשבר האקלים. בהמשך נטפל גם בצפיפויות במרחב הכפרי".

"נדמה שהחיים יהיו צפופים יותר אבל למעשה הם יהיו נוחים יותר" 

"המתווה למעשה מהווה טיפול בצפיפות הקיימת, במטרה לייצר פתרונות מגורים לאנשים שכבר מתגוררים בעיר, חלקם עדיין גרים בבית של ההורים ויצטרכו דירה משלהם ולדורות  שיבואו אחריהם", אומרת חגית זהבי, יועצת למנכ"לית מינהל התכנון, אשר הובילה את התוכנית.  לדבריה, המדיניות המעודכנת היא שילוב של כורך המציאות של גידול אוכלוסייה ותפיסת מינהל התכנון לפיה יש לחזק את הערים. הנחת המוצא היא שרוב אוכלוסיית העולם המערבי היא עירונית וכ-90% ממנה תמשיך להתגורר בעיר. "אנחנו מבקשים לארגן את הערים לקליטת האוכלוסייה הקיימת באופן המיטבי, כך שלכולם יהיה המקום לגור בעיר והעיר תשרת אותם בצורה מיטבית". 

עד היום ההוראות התייחסו רק למגרש המגורים ותוספת יח"ד שהתבקשו בו אולם, מתוך כוונה לטפל בכל מרחב החיים, אומרת זהבי "לא עוד", ומסבירה כי, "צריך להסתכל על סביבת המגורים כולה, כאשר העדכון מתייחס אך ורק לתוכניות שמציעות תוספת יח"ד דיור, הן בהתחדשות עירונית, שכונות חדשות וכל סוגי התוכניות. בנינו סט חדש של הוראות, שינינו את טבלת לוח 1 הקיימת, באופן שהוא ייבחן את כל שכונת המגורים והסביבה ולא רק את המגרש האמור. בתוך כך, הכנסו שחקן חדש לחזית המערכת והוא לספור כמה אנשים התוכנית קולטת בתחום התוכנית ולא רק במגרש בודד שבו תוכננה התוספת". 

המשמעות היא תכנון כולל של כבישים, גינות, שירותי ציבור, מסחר, תעסוקה ועוד, "יש לבחון כמה אנשים קולטים, בד בבד  עם כל שימושי היום יום שהם צריכים. כאשר כל השימושים יהיו קרוב לבית אנשים לא יצטרכו לנסוע לצד השני של העיר שבו מרוכזים כיום השירותים", מוסיפה זהבי. 

איך מתמודדים עם הקמת תשתיות בשכונות קיימות?

"לגבי תשתיות, אם אין מספר אנשים מסוים על שטח נתון אז אין התכנות כלכלית להקמת תשתיות, כגון רכבת קלה, מטרו ועוד. העיר חייבת עוד אוכלוסייה והאוכלוסייה הזו חייבת לרדת  מהרכב הפרטי ולכן, נקרב עבורם את כל השירותים לבית, אנשים לא יעמדו בפקקים והחיים, הגם אם נראה שיהיו צפופים יותר הם בפרוש יהיו נוחים יותר". 

איך מיישמים את המדיניות במתחמי התחדשות עירונית?

"בהתחדשות עירונית אנחנו לוקחים מרקם קיים, מעבים ומוסיפים את צרכי הציבור, נכון שהכל יהיה יותר דחוס אבל כבר קיימים פרויקטים שמתחת לבניין יש חדר כושר, שטחי מסחר ובצמוד  לו בית ספר, גני ילדים וכו' – הכל על שטח אחד. אם בעבר הפריסה היתה מאוד מרווחת אז התכנון היום הפך לרב שכבתי כי נגמרו הקרקעות. 

האופציה שהיתה נהוגה בשנים עברו, לבנות רק מגורים, "שלחה" את ההורים והילדים לחפש גני ילדים בצפון ודרום העיר ועל מרכז ספורט ליד הבית הם יכלו רק לחלום. כשהכל יהיה נגיש להם, יהיו פחות רכבים על הכבישים, יותר תשתיות תחבורה וכו'. כך חיים בחו"ל וזו העיר הנכונה והאמיתית". במינהל התכנון מבהירים כי בחינת תוכנית תעסוק בהיבטים של איכות תכנון – צפיפות נטו מול ברוטו, נפחי בנייה, עירוב שימושים בסביבת החיים, מרחקי הליכה, התניידות, נגישות ועוד. 

"אישור העדכון הינו מהפכה תכנונית וסביבתית ויש לו השפעה ישירה על איכות החיים העירונית. צפיפות גבוהה יותר מהווה תנאי סף לכניסת שירותים עירוניים רבים ומגוונים יותר בתחומי שכונת המגורים בהם מוסדות שונים ותחבורה ציבורית איכותית, מעודדת הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. כך למשל צפיפות של 30,000-20,000 נפש לקמ"ר מהווה הצדקה להקמת מערכות תחבורה מסילתיות ומאפשרת צמצום השימוש ברכב מוטורי, התניידות נוחה והקטנת זיהום האוויר בעיר", כך לדבריהם.  

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות