banner
השופטת שירלי רנר // צילום: הרשות השופטת | Depositphotos
השופטת שירלי רנר // צילום: הרשות השופטת | Depositphotos

מכה לעיריית ירושלים: יזמית תמ"א 38 תזכה בפטור מורחב מהיטל השבחה

בית המשפט קבע כי הזכאות לפטור נבחנת במועד אישור הבקשה להיתר, ולא במועד אישור תכנית ההתחדשות העירונית

זיו גודלפישר 05.02.2025

מכה לעיריית ירושלים: בית המשפט המחוזי קבע כי יזמית תמ"א 38 תזכה לפטור מורחב מהיטל השבחה, למרות טענת העירייה כי תכנית מקומית להתחדשות בניינית מקנה פטור מצומצם יותר. בכך דחה בית המשפט ערעור שהגישה העירייה נגד החלטת ועדת הערר המחוזית להעניק פטור מורחב מהיטל לחברה היזמית. בית המשפט אימץ את קביעת ועדת הערר, שלפיה כי הזכאות לפטור נבחנת במועד האירוע המחייב במס, שהוא מועד אישור הבקשה להיתר, ולא במועד אישור תכנית ההתחדשות העירונית.

עיריית ירושלים אישרה בשנת 2014 תכנית מפורטת להתחדשות בניינית מתוקף תמ"א 38 סעיף 23. התכנית מאפשרת הריסת מבנים וקובעת זכויות בניה להקמת מבנים חדשים במקומם בתוספת זכויות מכח התכנית. לאחר אישורה של תכנית 10038, אושרה תכנית תמ"א 38 תיקון 3. בהתאם לתמ"א 38 על תיקוניה קודם לתיקון 3א, ניתן היה לקבל תוספת של 2.5 קומות בלבד למבנה נשוא ההליך. על פי תיקון 3א, ניתן היה לקבל תוספת של 3 קומות למבנה.

חברת הוד הבירה הגישה בקשה להיתר עבור הריסת בניין בן 3 קומות ו-18 יחידות דיור לטובת בניית בניין בן 6.5 קומות ו-30 יחידות דיור. הבקשה אושרה בשנת 2020 בהתאם לתכנית 10038. בעקבות מחלוקת בין הוועדה המקומית לחברה היזמית, ערערה החברה לוועדת הערר. הוועדה קבעה כי הזכאות לפטור נבחנת במועד האירוע המחייב במס – מועד אישור הבקשה להיתר ולא במועד אישור תמ"א 38 או תכנית 10038, שכן עד אז אין המדובר בזכויות מוקנות אלא בזכויות שבשיקול דעת.

עוד קבעה ועדת הערר כי היקף הזכויות שמקנה תמ"א 38 משתנה מעת לעת ומשקף את ההטבה הכלכלית המקסימלית שנכון לאשר עבור מימושה. לכן, קבעה הוועדה, יש להחיל את הפטור על היקף הזכויות המעודכן ביותר במועד מתן ההיתר. לפיכך קבעה הוועדה כי יש לחייב את המשיבה בהתאם להיקף הפטור לפי תיקון 3א לתמ"א 38.

על החלטה זו הגישה העירייה ערעור בבית המשפט המחוזי בירושלים. לטענת העירייה, לאחר מועד אישור תכנית 10038 ותחולתה בתחומי ירושלים לא חלים בירושלים תיקוני תמ"א 38 שהתקבלו לאחר אישורה ובהתאם לא ניתן לקבל בהליך רישוי זכויות מכוח תמ"א 38 תיקון 3א. לפיכך, טענה העירייה, היקף הפטור צריך להיבחן בהתאמה להיקף זכויות הבנייה שניתן לממש בפועל בירושלים מכוח תמ"א 38. העירייה הסכימה עם הקביעה כי הוראת הפטור נבחנת למועד מתן ההיתר, אך מתחה ביקורת על החלטת ועדת הערר, וטענה כי בעת הוצאת ההיתר חלה תכנית מפורטת לפי סעיף 23, שהגבילה את תמ"א 38.

היזמית, מצדה, טענה כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת הערר. עוד טענה היזמית כי הוועדה המקומית מבקשת, למעשה, לקבוע כי המועד הקובע לעניין הפטור הוא מועד אישור תכנית מכוח סעיף 23 ולא מועד אישור היתר הבניה.

השופטת שירלי רנר דחתה, כאמור, את ערעור העירייה. השופטת ציינה בפסקה דינה כי: "אין מחלוקת בענייננו כי המועד הקובע לעניין היטל ההשבחה הוא מועד מתן ההיתר. במועד זה כבר התקבל תיקון 3א לתמ"א 38. ההיתר שניתן תואם את תיקון 3א בנקודת המחלוקת בענייננו, גם אם לא ניתן ישירות מכוחו". השופטת ציינה כי החלטת ועדת הערר לחייב את היזמית בהתאם להיקף הפטור בתמ"א 38 תיקון 3א ניתנה כדין. השופטת הטילה על העירייה הוצאות בסך 10,000 שקל.

את החברה היזמית ייצג שמאי המקרקעין אור סהראי.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות