banner
השר בצלאל סמוטריץ' // צילום: נועם מושקוביץ באדיבות דוברות הכנסת
השר בצלאל סמוטריץ' // צילום: נועם מושקוביץ באדיבות דוברות הכנסת

שר האוצר לראשי הרשויות: "לא יהיה מו"מ שבקצה השני שלו איום של מלחמת עולם"

הטונים עלו בדיון על קרן הארנונה: "יש בדימונה ראש רשות יוצא מן הכלל ויש בבית שאן ובקריית שמונה, תפסיקו לחשוב שכל השכל נמצא אצל האשכנזים במרכז"

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה ביום חמישי האחרון דיון שני בפרק כ' (רשויות מקומיות), שבחוק ההסדרים – סימן א' קרן הארנונה.

על פי המודל המוצע בחוק הרשויות המקומיות, כל אחת לפי חלקה, יפרישו לקרן בצורה דיפרנציאלית, אחוז מסוים מתוך ההכנסות מהגידול בארנונה עסקית, בהתאם להכנסה לנפש מארנונה עסקית. מתוך הקרן יוענק מענק שנתי קבוע לרשויות המקומיות בסך 2,000 ₪ עבור כל היתר בנייה ליחידת דיור שהיא מוציאה. במסגרת הדיון הקודם הדגישו באוצר כי הרצון בבניה למגורים יגדל משמעותית נוכח מודל זה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ, אמר בפתח הדיון: "לא בכדי ראשי הערים ברובם שמובילים את ההתנגדות הם לא בפריפריה. יושבים במרכז הארץ, יש להם תעסוקה ותעשייה, ומה שהפך את מרכז הארץ למרכז הארץ. באזורים אחרים יש הרבה פחות ולכן הכנסות הארנונה שלהם נמוכות בהרבה.

"אנחנו מטפלים במקביל בוועדות המחוזיות, בוועדות המקומיות, אבל וזה אבל גדול, המרכיב העיקרי של משבר הדיור זה ההיצע. צריך להעריך ראשי ערים שלמרות שזה לא כלכלי בונים, והמדינה מנסה לעשות כדי לסייע. גם הפעם אנחנו מגדילים את היקף הבנייה של כיתות, ומנסים לתת מענה סביב בניה ועוד. בניה לעסקים היא רווחית ובניה למגורים היא הפסדית.

"ראשי ערים רצים לבנות עסקים ותעסוקה, ונזהרים לבנות למגורים, כך יש שפע של מבני עסקים אבל אין לנו דירות. לא נולדה הממשלה שתייקר את הארנונה למגורים במדינת ישראל. לכן אנחנו מנסים לאזן את התוצאה, ולאזן את הארנונה לעסקים והארנונה למגורים, להפוך את הבנייה למגורים כדאית כלכלית, למשהו שמחזיק את עצמו לפחות. אני לא רוצה לדבר כמה כל רשות מתכננת תעשייה ועסקים וכמה מגורים, כי הכל מעוות, כי זה הפסדי וזה רווחי. אנחנו רוצים לשנות את המצב הזה. אנחנו רוצים שהשלטון המקומי ישנה את התמהיל בשנים הקרובות, לכן אנחנו לוקחים חלק מההכנסות העתידיות, אנחנו לא פוגעים בהכנסות של אף רשות". 

עוד לדבריו, "הקרן יושבת בשלטון המקומי זו לא הלאמה, אי אפשר לשנות שום קריטריון בלי הסכמה של 70% מהרשויות, והקרן הזו תיתן 2000 ₪ על כל יחידת דיור מעתה ולנצח, תוספת לארנונה קבוע. אנחנו, אנשי המקצוע מאמינים שפה אחד המפתחות הכי משמעות להגדלת היקפי הדיור דרמטית. בסופו של דבר מחירי הדיור הם פונקציה של היצע וביקוש, הביקושים שלנו כל שנה הם גדולים מאוד. יש לנו פער שאנחנו צריכים לגשר עליו. הדבר ייצר מוטיבציה מאוד גדולה אצל ראשי הרשויות, כאשר הבנייה למוגרים תפסיק להיות הפסדית".

על הרשויות החזקות הוא אמר: "אני בעד רשויות חזקות, אבל גם אם תשים עציץ בראשן, הן  יושבות בת"א, רמת גן ומודיעין, ויש להם עשרות שנים של השקעות בתשתיות, מטרות, רכבות קלה, והן קרובות למרכזי התעסוקה והאוכלוסין, ויש רשויות שאין להם, ירוחם, בית שאן, הקריות, לא נמצאות במרכז הארץ.

"הדבר הזה יש לו פוטנציאל דרמטי לשנות את תמהיל הדיור. המצב הנוכחי ישתנה. קואליציה שלקחה על עצמה את הדגל לדאגה לפריפריה, את הערים האלה אנחנו מעלים על דרך המלך, יחד עם ההשקעה התשתית האדירה שאנחנו שמים, תהייה רכבת לקריית 8, וכביש 6 ימשיך לשלומי ודרומה, ומענקי איזון, ותיקון עיוותים, אבל אם אנחנו רוצים שהרשויות יוכלו לעמוד בעצמן ולבנות עשרות אלפי יחידות דיור, ואנחנו נעזור בתשתיות ופיתוח, אבל בעיקר נאפשר להן לקיים תקציב שוטף מאוזן. אז כן יש מחיר כי יש ראשי רשויות חזקים שלא רוצים להתחלק עם אף אחד".

על ראשי הרשויות הוא אמר: "יש ראשי רשויות טובים מאוד במרכז, יש ראשי רשויות מצויינים בפריפריה, ומה לעשות יש להם נתוני פתיחה פחות טובים. אין להם תשתיות שהמדינה השקיעה במשך עשרות שנים, המדינה השקיעה פי אלף באזורי המרכז מאשר בפריפריה. יש בדימונה ראש רשות יוצא מן הכלל, ויש בבית שאן ובקריית שמונה, תפסיקו לחשוב שכל השכל נמצא אצל האשכנזים במרכז. תסתכלו בעיניים לתושבי הפריפריה במדינת ישראל. בדימונה ובירוחם ובבית שאן, ובקריית שמונה, ובקריות ובטבריה ובחצור, באור עקיבא, תסתכלו להם בעיניים.

"יש הרבה ראשי ערים שמדברים איתי ומתחננים תעביר את זה, אנחנו זקוקים לזה, אנחנו רוצים להוציא מכרזים, אנחנו רוצים לבנות, אבל אנחנו לא יכולים להיות חסרי אחריות, אנחנו לא יכולים להכניס את התקציב לגרעון. יש הפחדה וסתימת פיות בשלטון המקומי, וגם על זה צריך לדבר".

יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, אמר כי: "אנחנו מדברים על הקרן להלאמת כספי התושבים, והלאמת הכספים הנועדים לטפל בהם. זה לא יסייע לדיור, עיקר הביקוש הוא בן גדרה לחדרה. המדינה בורחת מטיפול במשבר הדיור. השר לא אמר את זה, גם הרפורמה לא בתקופתו, השר הקודם בא לשלטון המקומי, וקבענו מה האלטרנטיבה, כולל המודל להורדת הארנונה העסקית ל-10 שנים. יש פה אינטרס נסתר. מדינת ישראל הרוויחה על הגב שלנו במשבר הדיור. שנכנסתי למודיעין לא היה מטר של תעשייה.

"אם אנחנו נחליט שאנחנו רוצים ללכת למלחמה, לא רק שלא יהיה, גם מה שהאוצר חושב שיהיה לו, לא יהיה, כי אנחנו נלך למלחמת עולם. 

"עד 2008 שבאנו השלטון המקומי, האוצר ניצל את העובדה השלטון המקומי היה חלש, הוריד את מאזני האיזון בלמעלה ממיליארד ₪, אנחנו כל הזמן שובתים כדי שהחברים שלנו בפריפריה יקבלו מענקי איזון. יש עידוד תעשייה ופיתוח תעשייה ומסחר בפריפריה, זה בדיוק הפוך ממה שמדברים עליו. לקחו באוצר מודל שקיים במקום אחד בעולם בלבד. מעבר לזה בנק ישראל מוציא הודעה כתובה על ההתנגדות שלו לקרן הארנונה, וכי זה יפגע בתעסוקה ובתעשייה".

השר סמוטריץ, השיב לדברים: "יש רגעים בהם השלטון המרכזי צריך לקחת את המושכות להסתכל על האינטרס הלאומי של כלל אזרחי ישראל, גם אם לא  כל ראשי הרשויות אוהבים אותו. אני למו"מ שבצד השני מאיימים עלי כמו מאפיה סיציליאנית לא נכנס, עלי לא מאיימים. אנחנו פתרנו את המשבר במעונות, וביבס רצה לעשות סיבוב. לא יהיה מו"מ שבקצה השני שלו איום של מלחמת עולם". 

"יש 258 ראשי רשויות, לא כולם יושבים פה. אומר ראש השלטון המקומי זה לא יעובר, ומלחמה, זה לא יעבוד. אתם רוצים להיכנס לחדר, פה בוועדה וחדרים אחרים, ולראות איך משפרים ומתקנים, משרד האוצר עושה את זה הכי טוב. לא תחת איומים ואולטימטומים".

בהמשך הדיון מספר חברי כנסת מהאופוזיציה קראו להפריד את החוק מחוק ההסדרים נוכח חוסר ההסכמות ומורכבותו, וראשי רשויות הציגו כי ישנם גם ראשי רשויות קטנות וחלשות יותר, שהמנגנון יפגע בהם, ולא יעביר להם כספים משמעותיים. 

לאור הדברים ובעצת יו"ר הוועדה, נקבע כי הצדדים ידברו בניהם, בתיווך הוועדה, על מנת לנסות ולהגיע להסכמות. בנוסף עלתה השאלה, מהי הפרשנות לאור כך שחלק מסעיפי החוק הופרדו מחוק ההסדרים, כאשר כל הסעיפים שמתייחסים להקמת הקרן ומועצת הקרן, פוצלו מחוק ההסדרים, וכל מה שקשור לכספי הקרן, הקצאה ומקורות לא פוצלו. כך עלתה השאלה האם במצב זה, ניתן לגבות מהרשויות כספים עם אישור החוק במתכונתו, או שמא אין אפשרות כזו, עד להשלמת הליכים נוספים.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

 

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות