בית המשפט המחוזי דחה עתירה שהגישו תושבי הוד השרון נגד מתן היתר לעבודות תמ"א 38 בסמיכות לבתיהם: "ראוי לדחות את העתירה על הסף"
לרשויות מקומיות יש סמכות להכין מסמכי מדיניות לחישוב זכויות בניה בתכניות תמ"א 38 ולאשר הקלה לתוספת קומות – כך קבע בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שדחה עתירה שהגידו תושבים בהוד השרון נגד היתר לתמ"א 38 שהוצא על ידי הוועדה המקומית לשני בניינים הסמוכים לבתיהם, ואשר כבר נהרסו במסגרת הפרויקט. בכך אישרר בית המשפט את החלטת ועדת הערר במחוז מרכז בראשות עו"ד רונית אלפר (לשעבר), שדחתה התנגדות של השכנים לפרויקט.
לפני שנה הוציאה הוועדה המקומית היתר בנייה לביצוע עבודות תמ"א 38 עבור שני מבנים, ברחוב בני ברית 15 ו-17 בהוד השרון. בתכנית אושרה בניית 142 יחידות דיור (תוספת של 90 יחידות מעל הקיים) ב-10 קומות ברוטו, מהן 2.5 קומות מכח תמ"א 38 ,קומה נוספת מכח תכנית מתאר קיימת (הר 1/38) ועוד קומה בהקלה. התכנית כוללת 172 מקומות חניה מתוכן 4 חניות נכים. בראשית חודש פברואר שעבר אושרה התכנית והדיירים עברו לדיור חלופי, ובהמשך נהרסו הבניינים.
לפני הוצאת ההיתר, הגישו שני דיירים בבניין סמוך לפרויקט, ברחוב בני ברית 13 התנגדות לוועדה המקומית הוד השרון נגד התוכנית. לטענת המתנגדים, הוועדה המקומית אישרה תמריצים תמריצים כפולים לפרויקט, דבר שהביא למתן זכויות ביתר ביחס למספר הקומות, שטחי הבניה ומספר יחידות הדיור.
הוועדה המקומית דחתה את ההתנגדות, והמתנגדים הגישו השגה על ההחלטה בוועדת הערר המחוזית במחוז מרכז. כאמור ועדת הערר, בראשות עו"ד רונית אלפר (לשעבר), דחתה את ההתנגדות, והחליטה לאשר את הבקשה להיתר. ועדת הערר הדגישה בהחלטתה את החשיבות המרובה שרואה הוועדה המקומית בנושא התחדשות עירונית במבנים המתאימים לתמ"א 38.
על רקע זה עתרו המתנגדים לבית המשפט המחוזי. לטענתם, הן הוועדה המקומית והן ועדת הערר העניקו זכויות ביתר לדיירי הפרויקט, הן ביחס למספר הקומות ושטחי הבניה והן ביחס למספר יחידות הדיור. זאת, לדבריהם, מבלי שנערכה בדיקה נאותה ודיון מעמיק. זכויות הבניה ביתר גורמים, לטענת העותרים, להכבדה על התשתיות הקיימות לדיירים הקיימים ולדיירים שיתווספו. בנוסף טוענים העותרים, שאין לעשות שימוש במסמך המדיניות לחישוב זכויות בניה ומכפיל יחידות דיור בתמ"א 38, שאושר בוועדה המקומית, ושעל פיו חושבו ההקלות בפרויקט.
עוד טענו המתנגדים בעתירתם כי טוב היה אם קידום הפרויקט היה מתבצע בהליך של "פינוי בינוי" ולא במסגרת תמ"א 38 מהטעם שבקשות לחיזוק מכח תמ"א 38 אינן מחייבות הקצאת שטחי ציבור ועדכון תשתיות ואילו הליך של "פינוי בינוי" מחייב שמירה על הוראות תכניות המתאר הכוללות התייחסות לשטחי ציבור. ביצוע ההליך במסגרת תמ"א 38 יביא, לטענתם, לשינוי קרדינלי בצפיפות.
בתגובה, טענה ועדת הערר המחוזית כי מתפקידה לבחון מקצועית – תכנונית את החלטות הועדה המקומית לגופן, כמוסד תכנון גבוה יותר בהיררכיה המקצועית. עוד טענה ועדת הערר כי היא רשאית להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות הוועדה המקומית. הוועדה המקומית הוסיפה כי העתירה הוגשה בשיהוי, וכי בינתיים נמכרו עשרות יחידות בפרויקט.
השופטת זהבה בוסתן שדחתה את העתירה, קבעה כי: "זה מקרה מובהק בו היה מקום לדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי ואף מחמת מעשה עשוי". עוד קבעה השופטת בפסק הדין, כי "לא חרגה הועדה המקומית מהכללים שנקבעו על ידה ולא העניקה לחברה היזמית זכויות ביתר". השופטת קבעה כי "מעבר לזכויות שנקבעו בהוראות תמ"א 38, רשאית הוועדה המקומית לאשר הקלה לתוספת קומות וכן לקבוע את מספר יחידות הדיור". בתגובה לדרישת המתנגדים שלא לעשות שימוש במסמך המדיניות למתן זכויות בתמ"א 38, קבעה השופטת כי "לוועדה המקומית סמכות להכין מסמך מדיניות… מסמך מדיניות שמאושר על ידי ועדה מקומית מגביר את השקיפות, ומתווה את המדיניות והוודאות בכל הנוגע לבקשות להיתר מכח תמ"א 38".
את יזם הפרויקט ייצגו בכול ההליכים עורכות הדין ענת בירן ואינה טל ממשרד ענת בירן, עו"ד.
השופטת דחתה, כאמור, את העתירה, וחייבה את העותרים בהוצאות משפט בסך 6,000 שקל.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
