מגדילים עם פרשת השבוע: בני חורין במלוא המובן
על ההליכה המפרכת במדבר, השבת הראשונה שהכירו עם העבדים לשעבר, ומשמעות המילים בני חורין במלוא המובן- לא עבדים של בני אדם וגם לא עבדים לעבודה ולכסף. הרב נתנאל טל שאוליאן עם כל התשובות שמספקת לנו פרשת בשלח
על ההליכה המפרכת במדבר, השבת הראשונה שהכירו עם העבדים לשעבר, ומשמעות המילים בני חורין במלוא המובן- לא עבדים של בני אדם וגם לא עבדים לעבודה ולכסף. הרב נתנאל טל שאוליאן עם כל התשובות שמספקת לנו פרשת בשלח
תמונה: הרב נתנאל טל שאוליאן // באדיבות איגוד רבני קהילות
מאת: הרב נתנאל טל שאוליאן, איגוד רבני קהילות
האנטישמיות אף פעם לא הצטיינה בעקביות יתירה. קחו למשל שתי טענות אנטישמיות ידועות – מחד, היהודים בטלנים שלא עובדים. הרי בחלק נכבד מהלוח העברי מככבים השבתות והחגים. למעשה, הטענה הזו עתיקה מאוד, פרעה, המן ואחריהם הרומאים כבר טענו אותה. לפי טענה זו – מה ליהודים ולכסף? הם עניים ולא פרודוקטיביים.
מאידך, אנטישמים טענו פעמים רבות שיהודים בכל העולם מצטיינים בעשירות משום שהם לוקחים את הכסף של העמים האחרים. התמונה של יהודי עם מטבעות למשל היא תמונה נפוצה בפולין וכיום למרבה הפלא, אף נחשבת לקמע להצלחה בפרנסה (עיינו בוויקיפדיה אם קשה לכם להאמין…). ואכן כמעט בכל גלות אליה הגיעו יהודים היוו חלק מהשכבה העשירה של האוכלוסייה. למרות שהטענה האחרונה נשמעת מעודכנת יותר, והיא אכן נטענה באופן חריף בתחילת המאה הקודמת, גם לטענה זו ותק רב. כבר בספר בראשית, בניו של לבן הארמי מסתכלים על גיסם יעקב בעין צרה ומסננים מבין שפתיים חשוקות: "לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כָּל־הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה".
למרות שאנחנו איננו אנטישמיים כמובן, מעניין לחשוב לגופו של עניין – איך זה שבעם ישראל מנוחה וכסף בעצם כן הולכים ביחד?
בשבת הקרובה (פרשת בשלח) נלמד על השבת הראשונה שהכירו עם העבדים לשעבר. עוד לפני מתן תורה הם לומדים שיש להכין מיום שישי את צורכי השבת משום שאין לעבוד בשבת. וה' מבטיח לעם ההולך במדבר, אם תשמרו את ציווי השבת יגיע אליכם שפע כפול. הזוהר הקדוש ממשיך את הקו הזה וקורא לשבת – מקור הברכה. גם ברכת הפרנסה של ששת ימי המעשה תלויים במנוחה בשבת.
סיפור אחר בפרשתנו מספר על המשך ההליכה המפרכת של ישראל במדבר. עם ישראל מגיע סוף סוף לנווה מדבר. אך כאשר העם מתכונן לשבור את צימאונו הוא מגלה שהמים מרים ולא ניתנים לשתייה. ה' מצווה על משה רבינו לקחת ענף עץ מקומי שהיה גם הוא מר ולהשליך אותו אל ברכת המים. לכאורה, השלכת ענף למים לא אמורה לגרום שום דבר, אם בכל זאת משהו יקרה אזי ההיגיון אומר שהמרירות רק תגבר – אך ראה זה פלא, המר מושלך למרים והמים הופכים למתוקים. המקום נקרא לדורות בשם מרה, לזכר הנס המיוחד הזה.
האם יש קשר בין הסיפורים הסמוכים כל כך זה לזה?
נראה שיש כאן רמז לאותה הנקודה. שלא כפי שחשבנו, לא תמיד נכון לעבוד קשה כדי להתפרנס ברווח, לעיתים דווקא המנוחה תניב לנו שפע. המנוחה בשבת מנקה את הראש, הופכת אותנו ליצירתיים יותר, נינוחים יותר, משפחתיים יותר ובעיקר יודעים לומר מה עיקר ומה טפל בחיים. בני חורין במלוא המובן, לא עבדים של בני אדם וגם לא עבדים לעבודה ולכסף. ההנחה הפשוטה היא שאם ברצונך להרוויח עליך לעבוד. לכן האדם הסביר יאמר, אם ברצונך להרוויח יותר עליך בהכרח לעבוד יותר קשה. מנקודת מבט כזו ברור שאין מקום ליום מנוחה שבועי. התורה והניסיון ההיסטורי שלנו מלמדים אותנו אחרת. המנוחה שנראית לנו בדיוק להיפך ממה שיניב את השפע הכלכלי היא הממתיקה את העבודה המרה ומביאה לנו ברכה. ואכן, את החיבור הזה מלמד אותנו רש"י במילים ספורות: "כי שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו – במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם – שבת ופרה אדומה ודינים. (רש"י שמות ט"ו כ"ה), את ציווי השבת קבלו ישראל במרה.
גם במובן של השוק העולמי, בעוד בכל העולם ירידות שערים, וכלכלות מתמוטטות במדינת ישראל מחירי הנדל"ן עולים והכלכלה משגשגת. האם זה קשור לעובדה שזוהי המדינה היחידה בעולם שמזיזה את יום העצמאות שלה במידה שהתאריך שלו יוצא בשבת? לאלוקים פתרונים..
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן