"מודל ה"קפסולה" של מגדלים כבר קודם בהצלחה מרובה בשכונת סירקין שבפתח תקווה, ויעניק לתושבים את כל השירותים האפשריים" – אדריכל רוני תימור עם הצעדים המתבקשים לתכנון ישראל שנת 2050
כבעלי משרד אדריכלים המומחים בהתחדשות עירונית ופרויקטים נדל"ניים בכלל, ועובדים 24/7 מול כל מקבלי ההחלטות ובכל הדרגים, מקבלי החלטות בממשלה, וועדות מחוזיות ומקומיות, עיריות, יזמים וקבלנים – אני רואה את ההערכות לקראת 2050 כמשימה לא רק נדל"נית גרידא, אלא משימה לאומית ראשונה במעלה.
בשנת 2050, לפרוטוקול, תמנה מדינת ישראל על פי כל ההערכות כ-91 מיליון תושבים, כפליים יותר לעומת היום. אחוז הילודה הגבוה ביותר בעולם המערבי, בצירוף מרכיב העולים מהתפוצות, הופך את גידול האוכלוסייה אצלנו לגבוה ביותר בעולם המערבי, כך שתוך פחות מ-30 שנה נהפוך להיות המדינה הצפופה בעולם.
יתרה מכך: המגמה הנוכחית של ריכוז גובר והולך של אוכלוסיית ישראל ב"מדינת תל אביב", קרי גוש דן המורחב, הולכת ומתחזקת משנה לשנה. כבר היום מתגוררים במרחב שבין חדרה בצפון לאשקלון בדרום כ-4.5 מיליון תושבים, שהם כמחצית מאוכלוסיית המדינה. על פי התרחישים הצפויים יגדל מספרם עד 2050 לכדי כ-10 מיליון תושבים.
ובמילים אחרות, במרחב שבין חדרה/אור עקיבא בצפון לבין אשדוד/אשקלון בדרום, שטח שגודלו כגדולה של לונדון רבתי, כ-2000 קמ"ר, יצטופפו כ-10 מיליון ישראלים בתוך מגה עיר ענקית, שאמנם לא תהיה בעלת רציפות טריטוריאלית, אבל תהיה ממומשקת כדבעי בכל הנושאים האפשריים, תחבורה, תעסוקה, איכות חיים, זיהום סביבה וכיו"ב.
באותו מרחב, לפרוטוקול, ממוקמות כבר היום עשרות ערים ורשויות מקומיות שרק יגדלו ויתפחו ככל שהשנים ינקפו. העיר תל אביב, לדוגמא, תכפיל על פי תכנית מנהל התכנון במשרד הפנים את מספר תושביה מחצי מיליון בקירוב כיום ליותר ממיליון ב-2050.
דוגמאות מעניינת לא פחות הינה של ערים "בינוניות" דוגמת נתניה שאמורה לגדול לכ-350 אלף תושבים ואשקלון, עד לא מכבר עיר פריפריה קומפקטית, אמורה לחצות אף היא את רף ה-300 אלף תושבים.
כאדריכל הפועל, כאמור, מול עיריות ורשויות מקומיות רבות, אני ממש חרד מפני הבאות. לטעמי יש צורך, כאן ועכשיו, לחשוב קדימה על כל הפתרונות הנדרשים על מנת שהמגלופוליס הישראלית של שנת 2050 תהיה אכן דוגמא ומופת לכל המטרופולינים הדומים בעולם, החל מטוקיו-יוקוהמה ואוסקה-קיוטו-קובה ביפו, דרך הונג קונג-מקראו שנז'ן בסין וכלה בבוסטון-ניו יורק, פילדלפיה, וושינגטון בארצות הברית.
ראשית, נתחיל דווקא בתחבורה. המעבר לתחבורה אוטונומית יעילה, שקטה ולא מזהמת חיונית ועל מקבלי ההחלטות לחשוב על כך כבר היום ולא לחכות לרגע שבכל העולם כבר יישמו אותה. היא תהווה "אקס פקטור" דרמטי שיחסוך מיליארדים על גבי מיליארדים של עלויות, יהפוך את איכות הסביבה במגלופוליס לנקייה ותיצור, כמובן, ממשק מעולה בין כל חלקי המטרופולין, כך שתושב אשקלון, לדוגמא, יוכל בנקל לעבוד בנתניה או חדרה.
שנית, תכנון הבנייה צריך להיות כך שמחד גיסא נעבור למגדלים בעלי שימושים מעורבים, מגורים, משרדים, מסחר ומוסדות ציבור, אולם מאידך גיסא יישמר האיזון בין כל המרכיבים כך שתושבי המגדלים ייהנו רק מהיתרונות שבנגישות מיידית לכל הצרכים שלהם, מפרטיות מרבית.
שלישית, בד בבד לבניית המגדלים, הצעתי בימי הקורונה את מודל ה"קפסולה", כשכל פי מודל זה, שכבר קידמנו ובהצלחה מרובה בשכונת סירקין שבפתח תקווה, אותם מקבצי מגדלים יעניקו לתושבים את כל השירותים האפשריים, דיור, קניות, בילוי, מקומות עבודה וכמובן "ספייס" ראוי להתאוורר לכל בני המשפחה בפארק השכונתי, כל זאת מבלי שיהיה צורך לצאת במכונית אל מחוץ למתחם.
רביעית, לאת מאן דפליג הצורך בהתנעה מיידית של התחדשות עירונית כוללת. הנוסחה היחידה, לטעמי, שגם העליתי אותה במהלך השנה האחרונה יותר מפעם אחת, הינה שהממשלה תתגמל באופן משמעותי את העיריות והרשויות המקומיות על כל דירה שתבנה במסגרת זאת, כך שלאותן רשויות יהיה תמריץ לקדם לא רק נדל"ן מסחרי, כפי קרה עד כה, אלא גם ובעיקר את אותן 3 מיליון דירות(!) נוספות שיידרשו לשוק הדיור עד לשנת 2050.
חמישית, ויחד עם זאת ולמרות הכל, חשוב יהיה לטעמי שמודל "העיר הקלאסית" יישמר במידת האפשר בכל אותו תהליך מואץ של בניית דיור ותשתיות. הקסם של ערים מוצלחות, דוגמת פאריז, ברצלונה וניו יורק(שהינה כידוע עיר מרובת גורדי שחקים) הינו בכך שקיים איזון נכון בין צרכי הבנייה לבין הקפדה על מימד הרחוב העירוני והשילוב בין מגורים "למעלה" לבין "מסחר, בילוי, בתי קפה, פאבים וכו' "למטה".
שישית, כאדריכל גם חשוב לי במיוחד שתהיה גם להקפיד הקפדה ייתרה על ה"גריד", קו הבניין העירוני, שהעוברים והשבים באותו מגלופוליס ענק של 2050 יזכו לראות את קו הרקיע שעה שהם הולכים ברחוב, ושאור השמש לא יוסתר.
שביעית, ועל ביורוקרטיה דיברנו? ובכן, ללא קיצור הליכים וללא ריכוז סמכויות בידי רשות אחת, בעלת סמכויות ביצועיות מיידיות, כל אלה לא יתממשו, כל עוד יימשך המצב האבסורדי הנוכחי של ביזור סמכויות בין עשרות רשויות שהאחת חוסמת את דרכה של חברתה.
חומר למחשבה לכל מקבלי ההחלטות!
*כותב המאמר, אדריכל רוני תימור, הינו מבעלי משרד "תימור שוורץ אדריכלים," מומחה להתחדשות עירונית ולעירוב שימושים
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
